חמדה גיורא (65), פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומינית. נשואה, אם לארבעה וסבתא לשבעה, גרה במודיעין.
היי חמדה, בואי נדבר על PGAD. מה זה בעצם אומר?
"אלה ראשי תיבות של Persistent Genital Arousal Disorder, ובעברית: הפרעת עוררות גניטלית מתמשכת. מדובר בתחושות גופניות לא רצויות באזור איבר המין, כמו פעימות, עקצוץ, לחץ או תחושת גודש. התחושות לא מופיעות בעקבות מחשבה על מין או גירוי מיני. הן יכולות להימשך שעות ואף ימים, ברציפות או בגלים, והאישה עשויה לאונן כמה וכמה פעמים ביום בניסיון להרגיע אותן״.
ואורגזמה לא פותרת את העניין?
״לא תמיד. לפעמים יש הקלה זמנית, אבל התחושות יכולות להישאר או לחזור זמן קצר אחר כך, ולעתים אפילו להחמיר בעקבות אורגזמה. האישה יכולה למצוא את עצמה מנסה שוב ושוב להשיג הקלה, שלא מחזיקה מעמד״.
עד כמה התסמונת נפוצה?
״זו תופעה שנחשבת נדירה, והשכיחות המדויקת שלה לא ידועה. היא מתרחשת בעיקר אצל נשים אבל קיימת גם אצל גברים. בניסיון האישי שלי, ב־20 שנה של טיפול מיני, הגיעה אליי מטופלת אחת עם הסיפור הזה״.
איך זה משפיע על חיי היומיום?
״כשהתחושות חזקות, קשה להתרכז בדברים אחרים. גם באמצע יום עבודה האישה עלולה להיות עסוקה בניסיון להרגיע את הגירוי. הצורך החוזר למצוא הקלה יכול להפריע לתפקוד ולגרום למצוקה״.
2 צפייה בגלריה
חמדה גיורא. "גם באמצע יום עבודה האישה עלולה להיות עסוקה בניסיון להרגיע את הגירוי"
(צילום: אלבום פרטי)
זה אומר שהיא תרצה יותר סקס?
״לא, זה לא אומר שהיא דווקא תרצה יותר סקס עם בן הזוג. ביחסי מין יש גם מפגש ואינטראקציה עם אדם אחר, מעבר לסיפוק המיני, וכאן היא מחפשת רק הקלה באמצעות מגע בדגדגן. היא גם עלולה להתבייש במה שקורה לה״.
מה יכול לגרום לזה?
״יש כמה גורמים אפשריים. אחד הכיוונים הוא גירוי או לחץ על העצבים באזור האגן, ובהם עצב הפודנדל, שמעביר תחושה מסביבת איבר המין. גם בעיות בגב התחתון עשויות להיות קשורות לתסמינים. במקרים מסוימים נמצא קשר לציסטות על שם טרלוב, שנמצאות סביב שורשי עצבים באזור העצה ועלולות ללחוץ עליהם.
"גורם אפשרי נוסף הוא מתח מוגבר ומתמשך בשרירי רצפת האגן. בודקים גם גורמים הקשורים בכלי הדם, כמו גודש ורידי באגן״.
אז זה לא קשור לבעיה נפשית או לתוצאה של פגיעה מינית?
״לא בהכרח. עם המטופלת שהגיעה אליי בדקנו כיוונים שונים ולא מצאנו קשר לפגיעה מינית. יש מקום להכיר גם את הרקע הרגשי, אבל הוא לא מחליף בירור רפואי. חרדה ומתח, וגם עיסוק מתמיד בשאלה מתי התחושה תחזור, יכולים להוסיף למצוקה ולשמר אותה״.
איך אפשר לטפל בזה?
״הטיפול משתנה מאישה לאישה בהתאם לתסמינים ולמה שגורם להם, ולפעמים משלבים כמה אנשי מקצוע. למשל, אם שרירי רצפת האגן מכווצים מדי, פיזיותרפיה יכולה לעזור להרפות אותם. אפשר להיעזר גם בביופידבק, שמאפשר למטופלת לזהות מתי היא מכווצת את השרירים וללמוד להרפות אותם.
״אפשר לבדוק אם צריך לשנות תרופות שהאישה כבר נוטלת, או לנסות תרופות שמקילות על כאב שמקורו בעצבים. במקרים מסוימים אפשר לשקול גם תכשירים לאלחוש מקומי, זריקות לחסימת תחושה בעצב או בוטוקס להרפיית השרירים.
"אם מתברר שציסטה או לחץ על עצב גורמים לתסמינים, אפשר לבדוק טיפול בבעיה עצמה, ולעתים גם ניתוח. הבחירה תלויה במה שנמצא ובמה שעשוי לעזור לאותה מטופלת״.
"התחושות יכולות להימשך שעות ואף ימים, והאישה עשויה לאונן כמה פעמים ביום בניסיון להרגיע אותן״
ומה בנוגע לטיפול רגשי?
״טיפול CBT יכול לתת כלים להתמודדות עם התחושות, עם החרדה ועם הצורך החוזר לאונן כדי להשיג הקלה. אפשר להיעזר בתרגילי הרפיה ומיינדפולנס וללמוד להעביר את תשומת הלב גם לדברים אחרים, כדי שהתחושות לא יעסיקו את האישה כל הזמן. המטרה היא להקל על המצוקה לצד הטיפול בגורמים הגופניים".
מה עלול להקשות על הפנייה לעזרה?
״הבושה והבהלה הם שני הרגשות שהכי מנהלים את הסיפור הזה. מצד אחד: מה קורה לי? ומצד שני: איך יכול להיות שאני כל הזמן מתעוררת מינית? יש גם פחד מהאופן שבו יתפסו אותה. לכן חשוב לדבר, לשתף ולפנות לעזרה״.
סקס טיפ: "תנו מקום גם למגע שלא מוביל לחדירה".
