מקור השם הלטיני של לענה דרקונית (Artemisia dracunculus) הוא דרקון קטן. בעבר האמינו כי בגלל צורת שורשיו המפותלת שמזכירה דרקון או נחש, הוא בעל יכולת לרפא נשיכות של חיות ארסיות.
אנו מכירים אותו כטרגון, קרוב משפחה של הלענה (שיבא), אך בניגוד אליה הוא מתאפיין בטעם אניסי עדין ומתקתק, שהפך אותו לאחד מעשבי התיבול הבולטים במטבח הצרפתי.
לפי הרפואה הקלינית:
הצמח תורם לאיזון רמות הסוכר ולשיקום מטבולי: מחקרים מצאו כי תמצית טרגון עשויה לשפר את הרגישות לאינסולין.
הטרגון מכיל רכיבים המעודדים את פעילות הכבד, האחראי על פירוק וסילוק כימיקלים סביבתיים המעודדים השמנה.
הוא עשיר בפלבנואידים, הנלחמים ברדיקלים חופשיים ומסייעים להגנה על תאי הגוף מפני נזקי הסביבה.
רכיבים פעילים בטרגון הראו יכולת מסוימת בשיפור זרימת הדם ובריאות הלב.
לפי הרפואה המסורתית:
ברפואה העממית האירופית שימש הטרגון כחומר מעורר תיאבון וכמפיג גזים לאחר ארוחות כבדות.
בזכות תכונות האלחוש הקלות שלו, לעיסת העלים הטריים הייתה מקובלת להקלה מהירה על כאבי חניכיים ושיניים.
ברפואה הערבית והיוונית העתיקה נעשה בטרגון שימוש לחיזוק הגוף במצבי חולשה ועייפות.
חליטת הצמח נתפסה כבעלת יכולת להרגיע את מערכת העצבים ולסייע במצבים של נדודי שינה.
איך משתמשים?
הדרך הטובה ביותר היא לצרוך אותו טרי. הוסיפו עלי טרגון לסלטים, דגים או רטבים רק לקראת סוף הבישול, כדי לשמור על הרכיבים הפעילים.
להקלה על העיכול ולאיזון רמות הסוכר: חולטים ענף טרי בכוס מים רותחים למשך עשר דקות, מסננים ושותים.
משרים ענפי טרגון בחומץ בן יין לבן למשך שבועיים: כך נוצר תבלין בריא המשמר חלק מהסגולות המטבוליות של הצמח (יש לדאוג שהענפים יכוסו לחלוטין בחומץ כדי למנוע עיפוש. לאחר תהליך השימור יש לשמור בקירור).
זהירות!
בשל השפעתו על רמות הסוכר וקרישיות הדם, חובה להתייעץ עם רופא לפני שימוש בריכוזים גבוהים (תוספים).
בדומה לצמחים רבים ממשפחת הלענות, הטרגון במינונים רפואיים אינו מומלץ לנשים בהיריון או למיניקות.
הערה: כשנוטלים צמחי מרפא יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת ולוודא שהתוסף אינו משפיע על תרופות אחרות או על מדדים רפואיים.
- הכותבת היא דיאטנית קלינית ומטפלת בצמחי מרפא
