מאז תחילת הקורונה יש עלייה בדיווחים על פגיעות מיניות בדייטים (צילום אילוסטרציה)

בגלל הקורונה הדייטים עברו לבתים, ואיתם הסכנות. נשים חושפות את הפגיעות שעברו

הכרת מישהו באפליקציה, אבל איפה תיפגשו כשהכל סגור? זה אצלו או אצלך בבית, מה שעלול להיגמר רע מאוד. סיפורן של נשים שנפגעו ועצות שיעזרו לשמור על עצמכן

פורסם: 14.01.21 , 13:50
בזמן האחרון כולם רוצים 'לראות נטפליקס בבית', מספרת עדן (26), מנהלת שירות לקוחות מראשון־לציון. "גברים מנצלים את זה שאין מקומות לצאת אליהם ושהמקום האולטימטיבי נהיה הבית. זה נוח, זה זול, אבל זה גם מצב שבו את לא ממש שולטת בסיטואציה. "מישהו קבע איתי דייט בים, ובאמת היה מקסים, לקחנו טייק־אוויי מאיזו מסעדה וישבנו לאכול בחוף. אלא שאז הוא הציע שנלך לדירה שלו ונשב עם השותף שלו. הסכמתי מיד כי לא ראיתי בזה משהו רע, אבל איך שהגענו השותף הלך מהר לחדר שלו, ואני מצאתי את עצמי לבד עם הדייט".
ומה קרה?
"ישבנו בסלון, והוא ממש הכריח אותי לקום וללכת איתו לחדר שלו, ואז הוא התחיל לגעת בי ולנשק אותי. ניסיתי לדחות אותו, לא הפסקתי להגיד לו, 'די', 'אני לא רוצה', 'תפסיק, זה לא נעים לי', והוא התנהג ממש כמו תינוק שאומרים לו 'לא' ורק ניסה יותר בכל הכוח וזרק לי משפטים כמו 'למה את כבדה'. "כמעט בכיתי. הרגשתי שאני נכנסת למקום שאין ממנו מוצא, ובסוף, איכשהו, הדפתי אותי מעליי וברחתי.
הרגשתי כמו ילדה קטנה ומפוחדת שלא הצליחה להתמודד מול גבר אלים ושפל. נהג מונית שאני קוראת לו 'המלאך שלי' ראה אותי, קנה לי מים ולקח אותי הביתה. הוא הבין שקרה משהו וליווה אותי עד הדלת. ניסיתי להדחיק את הסיפור הזה, אבל בכל פעם שאני רואה כתבה על הטרדה או אונס זה קופץ לי. עשיתי טעות שהסכמתי ללכת אליו".
עדן: "מאז האירוע אני מסננת גברים, מנסה להבין לאן הראש שלהם מוביל. אם זה מגיע לדייט, אז רק במקומות פומביים שעוברים בהם אנשים"
את מרגישה שנדחקת למצב הזה?
"אני לוקחת אחריות, אבל אני לא מרגישה אשמה. לפני הקורונה בחיים לא הייתי חושבת ללכת למישהו הביתה בדייט ראשון, אבל היום אין מקומות לצאת אליהם, הכל סגור. נשים מכירות גברים דרך האפליקציות, והם מנצלים את זה. "מאז האירוע אני מסננת גברים הרבה יותר בזהירות, מנסה להבין לאן הראש שלהם מוביל אותם, ובכל מקרה, היום אני בקושי מצליחה להיפגש עם בנים. אני מפחדת. ואם כבר זה מגיע לדייט, אז מבחינתי רק במקומות פומביים ורק איפה שתמיד עוברים אנשים. ואם מישהו אומר לי שאי־אפשר להכיר ככה, שזה לא מתאים, אני מיד חותכת. אז לא נכיר, נחכה שהקורונה תיגמר".

3 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
"בפגישה במרחב כמו פאב את בודקת איך הגבר מתקשר" (אילוסטרציה)
(צילום: Shutterstock)

"כשנפגשים בבר יש סינון"

מגפת הקורונה שינתה את כל תחומי החיים והפנאי שלנו. בהיעדר פאבים, ברים, מסעדות, מועדונים, חדרי כושר או מסגרות פנאי, רוב המפגשים הרומנטיים עברו למרחבים ציבוריים כמו ספסלי רחוב, פארקים וחופי הים, ובמקרים שאלה אינם זמינים או שתנאי מזג האוויר או הסגר אינם מאפשרים, הם עוברים לבתים פרטיים. שם, תחת כללי המפגש החדשים, יש עלייה חדה בפגיעות מיניות, בתקיפות ואפילו באונס. מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מדווח שבשנה האחרונה חלה עלייה של 24% בפניות למרכז הסיוע לעומת שנת 2019, ובקו הסיוע הטלפוני מספרים על עלייה ניכרת של פניות לאחר פגיעה מינית בדייטים בתקופת הקורונה.
האינטימיות המהירה שמשדר החלל הביתי, היעדר גורמים מתווכים בדייט כמו מלצרית או ברמן, וגם דילוג על שלב הסינון הקבוע שנעשה בדייטים של פעם, מקפיצים את אחוזי הפגיעה ויוצרים מצבים לא נעימים. "כשאנחנו נפגשות עם מישהו בפאב, אז יש לנו שלב סינון", מסבירה יעל אפריאט, רכזת סיוע במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל־אביב ומנהלת פרויקט "לילה טוב". "בפגישה במרחב כמו פאב או בר את בודקת איך הגבר מתקשר, איך הוא עם הסביבה שלו, אם את רוצה עוד הזדמנות איתו. במפגש ביתי או בסיטואציה אינטימית, המדרגה של סינון הקשר קצת אובדת. גם אם בא לך סטוץ ואת רוצה לזרום איתו, את לא יכולה לקרוא היטב את שפת הגוף והתקשורת.
"יש היום עלייה בדיווחים על סמי אונס ועל תקיפות בדייטים. הסיטואציות נעשו יותר ויותר קיצוניות. כל הכללים השתנו. אין יותר תיווך, אין מרחב בין הפרטי לציבורי. יש גידול משמעותי בפגיעות שמתחילות במפגשים בערוצים וירטואליים ובמפגשים עם זרים".
יעל אפריאט ממרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל־אביב: "יש עלייה בדיווחים על סמי אונס ועל תקיפות בדייטים. הסיטואציות קיצוניות. כל הכללים השתנו"
אריאלה פרטיג, מנהלת מחלקת חינוך נוער וצעירים במרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית בתל־אביב, מספרת שברשתות החברתיות עולות בימים אלה יותר עדויות למצבים של אונס ומצבים של לחץ ושכנוע לקיים יחסי מין. "אם קודם סתם היינו נפגשים בבר ובודקים אם הסיטואציה הדדית, אז בבית נכנס ממד של לחץ, של ציפיות. כאילו עשינו איזה חוזה בפלרטוט הראשוני שלנו בטלפון או באפליקציה. הוא אמר לך, 'בואי אליי לשאכטה, לדרינק', וזה מכוון למשהו ספציפי. יש תסריט שכאילו הוסכם עליו מראש: ניפגש בבית, נשתה יין, נפלרטט, יהיה סקס. זה מוציא מהמשוואה את המקום של ההתלבטות ושל ההססנות. זה לא תמיד משאיר מקום להגיד 'לא' או 'אני לא רוצה'".
אפריאט מספרת שהמשא ומתן "תבואי אליי או לא תבואי אליי" מתחיל כבר באפליקציה. "כבר בנקודת הפתיחה אין בירור של צרכים ואין דיאלוג. זו תמיד שאלה של 'למה לא', ולא 'האם כן'. יש הרבה סיטואציות של 'אנחנו כבר כאן, יש יין, את לא ילדה, את יודעת למה באת', ואם לפני הקורונה עוד היה לך זמן לחשוב אם את בכלל רוצה להגיע אליו הביתה, עכשיו זו כמעט ברירת המחדל האוטומטית כי אין איפה להיפגש".

"בואי ניפגש אצלי, נראה נטפליקס"

דניאלה (22), צלמת מאריאל, דווקא מעדיפה דייטים אינטימיים, אבל לא מוכנה להיפגש עם גבר בביתו כבר בתחילת הקשר. "הכרתי מישהו מעיר אחרת", היא מספרת, "והחלטנו להיפגש לפני שהסגר השני ייכנס לתוקף. הוא כל הזמן לחץ, 'בואי ניפגש אצלי, נראה נטפליקס, יהיה כיף', ואני התעקשתי שניפגש רק בחוץ. קבענו בשבת, ואז הוא עדכן אותי שהוריו לקחו לו את האוטו ואין לו איך להגיע לדייט. הוא שאל אם אני מוכנה לבוא אליו, וכבר הייתי כל כך עייפה שהסכמתי.
"אנחנו מגיעים אליו, הוא מדליק סרט בטלוויזיה, ואפילו לא מנסה לדבר איתי. ישר התחיל לנשק ולהשכיב אותי. אמרתי לו, 'זה לא הולך לקרות, חד־משמעית', ואז הוא התחיל להגיד לי, 'אני נמשך אלייך, למה אני צריך לעצור את עצמי, זה ממילא יקרה בפעם הבאה, אז למה לא עכשיו', וכל הזמן הוא ניסה להוריד לי את החולצה, פותח לי את הרוכסן ואני סוגרת, ואז הוא אמר, 'אם את לא נותנת, לפחות תרדי לי'".
איך זה נגמר?
"זה נגמר בזה שנמלטתי משם בהרגשה ממש מחורבנת".
מה למדת מהסיטואציה?
"למדתי שאין סיבה להיפגש בבית, כי בבית הכל מתערבב".
ומה את עושה כדי לפגוש אנשים חדשים?
"התחלתי ליזום דייטים בים, בחופים מוכרזים, ולא מאוחר מדי בלילה. ההורים שלי יודעים איפה אני נמצאת בכל רגע נתון ועם מי אני נפגשת, ואני לא עונה יותר להודעות של בנים שאומרים, 'אין איפה להיפגש, אז בואי אליי'. זה מדליק אצלי נורה אדומה".
נעמה (24), קצינת חינוך מתל־אביב, מספרת: "היה מישהו שהכרתי באפליקציה ושכנע אותי להיפגש בבית. באותו זמן שכרתי דירה כי הייתי צריכה להיות בבידוד, וזה היה ממש היום האחרון שלי. ישבנו במרפסת, שתינו יין, התנשקנו, ואז הוא רצה שנשב בסלון והתחיל לגעת בי בהגזמה. הוא ממש תפס אותי והתחיל להתחכך בי בכוח.
"הדירה שהתגוררתי בה גם ככה לא הייתה מקום שהרגשתי בו בטוחה, וזה פשוט היה יותר מדי. הדפתי אותו מעליי, הוא קם והלך, ולא יצר יותר קשר. אחרי זה לא הפסקתי לבכות. התחלתי להתקלח כל שעתיים, לא הקפדתי על התפריט שלי, לא רציתי לעשות כלום ולא להכיר אף אחד. עכשיו, אם אני נפגשת עם מישהו, זה רק במקום ציבורי, פתוח. אם בעבר הייתי מתפדחת, לא רציתי שידעו שאני בדייט ראשון או שני,
נעמה: "לא הרגשתי בטוחה בדירה שבה התגוררתי וזה פשוט היה יותר מדי. הדפתי אותו מעליי והוא קם והלך. אחרי זה לא הפסקתי לבכות"
היום זה לא מעניין אותי. מצדי שיהיה באמצע הטיילת וכולם יסתכלו. אני בדרך כלל אדם שסומך על אנשים, אבל זה שרט אותי. אם מישהו כותב לי עכשיו, 'בואי ניפגש בבית', אני מיד נדרכת".
גם החוץ לא תמיד בטוח, כמו שחוותה אורלי (32), מנהלת משרד מאשדוד. "היה מישהו שרצה לבוא אליי, ואני התעקשתי להיפגש בחוץ", היא מספרת. "היה סגר, אז בחרנו ספסל מתחת לבית שלי. תוך כמה דקות הוא התחיל לנשק אותי ושם את הרגליים שלי עליו כדי שכאילו יהיה לי נוח. אני לא עושה ביג דיל מנשיקות, אבל ביקשתי ממנו להפסיק. נכון, דיברנו קצת באפליקציה ובווטסאפ, החלפנו כמה מילים מיניות, אבל זו הפעם הראשונה שראיתי אותו. אחר כך הוא התחיל למשוך אותי לכיוון גן השעשועים הסמוך, ממש בכוח, ואני משכתי את היד בחזרה. אמרתי לו, 'שנייה, רק נפגשנו', ואז הוא נעמד מאחוריי, ממש נצמד אליי, וניסה להכניס את היד לתוך התחתונים שלי. דחפתי אותו בכוח. אחרי זה הוא עוד שאל אם אנחנו עולים אליי, וכשאמרתי שזה לא מתאים לי, הוא פשוט נכנס לאפליקציה וחסם אותי כדי שלא אוכל למצוא אותו, והלך".
את חושבת שיש בכלל סיכוי לדייטים בקורונה?
"תראי, שמעתי על דייטים מדהימים שקרו בבתים של אנשים, אז אני לא פוסלת את זה. הכל יכול לקרות בכל מקום. ועדיין, יש היום פחות אופציות".

"לא ידעתי שאני נכנסת למלכודת"

נופר (24), סטודנטית לפסיכולוגיה מפתח־תקווה: "הכרתי מישהו ב'אוקיי קיופיד', דיברנו בערך שבוע לפני שנפגשנו, דיברנו די הרבה גם בווטסאפ, ואז קבענו להיפגש. הוא גר במעונות סטודנטים בעיר אחרת והזמין אותי אליו. אמרתי לו שאני לא באה לסטוץ, שאני מחפשת זוגיות, ושאם אני מגיעה אליו זה עם החלטה מראש שלא יקרה כלום. "באתי, ישבנו חמש שעות, ורק דיברנו. יש לי הרבה חברות שמעדכנות את המיקום שלהן בדייטים בווטסאפ, וכך גם אני עשיתי. גם היינו במעונות והייתה לי תחושה של ביטחון, כך שיצאתי מהדייט בתחושה של 'היה לי כיף ברמות'".
נופר: "מאז מה שקרה אני לא הולכת לדייטים בבית וזה בעייתי. אני עכשיו בדייט רביעי עם מישהו, ולא מוכנה לבוא אליו למרות שאין לנו איפה להיפגש"
אז מה קרה?
"בדייט השני, שלושה ימים אחר כך, שוב באתי אליו. התמזמזנו, עצרתי אותו, ובאיזשהו שלב הוא פשוט העיף אותי מהבית. אכזבתי אותו. הרי באתי אליו, אז מה רציתי? מאז אני לא הולכת לדייטים בבית של מישהו, וזה בהחלט מצב בעייתי. אני עכשיו בדייט רביעי עם מישהו, ולא מוכנה לבוא אליו הביתה למרות שכבר אין לנו איפה להיפגש. אבל אני לא אעמיד את עצמי שוב בסיטואציה כמו שהייתה לי".
הסיטואציות האלה עלולות להסתיים גם באונס של ממש. שרונה (22), ממושב בדרום, חזרה לפני כמה חודשים מפריז, שם התגוררה בשנים האחרונות ו"היו לי חשבונות בטינדר ובבאמבל, כדי להכיר אנשים חדשים. "פה בארץ יצא לי לדבר עם מישהו שהזמין אותי אליו הביתה. הבהרתי שאני לא מחפשת סטוצים, והוא אמר, 'בואי, רק נשתה יין וננהל שיחה'. הסכמתי, כי הרי אין מקום אחר להיפגש. הגעתי, ראיתי שהוא לא הטעם שלי, שתיתי שני שלוקים מהיין כדי לא להעליב אותו, ושמרתי על עצמי. הייתי מאוד מאופקת".
בשלב הזה, היא מספרת, "הוא ניסה לעשות מהלך. הבהרתי לו שאני לא מעוניינת, שזה לא יקרה הערב, וגם אמרתי בעדינות, כדי שלא ייפגע, שאפשר להמשיך לדבר אם הוא רוצה. זה לא מצא חן בעיניו. הוא פשוט כפה את עצמו עליי ודחף אותי למיטה. הוא היה בחור שרירי, גדול, והוא הפעיל עליי כוח. משהו בראש אמר לי שעדיף לי לא להתנגד כדי שלא אפגע יותר, ואני שתקתי וקפאתי. פשוט אמרתי לעצמי 'שייגמר כבר'. לאורך כל הזמן לא הגבתי, הפניתי את הראש, זה היה חד־צדדי, אבל לא נראה שאכפת לו. מבחינתו, באתי אליו בשביל זה. "כשזה נגמר, עפתי משם. הגעתי לאוטו שלי ולא הצלחתי לנשום או לזוז. הוא השאיר לי סימנים על הצוואר ועל הידיים. חברה באה לאסוף אותי כי לא הצלחתי להתניע את האוטו מכיוון שהרגשתי כל כך מעורערת".
גם לפני הקורונה היו לך דייטים בבתים?
"כן. בפריז בזמן הסגר היו לי דייטים בבית שלי, והייתה בדיקה הדדית. אם זה לא התאים, ליוויתי את הבחור לדלת, וזה היה מקובל לגמרי. שלטתי בסיטואציה. כאן, במקרה הזה, לא ידעתי שאני נכנסת למלכודת".
הוא יצר איתך קשר מאז?
"לא. גם מחקתי את כל האפליקציות. אני גם לא חושבת שאפגש שוב עם מישהו שאני לא מכירה. אבל זה מבאס, אין לי איפה להכיר אנשים, אין לי מסגרת עבודה או לימודים או מעגל חברתי גדול שאני יכולה להכיר בו. זו הייתה טבילת האש הראשונה שלי בארץ והיא נגמרה ככה. "החלטתי לספר את הסיפור הזה כי אני מפחדת שהוא יעשה את זה לעוד בנות. אני רוצה שנשים יֵדעו: אם זה קורה, זו לא אשמתכן. זה שאתן מגיעות לבית של מישהו לא מחייב אתכן לכלום".

3 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
"זה שאתן מגיעות לבית של מישהו לא מחייב אתכן לכלום" (אילוסטרציה)
(צילום: Shutterstock)

תשאירי תמיד מספר טלפון ופרטים אצל חברה
==================================
רותם (36), גרושה + 1 עם ניסיון רב בעולם הדייטים והאפליקציות, משתפת את כללי הזהירות שהיא נוקטת:
  • אני עושה תחקיר רציני על הבחור לפני שאנחנו נפגשים, בודקת מי החברים המשותפים, ובמקרה של חברים משותפים קרובים אני גם שואלת עליו.
  • הפגישה תגיע תמיד אחרי שיחת טלפון אחת לפחות. לא רק בהודעות או בווטסאפ. חשוב לי להבין מי הבן אדם.
  • נפגשים רק במקומות ציבוריים, בספסלים מוארים או בחופי ים מוכרזים.
  • אני מגיעה לדייט עם האוטו שלי ודואגת לא לשתות יותר מכוס יין אחת, גם כדי לשמור על עצמי וגם כדי לנהוג בבטחה הביתה.
  • אני לא יוצאת לדייט בלי שלפחות חברה אחת טובה יודעת איפה אני ויש לה את המספר שלו. אני גם אומרת לו את זה כשאני מגיעה. הדייטים שלי מקבלים את זה בהבנה.
  • אני סומכת על האינטואיציות שלי. אם יש סימנים מחשידים, אמירות כאילו מצחיקות אבל כאלה שלא נעימות לי, אני חותכת מיד.
מספרי מרכז הסיוע של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית:
====================================
1202: נשים | 1203: גברים
04-6566813: נשים ערביות
02-6730002: נשים דתיות
02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך ווטסאפ: 052-8361202
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.