לכבוד יום האישה יזמנו פרויקט מיוחד יחד עם קבוצת שטראוס: סדרת ראיונות באולפן, בהובלת יעל דרומי, בעלת הפודקאסט העסקי ״לא קונה את זה״ ולשעבר משנה למנכ״ל בנק הפועלים. דרומי פגשה מנהלות מצמרת הניהול הבכירה של הקבוצה לשיחה פתוחה על הדרך המקצועית והאישית, על שילוב בין קריירה לבית, על אתגרים ועל הצלחות לאורך השנים, ועל המשמעות של מנהיגות נשית בעולם העבודה המשתנה. נשים מהוות כ50%- משדרת הניהול בחברת שטראוס, ו66%- מהדירקטוריון של הקבוצה. ככה נראית חברה שכבר לפני יותר מעשור שמה את קידום הנשים כיעד בחברה. שוויון הזדמנויות הוא ערך שמחייב את כל הארגון, בכל הרמות. אבל המספרים מספרים רק חלק מהסיפור. מאחורי הנתונים עומדות נשים חזקות, שמקדמות נשים עם כישורים ועם פוטנציאל לעמדות מפתח בחברה.
הכירו את לינדה כהן רופא: סמנכ"לית בכירה לאסטרטגיה וטרנספורמציה, חברת הנהלה שטראוס גרופ, בת 46,
נשואה + 2, ותק בשטראוס: 18 שנים
כבר מגיל צעיר ידעת שתרצי להיות או מנהלת בכירה או רופאה. מאיפה הגיעה הנחישות הזאת?
"האמת היא שזה התחיל בגיל תשע. אני זוכרת את עצמי יושבת בחדר וחושבת מה אני רוצה להגשים בחיים, והיה לי ברור שזה צריך להיות משהו גדול יותר ממני, בעל משמעות אמיתית, כזה שתורם לקהילה ולחברה הישראלית, מתוך הערכים שקיבלתי בבית. הייתי ילדה מאוד סקרנית, כזאת שחולמת ומדמיינת, אבל במקביל גם עם רגליים על הקרקע. השילוב הזה של סקרנות והיכולת לחלום לצד פרגמטיות שמלווה אותי עד היום”.
כשאת מסתכלת אחורה על הקריירה שלך, אישה חייבת להיות טוטאלית כל כך בעבודה כמו שאת היית?
"אני לא חושבת. לכל אחת יש את הגוון והדרך שלה. אני מאוד מאמינה בלהשתדל כמה שיותר, לעבוד קשה וגם לדעת לשחרר, זה משהו שלמדתי עם השנים. היום אני פועלת בהשתדלות גדולה ובסבלנות, מתוך אמונה שמה ששלי בסוף שלי. היכולת לשחרר לצד טוטאליות היא מיומנות שפיתחתי לאורך הדרך".
יעל דרומיצילום: שי קדםיש לך סיפור מעניין. היית בחודש תשיעי כשנפתח תפקיד שרצית, לא הגשת מועמדות ובסוף קיבלת אותו. איך זה קרה?
"וואו. כשהייתי בחודש תשיעי עם הבת הקטנה שלי נפתח תפקיד של מנהלת מחלקה כלכלית בקבוצה. הסתכלתי על ההצעה ואמרתי לעצמי - זה בדיוק מה שחיפשתי. הייתי עסוקה בלבנות אסטרטגית את הקריירה שלי וידעתי שאני רוצה להיות מנהלת כספים, וכדי להגיע לשם ידעתי שאני צריכה לעבור מעולם החשבות לעולם הכלכלה. מצד שני, אמרתי לעצמי - זו הזדמנות נדירה, אבל אני בחודש תשיעי, יהיו עוד הזדמנויות. ואז פנו אליי ממשאבי אנוש ועודדו אותי להגיש מועמדות. התקדמתי והתראיינתי אצל סמנכ״ל הכספים של קבוצת שטראוס. השאלה הראשונה שלו הייתה למה לקח לי כל כך הרבה זמן להגיש מועמדות. הצבעתי על הבטן ואמרתי לו: 'אתה היחיד בחדר שלא מבחין בבטן הגדולה שיש לי'. הוא ענה שאני היחידה בחדר שזה מפריע לה בהקשר הזה. המשכתי למיונים, ובסוף חזרתי מחופשת לידה ישר לתפקיד החדש. לימים זה התפקיד ששינה לי את הקריירה".
זכית בבעל שהוא שותף מאוד אקטיבי בגידול הילדים. אישה יכולה להצליח גם בלי שותפות כזאת בבית?
אני חושבת שכן. בעלי מאוד עוזר לצד קריירה שגם הוא מנהל. אני מאמינה במעגלי תמיכה, וזה לא רק בעלי, גם ההורים שלי, אמא של בעלי, הבנות שלי וחברות שיש לי. אני מאמינה מאוד באישה לאישה. צריך לבקש ולבנות את מעגלי התמיכה האלה.
את אומרת לנשים, "תביאו את עצמכן בעבודה", מה זה אומר?
"יש לזה שני היבטים. אחד, לקח לי זמן להיפתח. הבאתי את הצד המקצועי ואת הניסיון שלי, ואז הבנתי שמשהו חסר, כי יש בי גם נשמה, רגש, חיבור ואותנטיות. אמרתי לעצמי שאני חייבת להביא את עצמי באופן טוטאלי, וברגע שזה קרה, הדברים פשוט התחברו. הפן השני הוא לדעת לדבר. לשבת בשורות הראשונות, להעלות את התהיות שלך ואת הקול שלך כשאת חושבת שיש לו ערך. אני מקפידה גם על נוכחות: לפעמים אפשר להיות בחדר ולא באמת להיות נוכחת, חשוב להיות בנוכחות כדי להביא את עצמך ב־100%.”
להביא את עצמך לעבודה
את חושבת שנשים חרדיות הן הפספוס הגדול של המשק הישראלי. במסגרת תפקידך בתוכנית לפידות של שטראוס, איך את רואה את זה?
'לפידות' היא תוכנית ייחודית ביוזמת קבוצת שטראוס וארגון 'גואפ', שנועדה לחזק ולהרחיב את השפעתן של מנהלות חרדיות בכירות - בארגון שבו הן פועלות, בקהילה החרדית ובחברה הישראלית כולה. אני לא הייתי מגדירה את זה כפספוס הגדול של המשק הישראלי. אנחנו כבר במחזור השלישי של תוכנית לפידות, בהובלה ובתמיכה של שטראוס. כשהתחלנו לנתח את תעסוקת הנשים החרדיות, הבנו שהבעיה היא בעומק, כלומר, הנציגות של נשים חרדיות בתפקידי מפתח ותפקידים בכירים במשק הישראלי היא נמוכה מאוד ולכן פתחנו תכנית לנשים חרדיות בתפקידי ניהול הגוון שהן מביאות משמעותי מאוד. בשטראוס אנחנו מקפידים שליד שולחן קבלת ההחלטות יהיו קולות שונים, כי גיוון מביא להחלטות טובות יותר ולחוסן, גם של שטראוס וגם של החברה הישראלית, ולכן אנחנו פועלים בזה".
איזו עצה היית נותנת היום לאישה בתחילת דרכה?
"לדבוק בקול הפנימי שלה. אני מדברת המון עם הבנות שלי על כך שבסוף הן צריכות להקשיב לעצמן, לא להיכנס לנעליים של מישהו אחר וללכת עם האמונה שלהן קדימה".
ומה היית אומרת ללינדה בת ה־25?
"שני דברים: אחד, לבחור כל יום מחדש להיות הגיבורה של עצמך. לקח לי זמן להתרגל לזה: להעז, ללמוד מטעויות ולהבין שלא כל דבר יקרה לפי המסלול שתכננת — וזה גם היופי. אני מאוד מאמינה במשפט 'מחר יום חדש נקי מטעויות'. צריך ללמוד מטעויות, לאהוב ולחבק אותן זה מצמיח אותך. דבר נוסף הוא העמקה בנטוורקינג. היו לי מנטורים ואנשים שליוו אותי במהלך הקריירה וראו אותי, אבל חשוב לפתח רשת רחבה יותר, מתוך סקרנות וחשיפה לעוד עולמות. זה משהו שהתחלתי לעבוד עליו באופן יותר עמוק רק בשנים האחרונות, ואני חושבת שנשים צריכות להשקיע בזה אפילו יותר".
כשאת מסתכלת על הקריירה שלך, את גאה בעצמך?
"כן, לחלוטין, אני ממש מרגישה שאני מגשימה את החלום שרקמתי בגיל 9 בחדר בבית הורי".
- צלם: שי קדם | סגנון: לימור ריחנה | מאפרת: מיכל לסמן | שיער: שקד בלום
