רירית הרחם היא השכבה הפנימית שעוטפת את חלל הרחם, והדימום הווסתי הוא בעצם נשירה/ קילוף שלה. עובי רירית הרחם דינמי ומשתנה לאורך החודש בגלל שינויים הורמונליים, בייחוד אצל נשים בגיל הפריון - מיד לאחר הווסת היא דקה מאוד, ובהשפעת הורמוני הביוץ היא מתעבה בהדרגה, כהכנה להיריון. אם לא מתרחש היריון, הרירית נושרת ומתחדשת במחזור הבא.
לכן, עובי הרירית תלוי מאוד ביום המחזור שבו מתבצעת בדיקת האולטרסאונד. להערכה מדויקת ביותר של עובייה מומלץ לבצע את הבדיקה מיד לאחר סיום הדימום הווסתי, שאז, כאמור, היא אמורה להיות בשיא דקיקותה.
עם זאת, יש נשים שהמחזור החודשי שלהן אינו סדיר. נשים עם שחלות פוליציסטיות, לדוגמה, לעתים לא מקבלות וסת במשך כמה חודשים. בעקבות זאת הרירית אינה נושרת בזמן ועלולה להתעבות יתר על המידה. תופעה זו יכולה לגרום לדימום מוגבר בפעם הבאה ואף לגרום לשינויים לא תקינים ברירית (כגון פוליפים או היפרפלזיה - שגשוג יתר של הרירית). הטיפול בתופעה הוא באמצעות גלולות נגד היריון או בהורמון הפרוגסטרון, שמסייע לשמירה על רירית דקה ומונע עיבוי לא רצוי שלה.
כאשר הרירית עבה יותר ובעקבות זאת הדימום הווסתי מוגבר יותר, ייתכנו התכווצויות של הרחם (מנגנון של הרחם להפחתת הדימום), ואלה עלולות לגרום לאי־נוחות ולכאבים בבטן התחתונה. בקרב נשים בגיל המעבר (שאין להן וסת במשך שנה) רירית הרחם אמורה להישאר דקה. עיבוי הרירית או הופעת דימום בגיל זה דורשים בירור, מאחר שהתופעה יכולה להיגרם על ידי פוליפ (בדרך כלל שפיר), היפרפלזיה ולעתים נדירות גם סרטן רירית הרחם.
כשהרירית מעובה בגיל המעבר חשוב לדגום אותה באמצעות ביופסיה (המכונה פיפל) במרפאה או בבדיקת היסטרוסקופיה, שבה מוחדרת מצלמה דקה לחלל הרחם. אפשר לבצעה ללא הרדמה ולהסיר פוליפים קטנים במקום או לדגום את הרירית במקרה הצורך. אם מדובר בממצא גדול (פוליפ גדול יחסית), יש להשלים היסטרוסקופיה ניתוחית בהרדמה.
- ד"ר רונית אלמוג, מומחית בגינקולוגיה, מיילדות וטיפולי פריון, המרכז הרפואי תל־אביב, איכילוב
