כבר 22 שנה חלפו מאז סיומה הרשמי של "חברים", אבל נראה שדמותה של פיבי בופה מעולם לא עזבה את ליסה קודרו. גם כשהיא מגיעה לריאיון איתה שנערך באולפני האחים וורנר בלוס אנג'לס, לבושה בחולצה ובמכנסיים שחורים ומאובזרת בתסרוקת קארה קצרה - הכי רחוק מפיבי שיש - השיחה איתה גולשת אל הדמות האייקונית ההיא.
גם "הקאמבק", הסדרה של קודרו שעונתה השלישית עלתה לאחרונה, מרפררת לתפקיד ההוא. בסדרה (שמשודרת בישראל ב־HBO MAX) היא מגלמת את ואלרי צ'ריש, שחקנית סיטקום בעברה המנסה להחיות את הקריירה שלה. הסדרה, שנוצרה על ידי קודרו בשיתוף פעולה עם מייקל פטריק קינג (במאי "סקס והעיר הגדולה"), עלתה למסך ב־2005 אך בוטלה בשל אחוזי צפייה נמוכים. ב־2014 היא חודשה ועלתה לעונה שנייה.
אף אחד לא חשב שתהיה עונה שלישית, אבל זה קרה לאחר שקינג הציג בפני קודרו רעיון: "מה אם ואלרי תקבל הצעה לככב בסדרה שכולה נכתבה על ידי בינה מלאכותית?". קודרו נדלקה והסכימה מיד. היא אף כתבה תפקיד במיוחד עבור בנה היחיד ג'וליאן סטרן (27), מנישואיה לאיש הפרסום מישל סטרן. ג'וליאן, במאי סרטים קצרים שזה תפקידו הראשון כשחקן, מגלם את אוון, מומחה לטכנולוגיית בינה מלאכותית.
ליסה, איך היה לשחק לצד הבן שלך?
"זה היה גן עדן לעבוד איתו, אבל הרגשתי קצת אשמה - כי שכחתי שהוא הבן שלי, וגם כי הוא אמר לי שהרגיש שהוא אוון שמדבר עם ואלרי. צילמנו את הסדרה על אותו סט שבו צילמנו את 'חברים', וזה היה מרגש מאוד. יש לי תמונה שלו משם בגיל שנתיים, שוטף ידיים במטבח השירות, והנה הוא שוב שם - והפעם משחק דמות. אלוהים".
סיפרת פעם איך ג'ניפר אניסטון נהגה לשחק איתו על הסט.
"כן, היא הייתה מלאה באהבה, ואני שמחתי שמישהו משחק איתו, אבל אז כשחזרנו הביתה והוא היה רואה אותה בטלוויזיה, הוא היה מיד קורא: 'אמא'!"
לתפקיד של פיבי, שעליו אף זכתה בפרס האמי, קודרו (62) לוהקה בגיל 30. כמה שנים קודם לכן היא בכלל תכננה להיות רופאה, כמו אביה, ד"ר לי קודרו. היא למדה במכללת ואסר, ובמשך שמונה שנים עסקה באותו תחום של אביה - מחקר על כאב ראש, עד שהחליטה ללמוד משחק. עד 1994 שיחקה בסדרות שונות (למשל, "משתגעים מאהבה"), אבל אף אחת מהן לא הפכה אותה לכוכבת כמו "חברים".
עד כמה פיבי הייתה רחוקה ממך כאדם?
"בהתחלה היא הייתה מאוד־מאוד רחוקה ממני. התפקיד דרש ממני הרבה עבודה כדי להצדיק את הדברים שהיא הייתה אומרת ועושה. במהלך השנים חלק ממנה חדר לתוכי. נעשיתי קצת יותר קלילה, וקראתי כמה ספרים על רוחניות כדי לנסות להבין אותה. ההתייחסות אליה מצד אנשים הייתה משהו כמו 'היא כזאת טיפשה', אבל בעיניי היא לא הייתה כזאת".
קודרו גדלה בלוס אנג'לס, בת למשפחה יהודית ונכדה לסבתא ניצולת שואה מצד אביה (משפחתה של אמה היגרה ממזרח אירופה לארצות הברית לפני המלחמה). בגיל שבע סבתה סיפרה לה כיצד הוריה, אחיה ואחיותיה נרצחו בידי היטלר. שנים לאחר מכן נסעה קודרו לבלארוס, שם ביקרה בקבר אחים שבו נרצחו כ־900 יהודים, בהם בני משפחתה. במהלך השתתפותה בסדרה "מי אתה חושב שאתה?", העוקבת אחר ההיסטוריה המשפחתית של ידוענים, היא נסעה גם לגדיניה שבפולין, שם גילתה כי בן דוד שלה שרד את המלחמה אך שינה את שמו כדי להיטמע כפולני. קודרו סייעה מאוחר יותר ליצור קשר בינו ובין אביה.
את מוצאת קשר בין ההיסטוריה המשפחתית שלך לעובדה שאת שחקנית קומית?
"אבא שלי מאוד מצחיק, כל המשפחה שלי מאוד מצחיקה. אני הכי צעירה, אז תמיד ניסיתי לעמוד בקצב. זה היה מנגנון ההתמודדות בבית שלנו, וגם, את יודעת, עבור הסבים והסבתות שלי. לא הבנתי את זה אז, אבל לא משנה מה קרה, מישהו היה זורק בדיחה - אפילו בלוויה - וכולם היו צוחקים. זה היה פשוט שחרור הכרחי. אין דבר טוב יותר מלהצחיק אנשים. זה מרפא מאוד ומאפשר לעשות משהו שבאמת מביא שמחה לאחרים".
