חלי גולדנברג, בת 69, שחקנית וצלמת. בקרוב יצא הסרט "הבריכה", שבו היא משחקת לצד יהורם גאון ומשי קלינשטיין
באתי באיזה בוקר לבקר את ההורים שלי. אמא שלי עוד הייתה עם פיג'מה במיטה ואבא ישב לידה. אין ילד שלא אוהב לקפוץ למיטה, להיות בין אבא לאמא ולפטפט איתם. זה המקום האהוב עליי בעולם. כן, גם בגיל 60, הגיל שבו הייתי כשהתמונה צולמה. בעיניי, אין הבדל בין התכרבלות עם הבת שלך להתכרבלות עם ההורים שלך. אלה שני צדדים של אותו המטבע. אז זינקתי, נשכבתי ביניהם והתחבקנו. אמא שלי כאן בת 90 ואבא שלי האהוב, שכבר אינו בין החיים, בן 94.
"המטפלת של ההורים צילמה אותנו. ביקשתי ממנה לעלות על המיטה ולצלם אותנו מלמעלה. אבא אמר לי: 'חלינקה, מה זה לדרוך על המיטה עם נעליים?', אבל הוא הבין. הוא היה צלם חובב רציני עם חדר חושך בבית, האהבה לצילום הגיעה ממנו.
"כשאני מסתכלת על התמונה אין בי עצב, רק אהבה. אני עדיין יכולה להרגיש את כף ידו של אבא שלי על הלחי שלי. אני מתכוננת למוות של אמא שלי. אני יודעת שגם זה יקרה ולא בעתיד הרחוק"
"האחים שלי לא היו נשכבים ככה במיטה עם ההורים. זה עניין של אופי. אני הרבה יותר מוחצנת, ילדת אמצע שלא קיבלה את גורלה בהכנעה. יש ילדי אמצע מרצים וטובים ויש שדוחפים עם שני המרפקים ומפנים לעצמם מקום. אני ערמומית, בחרתי בשתי הטקטיקות גם יחד. הייתי הכי טובה, הכי מנומסת וחנפנית וחמודה, אבל גם לא הלכתי בתלם. בגיל ההתבגרות מרדתי ועשיתי דברים שאין לתאר.
"ההורים שלי היו הורים נהדרים. לא שאין לי ביקורת, לא שלא עשיתי דרמות, אבל הם נתנו לנו את תחושת הביטחון הבסיסית והטוטלית, שלא חשוב מה יקרה - תמיד נתקבל בזרועות פתוחות עם לב אוהב.
"הם קרסו לזקנתם יחד. יש לי סרט וידיאו שאבא שלי, אז בן 90, עולה על הגג של הבית שלהם לנקות את קולטני השמש ואני צועקת עליו מה הוא עושה שם. אבל זמן לא רב אחר כך, אמא קיבלה אירוע מוחי קל, ואבא שלי, שרץ אחרי הכלב שלהם, נפל וקיבל שטף דם במוח. ופתאום ביטוח לאומי, שיקום ומטפלת. זה היה משבר גדול עבורם ועבורי.
"כשאני מסתכלת על התמונה אין בי עצב, רק אהבה. אני עדיין יכולה להרגיש את כף ידו של אבא שלי על הלחי שלי. הוא אבא שלי לתמיד ואני אוהבת אותו אהבת נפש. אני מתכוננת למוות של אמא שלי. אני יודעת שגם זה יקרה ולא בעתיד הרחוק. אבל אני לא יכולה להתלונן, זכיתי להיות הילדה שלהם להמון שנים".
>> לזיכרונות נוספים במדור התמונה שבאלבום
