עדכון לכתבה: קיבוץ ניר עוז הודיע הערב (חמישי) על הירצחו של יאיר (יאיא) יעקב. לפי ההודעה, יעקב נרצח כבר ב-7 באוקטובר, וגופתו הוחזקה מאז ברצועה. יהי זכרו ברוך
מירב טל (53), בת זוגו של יאיר (יאיא) יעקב (59). בני הזוג נחטפו מניר־עוז. שני בניו של יאיא, אור ויגיל, נחטפו מבית אחר. מירב ושני הבנים שוחררו לאחר 53 יום
ביחד: שש שנים וחצי.
ההיכרות: מירב, בעלת בוטיק "הג'ינג'יות בבונקא" בגדרה, התגרשה לפני 20 שנה והיא אם לשני ילדים. יאיא, מחסנאי במוסך של קיבוץ עלומים, התגרש לפני שבע שנים והוא אב לשלושה ילדים. הם הכירו דרך אחותו של יאיא, שהיא חברה טובה שלה. "הוא שלח לי הודעה בפייסבוק: 'היי, מה שלומך?', בדיוק הייתי פנויה וזרמתי", היא מספרת.
(כתבת: מלי זיידמן, צילום אלי דסה)
הדייט הראשון: "בים בראשון־לציון. שתינו בירה, דיברנו על החיים. מיד הרגשתי שזה זה, כי יאיא הוא צ'ארמר אמיתי, עם לב זהב וידי זהב. התאהבנו די מהר".
עד 7 באוקטובר: היא גרה בראשון־לציון והוא בניר־עוז. "תכננתי לעבור לגור עם יאיא בקיבוץ, חיכינו שהילדים שלי יפרסו כנפיים ויעזבו את הבית".
השבת השחורה: "בערב שלפני חגגנו עם הילדים יום הולדת 59 ליאיא. אני מרגישה שהם כמו הילדים שלי, לא ידעתי שאפשר לאהוב כל כך ילדים של אחרים. הכנו עוגה, שתינו יין, הייתה אווירה מושלמת. הוא השוויץ בבגדים שקניתי לו ליום ההולדת, ממש התגנדר, ואמרתי לו בצחוק, 'אתה יותר מדי יפה, שלא יחטפו לי אותך'. מי ידע שלמחרת יחטפו לי אותו? אחרי הארוחה הילדים הלכו, ואנחנו הלכנו לישון וקמנו לאזעקות. רצנו לממ"ד. יאיא החזיק את הדלת חזק אבל הם ירו על הדלת והוא נפצע. אחר כך הם שמו על הדלת מטען חבלה ופוצצו. אמרתי לו, 'אני אוהבת אותך'. למעשה נפרדתי ממנו. לא האמנתי שנצליח לצאת מהסרט הזה. כשחזרתי מהשבי ראיתי את הסרטון שבו חוטפים אותנו והצטמררתי. זה היה רגע של אימה, הייתי בטוחה שזה הסוף".
שמות חיבה: "הוא קורא לי מאיו ואני קוראת לו יאיו".
מחווה רומנטית: "הוא מהגברים של פעם, לא ייתן לך לסחוב שום שקית, בחו"ל הסתובבתי איתו כמו פרינססה. אנחנו יוצאים מדי פעם לפיקניק רומנטי עם פק"ל קפה, רואים את השקיעה בסבבה".
תוכניות שהוקפאו: "החלום של יאיא היה לעשות טיול קרוואן באוסטרליה בגיל 60, הוא דיבר על זה כל הזמן. תכננו גם לעשות ליגיל טיול בר מצווה בתאילנד. אני מקווה שעוד נעשה".
אופטימיות זהירה: "אני משתדלת להיות אופטימית בכל כוחי, אם כי יש רגעי משבר. לא קיבלנו שום מידע על יאיא, אף אחד מהחטופים שחזרו לא ראה אותו, וזה מאוד מלחיץ. אני משתקמת מחוויית השבי לאט־לאט, זה לוקח יותר זמן ממה שחשבתי. בשבי חשבתי שאשתקם צ'יק צ'אק, אבל זה לא ככה, ובכל מקרה השיקום שלי לא יהיה שלם לפני שיאיא יחזור".
