עורכי המחקר: רופאים ומומחי פוריות ממרכזים רפואיים בפרת', אוסטרליה. פורסם בכתב העת Human Reproduction.
הנבדקים: 3,657 תהליכי החזרה של עוברים מוקפאים במהלך טיפולי הפריה, בין השנים 2021-2013 .
מה חקרו: אישה שעוברת טיפולי הפריה נוטלת הורמונים המעודדים ייצור מוגבר של ביציות. הביציות מוצאות מגופה בהליך כירורגי, ובשלב זה הן יכולות לעבור הקפאה ולהישמר לשימוש בעתיד, או לעבור הפריה בזרע ליצירת עוברים מיקרוסקופיים שיוחזרו לרחם או יוקפאו גם הם לשימוש במועד אחר.
הפער בין מועד שאיבת הביציות ובין מועד החזרתן לרחם איפשר לחוקרים להתמקד בהשפעת נתוני הסביבה על מספר ההיריונות התקינים שמסתיימים בלידת תינוק חי.
תוצאות המחקר: ממוצע ההריונות והלידות התקינים אחרי החזרת עוברים מוקפאים עומד על 28% , אולם שיעור הלידות מביציות שנשאבו בסתיו היה 26% לעומת 31% מביציות שנשאבו בקיץ, בלי קשר לעונת השנה שבה הוחזרו העוברים. שיעורי ההצלחה של ביציות שנשאבו באביב ובחורף נעו בין שני נתונים אלה, ללא הבדל סטטיסטי משמעותי. מבדיקה של נתוני מזג האוויר, עלה כי לביציות שנאספו בימים שבהם היו הכי הרבה שעות שמש, היה סיכוי גבוה יותר להסתיים בהיריון תקין מאשר לביציות שנאספו בימים עם פחות שמש.
אבל לא הכול זורח: הסיכויים להיריון ולידה תקינים צנחו בכ־ 18% כשהעוברים הוחזרו בימים החמים ביותר בעקבות עלייה במספר ההפלות, כך שיש הבדל בין מספר שעות השמש ובין הטמפרטורה. יש לזכור שמדובר באוסטרליה, שבה הקיץ הוא בחודשים דצמבר עד פברואר, והטמפרטורות בו פחות חמות מאשר בקיץ הישראלי.
שורה תחתונה: החוקרים מודעים למגבלות המחקר אבל טוענים שאולי מסתתר פה הסבר לשינוי בשיעורי הלידות בעונות מסוימות. כמו כן, הם סבורים שלנתונים אלה יכולה להיות השפעה על נשים שעוברות תהליכי שימור פוריות בקביעת מועד ההליך.
