בימי הזוהר התיירותיים שלה, בתקופת המנדט הבריטי ועד שנות ה־80 של המאה שעברה, טבריה הייתה ה־אילת של ישראל. לכאן הגיעו בעלי אמצעים שיכלו להרשות לעצמם חופשה, פה בילו דיפלומטים ששירתו בארץ ישראל המנדטורית וגם הצמרת הפוליטית של ישראל. מלון "גלי כנרת", למשל, שנחנך בשנות ה־40, היה אהוב על ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ותמונות שלו, נופש במקום, עדיין תלויות על קירות המלון.
הנופשים בטבריה התלהבו מהמרחצאות החמים, ממזג האוויר הנוח ומחופי הכנרת שסביבם מתנשאים הרי הגליל והגולן, שהזכירו לרבים מהם אתרי נופש באירופה. בשנות ה־30 וה־40 של המאה שעברה אפילו פעל בטבריה נמל תעופה בינלאומי, כשעל הכנרת, מול חוף לידו, נחתו מטוסים אמפיביים, שהובילו נוסעים ומטען בין אירופה ליעדים במדינות המפרץ ואפילו בהודו.
עלייתם של אזורי נופש אחרים בישראל ובהם ים המלח ואילת והנהירה לחו"ל, לצד שינויים דמוגרפיים באוכלוסיית העיר, הפכו את טבריה למבוקשת פחות, אבל היא עדיין מלאה בבתי מלון תיירותיים ובוטיקיים, ולא מעטים רואים בה אתר נהדר לחופשה.
בואי ניסע לטבריה: מלון קיסר פרמייר
ממש על הטיילת של טבריה מתנשא "קיסר פרמייר". זהו מלון גדול ומרשים, עם 220 חדרים + סוויטות פאר, ספא מקצועי עם בריכה מחוממת ולא פחות מ־20 חדרי טיפולים, מכון כושר מאובזר, חדר אוכל ענקי המספק לאורחים שלוש ארוחות ביום, לובי בר, מועדון ילדים ואפילו חנייה (על בסיס מקום פנוי) ועמדות טעינה לרכב חשמלי.
"קיסר פרמייר" הוא מהמלונות שמאפשרים לכם לבחור: להישאר בהם במהלך ימי החופשה וליהנות מהחדרים המאובזרים, מהנוף לכנרת, מהאוכל ומהספא או להפוך אותו לבסיס ליציאה לטיולים באזור.
אם תעדיפו להישאר במלון, מומלץ לבלות בבריכת מי המלחים המחוממת (36 מעלות) והמקורה ולהזמין טיפולים בספא, שהמחירים שלהם הוגנים מאוד, בעיקר כעת, במסגרת מבצעי החורף.
אם אתם חייבים לצאת ולטייל, הרי ש"קיסר" ממוקם במרחק של דקה-שתיים של הליכה מהטיילת וממש בקרבת ממרכז העיר, ובמרחק נסיעה קצרצרה מהגן הלאומי המעניין חמת טבריה, והוא בסיס מצוין לטיולים ולסיורים סביב הכנרת ואף ברמת הגולן ובעמק המעיינות: אתר הכנסיות המסקרן בכפר נחום שבצפון הכנרת, למשל, נמצא במרחק כ־20 דקות נסיעה בלבד, וכך גם שמורת הטבע ארבל; מרכז התרבות בית גבריאל הסמוך לחוף צמח שבכנרת (אתר: betgabriel.co.il) - שמוקרנים בו סרטי קולנוע ויש בו שלל מופעים ואירועים – מרוחק כ־20 דקות נסיעה בלבד; אתר הטבילה ירדנית – ממוקם במרחק של כ־15 דקות נסיעה.
כדאי לדעת: עכשיו, בחורף, מציעים ב"קיסר", בעיקר בימי אמצע השבוע, חבילות משולבות ומוזלות, הכוללות בונוסים כמו כניסה לאתר החרמון או טיפולי ספא.
הקפטריה (ליד) טבריה: ארתור קפה
את עגלת הקפה הממוקמת לצד אתר המורשת "חצר כנרת", הקימו בימיה הראשונים של הקורונה מאור נהרי ורונן סולפיין. השניים, שנפגשו במהלך טיול בחו"ל, חלמו על עסקים ומפה לשם התמקמו בלוקיישן הנהדר הצופה לנוף הכנרת ולהרי הגולן שממול. "עצרנו פה, במגרש החניה, להכין קפה", סיפר מאור בעבר, "הסתכלנו על הכנרת ועל המגרש הענקי שהיה מוזנח ושומם, ואמרנו לעצמנו – זה המקום".
יש פה חנייה נוחה בשפע, אינספור כורסאות זולה המאפשרות לשקוע בהן מול הנוף עם חברים ובירה ובעיקר, יש פה אווירה כיפית של חבר'ה שמגיעים מיישובי הסביבה או מטיילים שעוצרים כאן בדרך לעמק הירדן או לגולן. ולמה ארתור? על שם ארתור רופין, מראש תנועת ההתיישבות של ראשוני הציונות וממייסדי קיבוץ דגניה א', השוכן לצד חופי הכנרת, לא הרחק מהפודטראק.
בתפריט: חוץ מקפה לסוגיו – תמצאו מאפים וכריכים (34-42 שקל); ג'חנון בשבת (24 שקל), עוגות ומאפים מתוקים (32-12 שקל) ויש גם בירה מהחבית, יין וקוקטיילים.
פתוח: בעיקרון כל יום מ־8:00 עד 17:00 (בשני ושישי עד 15:00), אבל כדאי תמיד להתקשר מראש, טל': 050-2333316, כדי שלא להחמיץ אירועים מיוחדים, הופעות וערבים פתוחים.
על גלגלים: מרכבות הירדן
מבסיסם במושבה כנרת מוציאים אנשי הצוות של "מרכבות הירדן" טיולים לאתרי הטבע והמורשת באזור הדרומי של הכנרת: לאורך ערוץ נהר הירדן, לצד הקיבוצים בית זרע ודגניה א' וב', לנחל יבנאל ולאתר "חורשת האקליפטוס", שממש לאחרונה שודרג והונגש למטיילים.
הטיולים הרכובים שלהם מתבצעים בכלי רכב חשמליים בעלי שישה מושבים ולרוב בנהיגה עצמית, כשהמדריך אורי שרת מוביל ומסביר. לאן נוסעים? חוצים את סכר אלומות, חולפים לצד מטעי בננות המאפיינים את החקלאות באזור, מטפסים לאתר "אום ג'וני" – שם הוקמה ב־1910 קבוצת דגניה – הנחשבת לקיבוץ הראשון, ממשיכים לחורשת האקליפטוס שעליה כתבה נעמי שמר את שירה המפורסם, ויש אפשרות להגיע גם לערוץ היפהפה של נחל יבנאל, שנובעים בו המעיינות עין פטל ועין כוש וזורמים בו מים בכל ימות השנה.
מידע נוסף, מסלולים ומחירים, בטל': 052-3701662.
טיפ: אם אתם כבר בסביבה, היכנסו ל"ירדנית", האתר שאליו מגיעים תיירים, צליינים ומאמינים מכל רחבי העולם, כדי לטבול במי הירדן, כפי שנטבל ישו על פי המסורת הנוצרית.
סמוק און דה ווטר: "דנוור במושבה"
את "דנוור במושבה" הקים עידן עזריה, שחזר משירות מילואים ארוך בעזה והחליט לעשות את מה שהוא הכי אוהב: להכין בשר ולשתות בירה. יחד עם חבריו אלעד קורנפיין ורועי זילברברג הם מפעילים פודטראק בשרי כשר, עם מעושנים מצוינים, בשרים על האש, צ'יפס משובח, סלטים ועוד, לצד מתחם אירועים אינטימי.
בתפריט: שניצל בחלה או בצלחת (69-49 שקל), כריך או צלחת מעושנים (75-57 שקל), סוכריות עראייס (49 שקל), פלטת מעושנים המספיקה לשלושה־ארבעה סועדים לפחות (259 שקל), ויש גם מנות המבורגר, אנטרקוט, פיקנייה ועוד. חגיגה לחובבי בשרים ובאווירה נהדרת.
מיקום: המושבה כנרת. פתוח: ימים שלישי-חמישי, 20:00-11:00, בשישי עד 15:00. טל': 050-6425770/ 053-3359707.
רוב רוי על הירדן: שיט קיאקים
על גדת הירדן ותחת צילם של עשרות עצי איקליפטוס ענקיים, משתרע "רוב רוי", אתר חווייתי באווירה אינדיאנית, המשלב גם אפשרויות לשיט על הירדן בסירות קיאק וקאנו, לצד מתחמי אוכל ומשחק.
את "רוב רוי" הקימו בשנת 1993 מעין וגיא אלון, ואת ההשראה לשם ולרעיון שאבו מג'ון מקרגור – מגלה ארצות ממוצא סקוטי, שהתלהב לשוט על סירות קאנו אינדיאניות שאותן כינה בשם "רוב בוי", ועשה זאת גם על הירדן, בשנת 1869.
מה עושים פה? נחים, מבלים, אוכלים וחותרים בנהר. המקום מיועד בעיקר למשפחות ולקבוצות, אבל גם יחידים וזוגות יכולים לבלות כשעה עד שעתיים בחתירה נעימה בקאנו, בין הברווזים שבמים.
מיקום: קיבוץ כנרת (בווייז: "רוב רוי"). פתוח: כל יום, בין 15:00-10:00. טל': 04-3301616.
אוהבים דגים? "מיזומי", מסעדה יפנית
במבנה צנוע ולא גדול בחוף שלדג הסמוך למושבה כנרת חבויה "מיזומי", אחת המסעדות היפניות הטובות הפועלות כיום בישראל. היזמים הם האחים נדב ונאור דיין, חומרי הגלם משלבים תוצרת מקומית השואבת השראה מהסביבה (הרבה דגים ומאכלי ים) לצד יבוא מיפן, והתוצאות מרהיבות וטעימות במיוחד.הכי כיף להזמין פה שלל ראשונות/ סשימי/ טמאקי/ סושי, להניח במרכז השולחן ולחלוק טעמים וחוויות
התפריט עשיר ומגוון, ולמרות הפופולריות של היפניות בישראל בשנים האחרונות, עדיין לא כולם שולטים בשמות ובמרכיבים. כדאי לאור זאת, לבקש המלצות והסברים מהצוות.
בין הראשונות – טרטר ספייסי טונה המוגש על עלי וואסבי (54 שקל), נאסו מיסו, שזה חציל ברוטב מיסו סאקה, עירית ואורז יפני (58 שקל), טרטר דג ים עם קרם אבוקדו ופטריות שימג'י מוחמצות (78 שקל) וגם טטאקי רול עם ספייסי סלמון, אבוקדו וציפוי דג לבן מעל (78 שקל).
הלאה: ניגירי טונה אדומה וכבד אווז (68 שקל) היא מנה שאסור לוותר עליה, כמו גם סשימי סלמון חצי צרוב עם גרידת ליים (76 שקל). יש גם ראמן והמבורגר ואגיו ועוד, אבל הכי כיף – להזמין שלל ראשונות/ סשימי/ טמאקי/ סושי, להניח במרכז השולחן ולחלוק טעמים וחוויות. נהדר!
פתוח: שני-שבת, 23:00-13:00. יש חנייה. מידע נוסף והזמנות, בטל': 04-8870040.
הקו האדום: יין ביקב ברניקי
בלב טבריה, צמוד לאתר קבר הרמב"ם, במתחם השייך למשפחתה של אסתי בט, פועל "ברניקי" - יקב בוטיק קטן, שבו מייצר היינן גדעון בט יינות לבנים ואדומים, מענבים שנבצרו בכרמים בגליל העליון - רובם מאזור דלתון. היקב פתוח לביקורים ולטעימות יין מודרכות בימים חמישי ושישי, ואפשר לתאם מראש ביקור גם במועדים אחרים.
מפגש טעימות, הכולל יין, גבינות, לחם וזיתים: 150-100 שקל לאדם, בהתאם לאופי המפגש.
כדאי לדעת שבית הבזלת המשפחתי שבו שוכן היקב נבנה ב־1929 על ידי אסתר ואהרן אמסלם – הסבתא והסבא של אסתי בט. המבנה שופץ למופת, וכיום, לצד היקב, פועלים בו גם חדרי אירוח שיכולים לאכלס מזוגות ועד חמישה עד שבעה אורחים, בחדרים ששמרו על העיצוב המקורי הווינטג'י.
ולמה ברניקי? על שמה של המלכה היהודייה, נצר לחשמונאים ולבית הורדוס, שבין היתר הייתה המאהבת של הקיסר הרומי טיטוס ואחת הנשים המשפיעות בתקופתה, ושתקופה מסוימת בחייה העבירה בגליל ובקרבת העיר טבריה. על שמה קרויים גם אתרים נוספים בסביבת טבריה, ובהם הר ברניקי, חוף ברניקי ועוד.
מיקום: רחוב יוחנן בן זכאי. טל': 052-9595129.
