דוקא בסגרי הקורונה שכלאו את כולנו בין ארבעה קירות, גילתה הסופרת ד"ר עמלה עינת (84) את הגרפיטי. "נתקפתי בבולמוס בלתי נשלט", היא כותבת בספרה החדש. "נסעתי מעיר לעיר, משכונה לשכונה, ממבנה למבנה, מקיר לקיר. מצאתי, גיליתי, נגעתי, בלעתי בעיניי, התפעמתי וצילמתי". באופן טבעי נולד בה צורך להכיר את היוצרים, היא חקרה ובלשה, הגיעה לכולם וראיינה אותם. חלקם רצו להישאר אלמונים, אבל לא עמדו בקסמי הסופרת עטורת הפרסים.
התוצאה המרהיבה היא האלבום "גם לנו מגיע! אומני גרפיטי בתל־אביב", שפורסם בימים אלה בהוצאת מרום תרבות ישראלית. הוא כולל צילומים וראיונות עם 16 יוצרים, שהטביעו את חותמם על קירות תל־אביב. בחרנו להתמקד בנשים שביניהם.
יש הבדל בין אמנות הרחוב של הגברים שצילמת לזו של הנשים?
עמלה: "שאלה מעניינת. האמת היא שלא נתתי את דעתי על כך, משום שהתחושה האקסטטית, מצד אחד, והדחף הפיזי לכבוש שטחי רוחב וגובה היו משותפים במפורש לכולם. בראיונות, לעומת זאת, בלט במקצת אצל הנשים המניע החברתי, אבל גם בנקודה זו קשה להגיע למסקנות כשמדובר במדגם קטן יחסית. מה שבטוח זה שבאופן עובדתי נמצאים בתחום, גם בארץ וגם בעולם, יותר גברים מנשים - לכן נראה לי נכון וחשוב להבליט דווקא את מקומן ואת עשייתן של האחרונות".
I.D
"אין לי שום ידע בציור, מעולם לא למדתי לא טכניקות ולא כלים. כשאני מציירת, היד שלי היא זאת שמציירת לעצמה ובעצמה. הראש מנותק מהכול... אני פועלת בצד המנוגד לתמונות הקיר הענקיות ולגירוייהן העוצמתיים".
The Missk
"בתקופה מסוימת החלטתי לצייר בפינת רחובות שבה מסתופפים חסרי בית, זונות וצרכני זנות, טרנסג'נדרים במצוקה ועוד מסכני עולם. לילה אחד הגיעה משטרה למקום ופנתה דווקא אליי ולחברים ציירים. אחת הנשים העובדות נכנסה למושב הקדמי של הרכב המשטרתי והתחילה לצעוק על השוטר: 'מה אתם חושבים, שלנו כאן לא מגיע קצת יופי? לנו לא מגיעה אמנות? באותו רגע של אמת ציירתי אותה על אחד מהקירות".
Sasha
"קשה לי מאוד עם ממסדים ומסגרות בכלל, ובציורי רחוב יש לי את כל החופש בעולם. בציור הרחוב שלי אני גורמת לאנשים להרים ראש מהדגם המוכתב של החיים, לפזר טוב סביבי, לרומם את הנפש בצבע ובקומפוזיציה".
MR
"אני משליכה על הקירות את מה שעובר בגופי באותה שעה, באותם רגעים. אחרי זה זה לא שלי יותר וכל אחד יכול לקחת מזה מה שהוא רוצה".
Marian Boo
"גיליתי את הגרפיטי כשהסצנה הגיעה לישראל בראשית שנות האלפיים וזה הדהים אותי. ההרגשה שלי היא שברחוב נמצאת תערוכת האמנות האמיתית, לא בדומה לשיקופים האינטרנטיים הנקיים מכל חוויה שנמצאים בדרך כלל בגלריות".
