מחאת הרופאים ביום השיבוש בשבוע שעבר, ירושלים

אני קורא לחבריי הרופאים לפתוח את הפה

ד"ר עמוסי, רופא משפחה, מסביר למה בזמן אירועים חברתיים גדולים, עם או ללא קשר לבריאות, אי אפשר להחריש. חייבים להביע עמדה

פורסם:
יום שלישי, שמונה בבוקר. יוסף ק', בן 82, מחנה את האוטו מול המרפאה ומשהו נראה לו מוזר. אין אנשים בכניסה והדלת סגורה. אולי לא רצו שייכנס החום, הוא חושב לעצמו. כשהוא מגיע לדלת הוא רואה מודעה מודבקת לשמשה. "אנחנו, רופאי ורופאות המרפאה, לוקחים חלק פעיל במחאה נגד ההפיכה המשטרית, על אף מקצוענו שמנסה לא להיות מושפע מפוליטיקה". משהו משתנה פה, הוא ממלמל בדרכו חזרה לאוטו.
לפני ארבעה חודשים כתבתי על זליגת המצב החברתי-פוליטי לחדר הרופא. סיפרתי על שני מטופלים ששיתפו בקשיים שעוברים עליהם בשל "המצב". תהיתי האם חדר הרופא צריך להישאר מרחב ניטרלי ובטוח, שבו מתקיים דיאלוג רפואי, ללא קשר למתרחש בחוץ, או שעלינו לפתוח חלון לעולם שבחוץ, ולאוורר את המועקה של המטפל והמטופל.
עוד בנושא:
הרפואה והחברה שבה היא מתקיימת משפיעות זו על זו. ההתנהלות אצל רופא המשפחה היום שונה לחלוטין מזו שהייתה נהוגה לפני עשרים שנה, בשל תמורות חברתיות ותרבותיות. למרות שעדיין מדובר על מטופל עם בעיה, הבא לקבל את עצתו של המטפל עם הידע והניסיון. השינויים הטכנולוגיים, הן הרפואיים והן בתחום התקשורת, שינו מאוד את הפרקטיקה של המקצוע ואת יחסי הכוחות בין המטפל למטופל.
2 צפייה בגלריה
תל השומר
תל השומר
אנשי צוות רפואי מתל השומר בהפגנה בירושלים
הימים האחרונים אינם ימים רגילים. אנחנו בעיצומו של משבר חברתי-חוקתי-פוליטי המטלטל את החברה, המגיע לאחר שלוש שנים של משבר בריאות עולמי. במהלך משבר הקורונה, ראינו את אנשי הרפואה בכל אולפן, בכל דיון ובכל מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה. אנשי ההסתדרות הרפואית, הארגון המקצועי של הרופאים, הגיבו לכל סגר או חיסון. לא תמיד הסכמתי עם עמדתם המקצועית, אבל שמחתי לראות ארגון המשמיע קול ופועל במטרה להיטיב עם הציבור ועם עובדיו. גם במשבר הנוכחי הכריז יו"ר ההסתדרות הרפואית שביטול עילת הסבירות יפגע אנושות במערכת הבריאות.
האם הרופא אמור להיות ברומטר חברתי המשנה את פעילותו לאחר כל פרסום של מדד המחירים לצרכן, יציאה למבצע צבאי או רצח של אישה על ידי בעלה? מובן שלא, אבל באירועים חברתיים גדולים, עם או ללא קשר לבריאות, אי אפשר להחריש. חייבים להביע עמדה.
צריך לזכור שאי-נקיטת עמדה, גם היא הבעת עמדה. בדרך כלל זו עמדה רפה שלא משקפת את מה שהיית אומר לו היה לך אומץ. אני קורא לחברי הרופאים לפתוח חלון בחדר הטיפולים, לפתוח את הפה!
בבית הספר לרפואה, בשנים הפרה-קליניות, לפני מעבר הסטודנטים מכיתות הלימוד והמעבדות לבתי החולים, הם לומדים על תהליכים תוך-תאיים. תהליכים שניתן לראות במיקרוסקופ. מה מוציא את ה-DNA משלוותו, והופך תא בריא לתא חולה. בהמשך ההכשרה נקודת המבט מתרחבת ולומדים כיצד איבר חולה משפיע על הגוף כולו, ואיך מטפלים בגוף החולה. עם התחלת העבודה הקלינית המבט מתרחב יותר, והרופא לומד את חשיבותה של משפחת החולה בתהליך הריפוי. משבר הקורונה והמשבר הנוכחי הרחיבו את הדיון למקומו של הרופא בחברה. עד כמה הוא מושפע ומשפיע על אירועים חברתיים, רפואיים ושאינם רפואיים.
המשבר שבו אנו מצויים אינו אירוע רפואי, למרות שנראה שהשלכותיו ישפיעו על מערכת הבריאות כמו שישפיעו על האקדמיה, המערכת הכלכלית, ולמעשה על כל אדם, שכיר או עצמאי, תושב מרכז או פריפריה, הייטק או לאו-טק, עשיר או עני. האם על הרופא להביע דעה או לשמור על המרחב הטיפולי המוגן? יש בכלל מקום כזה, מרחב טיפולי המוגן מן העולם שבחוץ? צריך לזכור שאי-נקיטת עמדה, גם היא הבעת עמדה. בדרך כלל זו עמדה רפה שלא משקפת את מה שהיית אומר לו היה לך אומץ. אני קורא לחבריי הרופאים לפתוח חלון בחדר הטיפולים, לפתוח את הפה!
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button