האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על משבר הפסולת בישראל ומדוע זה צריך להדאיג אותנו.
"כ-40% מהאשפה שלנו הם חומר אורגני: קליפות של פירות ושאריות של אוכל. זה לב הבעיה. פסולת כזאת גורמת להתססה והחמצה של כל הפסולת שמוטמנת יחד איתו. זה גורם לזיהום אוויר, נוצר גז מתאן שהוא גז חממה, זה גורם לנזילה של מתכות כבדות למי התהום שלנו, וזה גם פוגע בבעלי החיים. אתרי ההטמנה בישראל כן מנסים לצמצם את הפגיעה בסביבה, אבל מטבע הדברים לא ניתן לצמצם את זה לאפס, גם אם יהיו תשתיות טובות. הטמנה, כמו כל פתרון אחר לטיפול בפסולת, לא יכולה לצמצם את הנזקים לאפס", מסבירה פרופ' אופירה אילון מאוניברסיטת חיפה.
פסולת בחירייה
(צילום: חזי נקאש)
"אנחנו רואים כבר היום שאנחנו במצוקה של שטחי הטמנה, וזה פשוט מאפשר לאתרי ההטמנה הקיימים לצמוח לרוחב ולגובה. יש חשש רציני שהסיטואציה הזאת תמשיך להתקיים, ואתרי ההטמנה פשוט ימשיכו להתרחב. לאחרונה שומעים גם שיש אשפה שנשרפת. זה קורה בעיקר בקרב החברה הערבית. אשפה זה עניין מאפיונרי והיא מושכת אליה היבטים פליליים. יכולת האכיפה של המשרד להגנת הסביבה בעניין הזה היא דלה. אנחנו לא נגיע למצב שאין לנו איפה לשים את הפסולת שלנו כי ימצאו לזה פתרונות, אבל פתרונות לא טובים.
"אנחנו מייצרים יותר ויותר פסולת - הרבה יותר מקצב גידול האוכלוסייה. אנחנו אוכלוסייה צרכנית. יש פה הרבה סוגיות פוליטיות ומקצועיות. המשרד להגנת הסביבה לא מתייעץ מספיק עם הרשויות המקומיות, עם גורמי המקצוע ועם האקדמיה. המשרד מתנהל כאילו הוא יודע לנהל את הכל, ובפועל זה לא המצב".
הכותרת
עבודות התשתית תקועות בפקק: למה כבישי גוש דן נראים כמו אתר בנייה?
26:26
