אפילו רגע דל אחד לא היה השנה בעולם הערבי. עוד לפני משבר הקורונה והקשיים שבאו איתו, היו לא מעט אירועים שהשפיעו רבות על המציאות במזרח התיכון. מחיסולו של קאסם סולימאני, דרך המתיחות בגבול הצפון ועד לכינון יחסים דיפלומטיים היסטוריים עם מדינה ערבית בולטת.
ירי נ"ט לעבר אביבים בתחילת השנה
(צילום: אביהו שפירא)
ממש בתחילת השנה שחלפה ירה חיזבאללה טיל נ"ט לעבר אביבים, וצה"ל עשה הצגה שלמה של פינוי פצועים, למרות שלא היו כאלה. שנה בדיוק חלפה מאז ואנחנו באותה הנקודה – חיזבאללה מאיים בתגובה על הרג אחד מפעיליו בתקיפה שיוחסה לישראל, והמתיחות בצפון כבר כמה שבועות שלא נרגעת.
אבל לא רק ישראל העסיקה את השכנים מצפון. באוקטובר החלו מחאות גדולות בלבנון, שבשיאן הגיעו לאלפי מפגינים שיצאו לרחובות ביירות במחאה על המצב הפוליטי והכלכלי הקשה שאליו נקלעה המדינה. הרבה הבטחות הובטחו בעקבות המחאה, שבמהלכה פרצו עימותים עם נשק חי בין כוחות הביטחון למפגינים, אך לבסוף היא דעכה מבלי שהמצב בשטח השתנה יותר מדי.
מספר חודשים לאחר הבחירות במדינה, הוקמה ממשלה, אבל כמו ממשלות רבות בלבנון גם היא לא החזיקה יותר מדי זמן ופוזרה. המצב בלבנון ממשיך להידרדר, האינפלציה הובילה לירידה דרסטית בערך המטבע המקומי, שהעמיסה קשיים כלכליים נוספים בעיקר על השכבות החלשות והעניות.
ואחרי כל זה הגיע הפיצוץ הענק בנמל ביירות שזעזע את המדינה על כל רבדיה ועדותיה. הזעזוע במדינה כל כך גדול, שייתכן שהוא גרם לחיזבאללה לדחות את התגובה שתכננו לחיסול הפעיל בידי ישראל.
אצל שכנתם ממזרח, סוריה, המשיכו לפי דיווחים זרים התקיפות הישראליות נגד אתרים איראניים ושל מיליציות המזוהות איתם. המערכה שבין המערכות נמשכה גם בתקופת הקורונה, תוך שהיא מלווה בשתיקה כמעט מוחלטת בצד הישראלי. המרכז הסורי למעקב אחרי זכויות אדם ספר עשרות הרוגים בתקיפות שיוחסו לישראל ברחבי סוריה.
לפי אותם דיווחים, חיל האוויר הישראלי לא פעל רק בגזרה הצמודה לגדר, אלא מטוסיו וטיליו הגיעו עד לגבול סוריה-עיראק ולנקודות בעומק המדינה. המסר שישראל מנסה להעביר הוא ברור – לא ניתן לאיראן להמשיך ולהתבסס צבאית בזירה הצפונית.
כאב הראש של אסד מבית לא פחת השנה. אידליב עדיין נשארה המעוז האחרון של המורדים, ונמשכות ההיתקלויות עם צבא טורקיה שפועל בצפון המדינה, באזורים שנשלטים ברובם על ידי האוכלוסייה הכורדית.
שכנתנו ממזרח, הממלכה הירדנית, שהסכם השלום איתה קיים אבל לא בטוח שהוא מושרש בקרב העמים, החזירה השנה לשטחה את אזורי צופר ונהריים, לאחר שתמה תקופת חכירת האדמות בין שתי המדינות, כחלק מנספחי הסכם השלום. צעד שלווה בדיון ציבורי נרחב בישראל, אך זכה לתמיכה רחבה בקרב האוכלוסייה הירדנית.
ירדן הביעה עמדה נחרצת על הכוונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להחיל ריבונות על חלק מהיישובים ביהודה ושומרון, וניתן לומר שהחריפה מעט את הטון במסרים שהוציאה בנושא. בראיית הממלכה, צעד כזה רק יגביר את המתח הקיים ממילא באזור ויוביל להתלקחות אלימה ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.
מזרחה מירדן נמצאת איראן, שעברה לא מעט טלטלות השנה. עוד בתחילתה אירע החיסול שתפס את כולם בהפתעה גמורה – חיסולו של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, על ידי האמריקנים. סולימאני זכה למסע הלוויה ארוך והמוני בליווי איומים מפורשים והבטחות לנקמה איראנית.
אבל עוד לפני שהגיעה התגובה לחיסול התרסק מטוס נוסעים אוקראיני מיד לאחר שהמריא מטהרן, בדרך לקייב. בהתחלה נטען שהייתה תקלה או טעות אנוש, אבל ככל שהזמן עבר התגברו הראיות שהמטוס הופל באמצעות טיל נ"מ. לבסוף איראן הודיעה רשמית שטיל שנורה בטעות פגע במטוס.
בזמן שהמדינה נאלצה להתמודד עם אסון המטוס היא ניהלה מתקפה חסרת תקדים בהיקפה נגד בסיסים אמריקניים בעיראק, ובמרכזם עין אל-אסד. לטענת האיראנים נהרגו יותר מ-100 חיילים אמריקנים בתקיפת הבסיס, ואילו ארה"ב טענה שלא היו כלל נפגעים אך אישרה שנגרם נזק משמעותי לבסיס.
בין החיסול של סולימאני לבין המשך הביקורת באתרי הגרעין של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית פקדו את איראן סדרת פיצוצים ושריפות מוזרות. המעניין שבהם הוא הפיצוץ במתקן העשרת האורניום בנתנז, אירוע שבהמשך הודיעה איראן שמדובר בפעולת חבלה מכוונת ואף שנעצר חשוד במעורבות באירוע.
אבל היו גם רגעים יפים בשכונה. איחוד האמירויות חתמה על הסכם שלום עם ישראל, בחריין חתמה על הצהרת שלום, ולפי הנשיא האמריקני יש עוד כמה מדינות שעומדות בתור כדי לנרמל את היחסים עם ישראל.
סעודיה בינתיים שומרת על שתיקה רועמת בנוגע לנרמול היחסים. מצד אחד, הודיעו שיאפשרו למטוסים ישראלים לחצות את המרחב האווירי של סעודיה בדרך לאמירויות ובכלל למזרח. מצד שני, המלך הסעודי הבהיר שהם דבקים בפתרון שתי המדינות בהתאם ליוזמה הערבית.
וציפייה לחדשות טובות נוספות בשנה הבאה מגיעה דווקא מתימן. המלחמה של הקואליציה הערבית נגד החות'ים בתימן נמשכת מבלי שנראית התקדמות כלשהי. הסעודים הדיחו את מפקד הכוח, ונראה שגם איחוד האמירויות נסוגים מעט. האם זו תהיה השנה שתביא לסופה את המלחמה שזוכה לביקורות רבות בזירה הבינלאומית והערבית?
