13,685 הקלפיות ברחבי הארץ נפתחו הבוקר (יום ג') ו-6,578,084 אזרחי ישראל יוצאים היום לממש את זכותם ולהצביע בבחירות לכנסת ה-24.
כל העדכונים על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
ברוב המקומות הקלפיות יהיו פתוחות עד 22:00. ביישובים קטנים, שבהם מתגוררים פחות מ-350 תושבים, ההצבעה תתקיים בין השעות 08:00-20:00. כך גם בבתי החולים ובבתי הסוהר והמעצר. קלפיות חולי הקורונה נפתחו ב-8:00 וייסגרו ב-19:00. כל מי שיגיע לקלפי לפני שעת הסגירה יוכל להצביע, גם אם לא הספיק להיכנס מאחורי הפרגוד. אלו המפלגות המרכזיות שתוכלו להצביע להן:
הליכוד הוקמה כמערך מפלגות בשנת 1973 לקראת הבחירות לכנסת ה-8 שכלל את חירות, המפלגה הליברלית, המרכז החופשי, הרשימה הממלכתית ותנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה. בשנת 1977 המפלגה עלתה לראשונה לשלטון, בראשות מנחם בגין, במה שכונה לימים "המהפך".
היו"ר: בנימין נתניהו, ראש הממשלה נולד בתל אביב ב-1949, גדל בירושלים ואת שנות התיכון העביר בארה"ב בעקבות המחקרים שערך אביו, פרופסור בן-ציון נתניהו. ב-1967 הוא התגייס לסיירת מטכ"ל והשתחרר מצה"ל ב-1972. לאחר מלחמת יום הכיפורים, שבה השתתף, הועלה לדרגת סגן.
נתניהו כיהן כציר המדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון וכן כשגריר באו"ם. ב-1988 הצטרף לפוליטיקה דרך תנועת הליכוד וב-1993 כבש את ראשות המפלגה ושלוש שנים לאחר מכן ניצח בבחירות לראשות הממשלה.
ב-1999 פרש נתניהו מהפוליטיקה, אך אחרי כשלוש שנים חזר כשר החוץ ולאחר מכן כשר האוצר. בשנת 2009 נבחר נתניהו לראשות הממשלה ועד היום הוא מכהן בתפקיד. נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי שכיהן במשך הכי הרבה זמן.
בינואר 2020 הוגש נגד נתניהו כתב אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים ב"פרשיות האלפים".
מנהיגים בולטים: מנחם בגין, יצחק שמיר, אריאל שרון.

יש עתיד הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-19 על ידי העיתונאי יאיר לפיד, שעומד בראשה עד היום. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות הייתה חלק מרשימת "כחול לבן", אך התפצלה ממנה לאחר שבני גנץ נכנס לממשלה.
היו"ר: יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, נולד ב-1963 לסופרת שולמית לפיד והעיתונאי והפוליטיקאי טומי לפיד. הוא סיים את התיכון ללא זכאות לתעודת בגרות, וב-2011 נרשם למסלול דוקטורט מבלי שהיה לו תואר אקדמי – ולבסוף נאלץ לפרוש מהמסלול בשל כך.
בצבא שירת ביחידת נ"מ ומטעמים רפואיים ירד לו הפרופיל ואת רוב שירותו הצבאי העביר ככתב בעיתון "במחנה". לאחר השחרור ערך את המקומון "עיתון תל אביב", ובמהלך שנות התשעים החל בכתיבת טור שבועי במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות.
במקביל, הנחה לפיד תוכניות אירוח וראיונות, המובילה בהן "יאיר לפיד" ששודרה בערוץ 2. בינואר 2008 החל להגיש את "אולפן שישי" של חדשות 2, תפקיד שעשה עד שנכנס לפוליטיקה.
לפיד כתב 12 ספרים, כתב שירים ותרגם לעברית שירים כמו "תישאר צעיר לנצח".
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הקים לפיד את "יש עתיד", ולאחריהן מונה לשר האוצר בממשלת נתניהו השלישית. בדצמבר 2014 הוא פוטר מהממשלה על ידי נתניהו ומאז הוא באופוזיציה. לפי סיכומי המשטרה, לפיד הוא עד מפתח בתיק 1000, שבו מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים.
בבחירות לכנסת ה-21 היה ממקימי רשימת "כחול לבן" בראשות בני גנץ, שהחזיקה מעמד שלושה סבבי בחירות, עד שגנץ החליט להיכנס לממשלה ולפיד עזב את הרשימה יחד עם חברי מפלגתו ומונה לראש האופוזיציה.
מועמדים בולטים: יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן.

ימינה נולדה בבחירות נובמבר 2019 מאיחוד של הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי. בכנסת הקודמת הבית היהודי פרשה מהרשימה ונכנסה לקואליציה, ולקראת הבחירות הנוכחיות האיחוד הלאומי פרשה מהרשימה ורצה יחד עם עוצמה יהודית ונעם.
היו"ר: נפתלי בנט נולד בחיפה ב-1972 ובמהלך ילדותו עבר עם משפחתו לארה"ב ולקנדה בעקבות עבודת אביו. ב-1990 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. לאחר שסיים את קורס הקצינים עבר לפקד על צוות ביחידת מגלן.
בשנת 1999 הקים עם שותפים חברת סטארט-אפ שנמכרה ב-145 מיליון דולר. בהמשך ייעץ לכמה חברות היי-טק אחרות וב- 2009 מונה למנכ"ל סלוטו למשך כמה חודשים. ב-2005 גויס בנט על ידי איילת שקד לתפקיד ראש המטה של בנימין נתניהו וניהל את הקמפיין שלו לראשות הליכוד ב-2007. שנה לאחר מכן פרש יחד עם שקד מהלשכה.
בשנת 2010 מונה לתפקיד מנכ"ל מועצת יש"ע ובאפריל אותה השנה הקים יחד עם שקד את תנועת "ישראל שלי". באפריל 2012 הקים עם שקד את מפלגת "הישראלים", אך לבסוף הצטרפו למפלגת "הבית היהודי" וכבשו את ראשות המפלגה. במהלך השנים הוא כיהן כשר הכלכלה, התפוצות וירושלים, השר לענייני דת ושר החינוך.
בבחירות אפריל 2019 התמודד בנט, יחד עם שקד, במסגרת "הימין החדש" - אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות שלאחר מכן התמודד במסגרת "ימינה" ולמשך כמה חודשים כיהן כשר הביטחון.
בבחירות 2020 התאחדה מחדש "ימינה" עם מפלגות הימין מהציונות הדתית. בנט החליט להישאר באופוזיציה, לעומת "הבית היהודי" שנכנסה לממשלה, ולקראת הבחירות הנוכחיות גם "האיחוד הלאומי" פרשה מהרשימה.
מועמדים בולטים: נפתלי בנט, איילת שקד, אלון דוידי, אביר קארה.

תקווה חדשה הוקמה על ידי גדעון סער לקראת הבחירות לכנסת ה-24, ובעקבות פרישתו מתנועת הליכוד. אל סער הצטרפו חברי סיעת "דרך ארץ" וחברים נוספים מהליכוד.
היו"ר: גדעון סער נולד בתל אביב ב-1966 ועמד בראש "נוער התחייה". את שירותו הצבאי החל כלוחם בגולני, ולאחר שנפצע שירת כמש"ק מודיעין בחטיבה.
במהלך לימודי המשפטים עבד כעיתונאי בשבועון "העולם הזה", בעיתון "חדשות" ובהמשך היה כתב לענייני משפט בערוץ 2.
עם סיום לימודיו התמחה בפרקליטות מחוז תל אביב ועבד כעוזר של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליטת המדינה.
בתחילת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, לאחר ההפסד של נתניהו בבחירות הקים משרד עורכי דין פרטי, ולבסוף שב לתפקיד אחרי הניצחון של אריאל שרון בבחירות.
ב-2003 נבחר לראשונה לכנסת ברשימת הליכוד, ובכנסת ה-16 הוא כיהן כיו"ר הקואליציה וגם כיו"ר הסיעה.
בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השני ברשימת הליכוד ולאחריהן מונה לתפקיד שר החינוך. בבחירות שלאחר מכן קיבל את תיק הפנים, אך אחרי שנה וחצי הודיע על פסק זמן מהפוליטיקה.
ב-2017 הודיע כי בכוונתו לשוב לפעילות בליכוד. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 נבחר במקום החמישי בפריימריז של הליכוד.
בדצמבר 2019 התמודד סער מול נתניהו על ראשות הליכוד, אך הפסיד. הוא כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד, ושנה אחר כך פרש מהמפלגה והכנסת והקים את "תקווה חדשה".
מועמדים בולטים: גדעון סער, יפעת שאשא-ביטון, יועז הנדל, זאב אלקין.

הרשימה המשותפת כוללת שלוש מפלגות מרכזיות במגזר הערבי בישראל: חד"ש, תע"ל ובל"ד. בסבבים הקודמים רצה איתם גם מפלגת רע"ם, אך הדרכים נפרדו בשל חילוקי דעות.
היו"ר איימן עודה נולד בשנת 1975 בחיפה. הוא למד משפטים באוניברסיטת ניקולאיה טיטולסקו ברומניה ובשנת 2001 עבר בהצלחה את מבחן לשכת עורכי הדין בישראל.
בשנת 1998 מונה לחבר מועצת העיר חיפה מטעם חד"ש. ב-2003 הוא עבד כמנהל פרויקטים בעמותת סיכוי וכן כחבר הנהלה בתיאטרון אל-מיאדין בחיפה. ב-2006 נבחר עודה לתפקיד מזכ"ל מפלגת חד"ש וכיהן בתפקיד במשך תשע שנים.
בבחירות לכנסת ה-20 הוא עמד בראש הרשימה הערבית המשותפת שכללה את ארבע המפלגות המרכזיות במגזר הערבי וזכתה למספר רב של מנדטים.
אחרי שבבחירות הראשונות של 2019 עמד בראש רשימת חד"ש-תע"ל, בבחירות הקודמות התאחדו המפלגות הערביות המרכזיות ומאז עודה עומד בראש הרשימה הערבית המשותפת.
מועמדים בולטים: איימן עודה, אחמד טיבי, היבא יזבק.

ש"ס הוקמה כמפלגה ארצית ב-1984 בעקבות תחושתם של החרדים הספרדים כי הם מקופחים בהשוואה לאשכנזים. במקביל להקמת המפלגה הוקמה מועצת חכמי התורה בראשות הרב עובדיה יוסף.
היו"ר: אריה דרעי, שר הפנים, נולד במקנס שבמרוקו ב-1959. בגיל תשע עלתה משפחתו לישראל והשתקעה בבת ים. בשנת 1984 הוא שימש מזכיר מועצת חכמי התורה של ש"ס ושנה אחר כך הוא היה עוזר שר הפנים יצחק פרץ ובסוף אותה השנה מונה למזכ"ל ש"ס.
בשנת 1986 הוא התגייס לשירות מקוצר של שלושה חודשים בצה"ל ולאחר שחרורו מונה למנכ"ל משרד הפנים. אחרי הבחירות לכנסת ה-12 הוא מונה לתפקיד שר הפנים וליו"ר תנועת ש"ס במשך שלוש קדנציות.
בשנת 1993 הוגש נגד דרעי כתב אישום בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. שש שנים לאחר מכן הוא הורשע במרבית העבירות ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר. בספטמבר 2000 הוא החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו ובשנת 2003 שוחרר מהכלא.
ב-2012 הוא הוחזר למפלגת ש"ס על ידי הרב יוסף ומונה לעמוד בראשות המפלגה. ב-2015 הוא מונה לשר הכלכלה והשר לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה. שנה לאחר מכן, עם התפטרותו של סילבן שלום, מונה דרעי לתפקיד שר הפנים והשר לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה.
מנהיגים בולטים: אריה דרעי, אלי ישי, אריאל אטיאס, יצחק פרץ.

יהדות התורה היא רשימה משותפת למפלגות החרדיות האשכנזיות אגודת ישראל ודגל התורה. שתי המפלגות החלו לרוץ יחד מהבחירות לכנסת ה-13 שנערכו ב-1992. הרשימה פועלת לקידום האינטרסים של המגזר החרדי ופועלת לשימור הצביון הדתי במדינה.
היו"ר: משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, נולד בתל אביב ב-1952 ולמד בישיבות סלבודקא וגרודנא. לאחר נישואיו עבר לאופקים והיה ממייסדי הקהילה החרדית במקום.
הוא כיהן כראש כולל באופקים וכחבר המועצה המקומית, עד שנקרא למפלגת דגל התורה על ידי הרב שך.
הוא נכנס לראשונה בכנסת ה-12 ומאז הוא מכהן כחבר כנסת מטעם סיעת יהדות התורה. בתחילת שנות ה-90 הוא היה סגן שר הדתות, ובשנות ה-2000 קיבל את ראשות ועדת הכספים, תפקיד שכיהן בו שנים רבות לסירוגין.
בבחירות לכנסת ה-18 הוא מונה לתפקיד ראש סיעת דגל התורה בתוך "יהדות התורה" ובהתאם להסכמים עם אגודת ישראל הוצב במקום השני של הרשימה המשותפת לכנסת.
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוחלט להחליף בין המקומות של דגל התורה ואגודת ישראל ברשימה – והוא קיבל את ההובלה, יחד עם הבטחה כי הוא יוצב בתפקיד הבכיר שתקבל הרשימה.
מנהיגים בולטים: משה גפני, יעקב ליצמן, מנחם פֹּרוּשׁ.

ישראל ביתנו הוקמה ב-1999 על ידי אביגדור ליברמן והחלה את דרכה כמפלגה שפנתה בעיקר לעולים מברית המועצות לשעבר. במהלך השנים היא רצה עם האיחוד הלאומי והליכוד.
היו"ר: אביגדור ליברמן נולד במולדובה ב-1958. כשהיה כבן 20 עלה עם משפחתו לישראל. הוא שירת בצה"ל כמש"ק הגנה מרחבית בממשל הצבאי בחברון בשירות מקוצר של שנה. לאחר מכן שירת בחיל התותחנים במילואים.
ב-1992, לאחר ניצחון נתניהו בפריימריז של הליכוד, הוא מונה ליו"ר התנועה. ב-1996 למנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכהונתו הראשונה של נתניהו. בשנת 1998 פנה לשוק הפרטי. בינואר 1999 הקים ליברמן את "ישראל ביתנו" ומונה לתפקיד שר התשתיות הלאומיות. בקדנציה אחר כך הוא מונה לשר התחבורה, אך פוטר על ידי ראש הממשלה אריאל שרון בגלל שהתנגד לתוכנית ההתנתקות.
ב-2006 מונה לסגן ראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים וב-2009 מונה לשר החוץ, אך התפטר לאחר שהועמד לדין בפרשת השגריר בבלארוס. הוא זוכה מהאישומים וחזר למשרד. תפקידו האחרון בממשלה היה שר הביטחון, תפקיד שממנו התפטר לאחר כשנתיים וחצי בשל מחלוקת בנוגע למצב הביטחוני בדרום הארץ.
מנהיגים בולטים: אביגדור ליברמן, סופה לנדבר, עודד פורר.

העבודה נוסדה בשנת 1968 בעקבות איחוד בין מפא"י, אחדות העבודה ורפ"י. עד הבחירות לכנסת ה-12 היא התמודדה במסגרת רשימת המערך ומאז 1992 היא מתמודדת לרוב באופן עצמאי. העבודה אחזה בשלטון בישראל עד למהפך ב-1977. בסבב הקודם רצה העבודה יחד עם מפלגות גשר ומרצ.
היו"ר: מרב מיכאלי נולדה ב-1966 בפתח תקווה ולפני הגיוס יצאה לשנת שירות מטעם הצופים בירוחם. מיכאלי היא נכדתו של ד"ר ישראל קסטנר, חבר ועד העזרה וההצלה בבודפשט בזמן השואה.
את שירותה הצבאי העבירה בגלי צה"ל כקריינית ומגישה, והייתה שותפה בין היתר להקמת גלגלצ ולאחר מכן גם "רדיו תל אביב". במהלך השנים היא הגישה תוכניות שונות בטלוויזיה בהן "רואים 6/6" ו"שישי חי". בשנת 1997 הקימה מיכאלי את שדולת "עזרת נשים" לקידום מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית וכן שימשה כחברת הנהלה בשדולת הנשים בישראל.
ב-2010 עוררה סערה לאחר שבדיון רדיופוני על חטיפת גלעד שליטה היא אמרה: "אני חושבת שנשים לא צריכות לשלוח את ילדיהן לצבא כשהשלטון לא עושה מאמצים". לאחר מכן סייגה את הדברים וטענה כי הם נאמרו בשאיפה לשלום ולא כקריאת סרבנות.
מיכאלי התמודדה לראשונה ברשימת העבודה בבחירות לכנסת ה-19 ומאז הופיעה כל פעם בעשירייה הראשונה של מפלגת העבודה. בינואר 2021 דרשה את קיום הבחירות המקדימות לראשות המפלגה, ניצחה בהן, והיא עומדת כיום בראשות מפלגת העבודה.
מנהיגים בולטים: לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק.

רשימת הציונות הדתית היא בלוק טכני בין מפלגת "האיחוד הלאומי" למפלגות "עוצמה יהודית" ו"נעם". הניסיונות לצרף לרשימה את "הבית היהודי" נמשכו עד לרגעים האחרונים – אך נכשלו.
היו"ר: בצלאל סמוטריץ' נולד ב-1980 ביישוב חיספין שברמת הגולן, ואת רוב ילדותו העביר ביישוב בית אל שבבנימין. לאחר התיכון הוא למד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים ובישיבה הגבוהה שבקדומים. במקביל ללימודיו בישיבה הוא עשה תואר ראשון במשפטים והוסמך כעורך דין. את שירותו הצבאי, במשך כשנה וחצי, העביר כעוזר ראש זירת מרכז בחטיבת המבצעים של המטה הכללי.
לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הוצב סמוטריץ' ברשימת "הבית היהודי" מטעם מפלגת האיחוד הלאומי, ונכנס לכנסת. בבחירות שנערכו לראשות האיחוד הלאומי בינואר 2019 הוא גבר על היו"ר אורי אריאל וזכה בתפקיד.
באותן בחירות הוצב במקום השני ב"איחוד מפלגות הימין" שכלל את האיחוד הלאומי, הבית היהודי ועוצמה יהודית בבלוק טכני. הוא נכנס לממשלה ומונה לשר התחבורה, תפקיד שבו כיהן עד לבחירות הקודמות.
בבחירות 2020 התמודד ברשימת "ימינה" ויחד עם בנט החליט שלא להיכנס לממשלה ולהישאר באופוזיציה. לקראת הבחירות הנוכחיות עזב את בנט והודיע על שינוי שם המפלגה מ"האיחוד הלאומי" ל"ציונות הדתית".
מועמדים בולטים: בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אורית סטרוק.

מרצ החלה את דרכה ב-1992 כרשימה משותפת של מפלגות רצ, מפ"ם ושינוי. שלוש המפלגות המשיכו להתקיים כחטיבות נפרדות עד למיזוגן המלא והפיכת מרצ למפלגה ב-1997.
היו"ר: ניצן הורוביץ נולד ב-1965 בראשון לציון. בשנת 1983 הוא התגייס לגלי צה"ל, שם שירת ככתב צבאי וכעורך חדשות החוץ. לאחר שחרורו עבד כעורך חדשות החוץ בעיתונים "חדשות" ו"הארץ" והיה שליח של כלי תקשורת שונים בצרפת ובארצות הברית.
לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הוא שוריין למקום השלישי ברשימת מרצ ונבחר לכהן כחבר כנסת. הורוביץ היה חבר גם בכנסת ה-19, אך בסיום הכהונה הודיע שלא ימשיך להתמודד על מקום במשכן.
ב-2013 התמודד הורוביץ על ראשות העיר תל אביב, אך הפסיד בקרב לראש העיר הוותיק חולדאי.
ביוני 2019 הודיע כי יתמודד בפריימריז לראשות מפלגת מרצ וניצח את היו"ר המכהנת זנדברג. הוא חבר הקהילה הגאה הראשון שעומד בראש מפלגה בישראל.
בבחירות נובמבר 2019 עמד בראש "המחנה הדמוקרטי" שכלל גם את מפלגות ישראל דמוקרטית והתנועה הירוקה. בבחירות שנערכו כמה חודשים אחר כך נתן את ההובלה לעמיר פרץ באיחוד של "העבודה-מרצ". כעת הוא מוביל את מפלגת מרצ בריצתה לבד בבחירות לכנסת ה-24.
מנהיגים בולטים: שולמית אלוני, יוסי שריד, אמנו רובינשטיין, יוסי ביילין, זהבה גלאון.

כחול לבן הוקמה פחות מיממה לפני סגירת הרשימות לכנסת ה-21 וכללה את מפלגות חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם. אחרי שלוש מערכות בחירות, החליט בני גנץ להיכנס לממשלה, ומפלגות יש עתיד ותל"ם פרשו מהרשימה.
היו"ר: בני גנץ, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, נולד ב-1959 ביישוב כפר אחים והתחנך בישיבת אור עציון ובהמשך בפנימיה הצבאית בכפר הירוק. ב-1977התגייס לצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים, בין תפקידיו הבולטים: מפקד יחידת שלדג, מח"ט הצנחנים, מפקד יחידת הקישור ללבנון.
בשנת 2000 מונה גנץ לפקד על אוגדת יהודה ושומרון ושנה אחר כך הועלה לדרגת אלוף ופיקד על הגיס הצפוני. שנה אחר כך מונה לאלוף פיקוד הצפון ושירת בתפקידים נוספים כאלוף.
בשנת 2011 מונה לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, לאחר שמינויו של יואב גלנט לתפקיד נפסל על ידי ועדת טירקל. במהלך כהונתו פיקד על מבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן.
ב-2015 השתחרר גנץ מהצבא והיה מעורב בכמה יוזמות חינוכיות. במסגרת זו הוא כיהן כיו"ר עמותת בן גוריון בשדה בוקר. בנוסף הוא מונה ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי" שנסגרה ב-2018 וכן כדירקטור בחברת אלרון.
בבחירות לכנסת ה-21 הוא הוביל את רשימת "כחול לבן" והשיג תוצאה יפה אך לא הצליח להרכיב ממשלה. אחרי שלוש מערכות בחירות הוא נכנס לממשלה פריטטית עם נתניהו בתור ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון. לאחר שרבים מחבריו עזבו את המפלגה הוא מחזיק גם בתיקי התקשורת, המשפטים והמדע והטכנולוגיה.
מועמדים בולטים: בני גנץ, פנינה תמנו שטה, חילי טרופר.

הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם) הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-14 והתמודדה לרוב יחד עם מפלגות נוספות. רע"ם הייתה חלק מהרשימה המשותפת שאיחדה את המפלגות המרכזיות במגזר הערבי, אך פרשה ממנה לאחרונה בעקבות חילוקי דעות.
היו"ר: מנסור עבאס נולד ב-1974 בכפר מרר שבגליל, שם הוא מתגורר גם כיום. הוא למד רפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובסוף שנות התשעים עמד בראש ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטה.
עבאס הגה וחיבר את אמנת התנועה האיסלאמית, ומ-2010 הוא מכהן כסגן יושב-ראש הפלג הדרומי של התנועה. הוא נכנס לראשונה לכנסת בבחירות אפריל 2019 לאחר שנבחר ב-2018 לתפקיד יו"ר רע"ם.
בעקבות חילוקי דעות עם חבריו לרשימה המשותפת הודיע עבאס שרע"ם תתמודד בבחירות הקרובות לבדה.
מועמדים בולטים: מנסור עבאס, מאזן גנאים.
פורסם לראשונה: 23:57, 22.03.21