אנשים מחפשים אוכל בפחים בצל משבר הקורונהאנשים מחפשים אוכל בפחים בצל משבר הקורונה
"משבר כלכלי וחברתי עמוק". ארכיון
(צילום: נדב אבס)
כמעט חצי מיליון משפחות חדשות נקלעו למצוקה כלכלית בעקבות משבר הקורונה - כך עולה מדו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2020 שמפרסם ארגון "לתת" הבוקר (רביעי). "זהו דו"ח קשה, כואב, מהקשים שקראתי", אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין אחרי שהוגש לו הדו"ח.
הדו"ח מתמקד בהשפעות ההרסניות של משבר הקורונה ומציג תמונת מצב מדאיגה ועצובה של השלכות המגפה על מאות אלפי בתים בישראל. לפי הנתונים המוצגים בו, 422 אלף משקי בית חדשים נקלעו למצוקה כלכלית בעקבות מגפת הקורונה. שיעור משקי הבית במצוקה כלכלית עלה ל-38.6%, בהשוואה ל-24.1% טרום המשבר (עליה של 14.5 נקודות האחוז).
אינפו דו"ח העוני עוני האלטרנטיבי ארגון לתת 2020 קורונהאינפו דו"ח העוני עוני האלטרנטיבי ארגון לתת 2020 קורונה
"הדו"ח מראה כיצד משבר הקורונה הפך ממשבר בריאותי למשבר כלכלי וחברתי רחב ועמוק", הוסיף הנשיא. "לצד הפגיעה הממשית במעמד הביניים, מתברר שהאוכלוסיות הכי פגיעות סובלות בצורה הקשה ביותר בזמן המשבר הנוכחי". ריבלין הוסיף ואמר כי "הנתונים מצביעים על חוסר אמון של הציבור במוסדות המדינה ובממשלת ישראל וביכולת שלה לטפל במשבר, ולתת מענה לאתגרים, לצד הסתמכות גוברת והולכת על עמותות, ארגוני מגזר שלישי ופילנתרופיה, שנזקקים למלא את מקומה של המדינה. האחריות עלינו, אנחנו מביטים נכוחה במציאות וחייבים להביא את השינוי".
"הדו"ח מתייחס לחברה גם לפני הקורונה ולצערי הרב אם לא נראה את הסיבות למצב שבו החברה מידרדרת יותר ויותר למצב שבו חלק מהציבור נמצא על סף או מתחת לקו העוני - אנחנו ניכשל כחברה", הוסיף הנשיא. "הקורונה מבליטה, אבל לא צריכה לשמש סיבה לכך שאנחנו נמצאים במצב שרבות מהמשפחות מתחת לקו העוני".
ראובן ריבליןראובן ריבלין
הנשיא ריבלין על הממצאים: "האוכלוסיות הפגיעות סובלות בצורה הקשה ביותר"
(צילום: מארק ניימן, לע"מ)
שיעור העוני בישראל זינק השנה, מהיקף של חמישית מהמשפחות (20.1%, 582 אלף) לכמעט שליש (29.3%, 850 אלף). דהיינו 268 אלף משפחות הצטרפו למעגל העוני. במקביל התכווץ מעמד הביניים וכשליש ממנו ירד לפחות רמה אחת במידרג הכלכלי. בנוסף, 50.7% מהאוכלוסייה הכללית העידה על פגיעה כלכלית חמורה בעקבות המשבר, בעוד ש-19.6% בלבד העידו על פגיעה חמורה בתחום הבריאותי.
הדו"ח מצייר תמונה של פגיעה אנושה בשכבות המוחלשות. 62% מנתמכי הסיוע מעידים שמצבם הכלכלי נפגע במידה רבה או רבה מאוד בעקבות המשבר, 55.6% מהנתמכים מעידים כי בזמן הקורונה התווסף להם חוב, כמעט כפול מהאוכלוסייה הכללית (29.8%). הצורך בסיוע זינק בשיעור של 70%. כרבע מהאוכלוסייה (24%) הזדקקה לסיוע ולא קיבלה אותו.
רק אחת מכל ארבע מהמשפחות בישראל (23%) מדווחות על מצב כלכלי טוב ומעלה בזמן המשבר, בהשוואה ל-45% טרם פרוץ המשבר. שיעור משקי הבית המדווחים על מצוקה כלכלית חמורה גדל פי שלושה.
נשיא לתת: "הזינוק בשיעורי העוני מאמת את התחזיות הפסימיות ביותר של תחילת המשבר. הקורונה דחפה עשרות אלפי משפחות חדשות למצוקה כלכלית ועוני. הממשלה יצרה את התנאים לכך"
בנוסף, בנתונים שמתמקדים באוכלוסיית הקשישים בארץ צוין כי, 86% מהקשישים נתמכי הסיוע חוו תחושת בדידות במהלך המשבר. 21.6% מהקשישים הנתמכים חששו בתקופת משבר הקורונה למות בביתם ושאיש לא ידע מכך.
הדו"ח מצביע על התרחבות התופעה של אי ביטחון התזונתי - כלומר מחסור קבוע במזון. 656 אלף (22.6%) משפחות חיות באי ביטחון תזונתי בישראל, מתוכן 286 אלף (9.9%) משפחות באי ביטחון תזונתי חמור. זאת בהשוואה ל-513 אלף (17.8%) משפחות שחיו באי ביטחון תזונתי ו-252 אלף (8.8%) שחיו באי ביטחון תזונתי חמור טרם התפרצות הקורונה. 143 אלף משפחות חדשות עברו למצב של אי ביטחון תזונתי, 34 אלף משפחות נוספות חיות כעת באי ביטחון תזונתי חמור.
ריאיון עם אישה שנפגעה כלכלית בעקבות המשבר
(צילום: ירון ברנר)

עוד עולה מהדו"ח חוסר השוויון בתחום החינוך שהחמיר במשבר הקורונה. 73.9% מנתמכי הסיוע העידו שאין ברשותם מחשבים ללמידה מרחוק, ול-70% מהמשפחות הנתמכות אין אפשרות לרכוש ציוד בסיסי לבית הספר.
79.1% מהציבור סבור שהממשלה היא האחראית לצמצום העוני, אך רק 21.3% מהציבור חושב שהיא אכן מטפלת בבעיה. 63.4% סבורים שהטיפול הממשלתי בזמן המשבר הקורונה תומך בצרכים של אוכלוסיות עניות.
"הזינוק בשיעורי העוני מאמת את התחזיות הכלכליות הפסימיות ביותר של תחילת המשבר", אומר מייסד ונשיא לתת, ז'יל דרמון. "הקורונה הפרה את האיזון הכלכלי העדין ודחפה עשרות אלפי משפחות חדשות למצוקה כלכלית ועוני, אבל המדינה היא זו שבעצם יצרה את התנאים לשבריריות זו, בכך שסירבה בעבר להשקיע באופן משמעותי באותן המשפחות לבניית איתנות חברתית".
מנכ"ל לתת ערן וינטרוב הוסיף: "אנו מצויים במשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה, אשר ייקח לחברה הישראלית שנים להתאושש ממנו. חייבים לעצור את הדימום בקרב האוכלוסיות העניות, ולבלום את התדרדרותם של מאות אלפי ישראלים ממצב של משבר זמני בעקבות אבדן תעסוקה לחיים בעוני, שממנו קשה עד בלתי אפשרי להתאושש. אם הממשלה לא תשכיל להשקיע עשרות מיליארדים באוכלוסיות הפגיעות ביותר, הקריסה תהיה בלתי נמנעת ואנו צפויים להתמוטטות החוסן החברתי ולשנים ארוכות של מיתון עמוק ופערים בלתי ניתנים לגישור".
מייסד ויו"ר מכון ERI שביצע את המחקר, גלעד טנאי, אמר כי "המחקר נעשה באחד המשברים הכלכליים הגדולים שידענו. לכן הרחבנו את המבט מעבר לעוני, כדי לתקף את ממדיה האמיתיים של המצוקה. החשש הגדול הוא שמצוקה כלכלית שנגרמה ממשבר זמני, תדרדר משפחות לעוני ובהמשך לעוני כרוני. הסכנה מוחשית גם עבור משפחות שקודם למשבר היו במצב כלכלי סביר. המחקר מאפיין את המשפחות שנמצאות במצוקה ובסיכון להידרדרות נוספת".