16 מיליון דולר – זהו הסכום המרשים שתרם בחודש שעבר המיליארדר היהודי מייקל בלומברג כדי לשלם את הקנסות שמנעו מאלפי תושבים בפלורידה שהורשעו בעבר בפלילים את הזכות להצביע ב-3 בנובמבר. סכום זה מצטרף לעשרות מיליונים נוספים שכבר תרם בלומברג למאמצים הדמוקרטיים להביס את דונלד טראמפ ולהכניס את ג'ו ביידן במקומו לבית הלבן. בלומברג לא לבדו: גם איל הקזינו היהודי שלדון אדלסון ואשתו הישראלית מרים תרמו בקיץ 25 מיליון דולר, בניסיון לסייע לרפובליקנים לשמור על הרוב שלהם בסנאט. עבור טראמפ, זה כנראה לא מספיק: אתר החדשות "פוליטיקו" דיווח כי הנשיא התקשר לאדלסון וביקש שיתרום לקמפיין יותר.
ביידן לטראמפ בעימות: "אולי תשתוק, בן אדם?"
(צילום: רויטרס)

לשים את הכסף איפה שהפה שלך. טראמפ וביידן לשים את הכסף איפה שהפה שלך. טראמפ וביידן
לשים את הכסף איפה שהפה שלך. טראמפ וביידן
(צילום: shutterstock, AP, AFP)
אז נכון, משקלם הדמוגרפי הקטן-יחסית של יהודי ארה"ב, פיזורם הגיאוגרפי המוגבל ותמיכתם המובהקת במפלגה הדמוקרטית מביאים לכך שמבחינה אלקטורלית כוחם לא גדול; אבל העובדה שיהודים כמו אדלסון, בלומברג ורבים אחרים תורמים לקמפיינים פוליטיים באופן החורג בהרבה מחלקם היחסי של היהודים באוכלוסייה היא מקור לכוח פוליטי לא מבוטל – ויש הטוענים אפילו אדיר.
נדגיש כבר עתה כי אין מדובר בתופעה שלילית שיש לקשור לה משמעויות קונספירטיביות. להפך: בפוליטיקה האמריקנית, תרומה כספית נחשבת דרך לגיטימית וראויה שבה אדם מביע את עמדתו וממלא חלק בהליך הדמוקרטי; למעשה, זו אחת הדרכים לממש את חופש הביטוי המעוגן בתיקון הראשון לחוקה. בשנים האחרונות, לאור פסיקות תקדימיות של בית המשפט העליון בנושא של מימון קמפיינים, נכונותם של אמריקנים לתרום כסף כדי לקדם את מטרותיהם – מה שבארה"ב מכנים to put your money where your mouth is – אינה נחשבת פסולה, אלא דווקא מבורכת.

שלם לי על הבּוֹט

עד כמה, אם כן, משפיע הכסף היהודי על הבחירות בארה"ב? כדי לבדוק זאת יש להבין ראשית את המערך המורכב של חוקי המימון הפוליטי שם: היות שהמימון הציבורי לקמפיינים פוליטיים באמריקה מוגבל למדי, על הקמפיינים להסתמך במידה רבה מאוד על תרומות פרטיות כדי לנצח. קיום עצרות בחירות, תשלום ליועצים ולסוקרים ורכישת זמן אוויר לפרסומות ולבּוֹטים – כל אלה עולים הרבה כסף, ובהתאם לכך מצריכים מימון חיצוני רב.
מייקל בלומברג רץ לנשיאות ארצות הברית 2020מייקל בלומברג רץ לנשיאות ארצות הברית 2020
מייקל בלומברג. שני ברשימת התורמים
(צילום: AP)
החוק המרכזי המסדיר את מימון הבחירות במתכונתו המודרנית נחקק ב-1971, מעט לפני פרשת ווטרגייט, ולאחר מכן תוקן ב-1974. על בסיסו הוקמה ועדת הבחירות הפדרלית (ה-FEC), וכל מועמד ומפלגה חויבו לדווח לה על כל התרומות שקיבלו. נוסף על כך נקבע כי כל מי שמעוניין לקבל תרומות כדי לממן פעילות פוליטית חייב להקים "ועדת פעולה פוליטית" (PAC), שגם עליה לדווח על כל התרומות שהיא אוספת ל-FEC. הדיווחים ל-FEC נחשבים עד היום לכלי המרכזי שבאמצעותו לומדים מי תרם למי, כמה – ולמה.
ב-2002 נעשה ניסיון משמעותי להסדיר ולהגביל את כניסת ההון לשלטון באמצעות חוק "מקיין-פיינגולד", אך ב-2010 ביטל בית המשפט העליון חלקים בו בשם חופש הביטוי. בעקבות זאת הוקמו ה-Super PACs, ועדות פוליטיות חיצוניות לגיוס כספים שעליהן אין שום הגבלות מימון, ויחד עם שינויים אחרים, כמו הגברת היכולת הטכנולוגית לגייס כספים ישירות בערוצים מקוונים, הפכו בעשור האחרון הקמפיינים הפוליטיים לעסק שמגלגל מיליארדים.
בין 1 בינואר 2019 ל-1 בספטמבר 2020 נתרמו יותר מ-7 מיליארד דולר לכלל הקמפיינים בארה"ב, והכספים האלה נתרמו על-ידי כ-2.5 מיליון תורמים שונים. התרומה הממוצעת: 2,889 דולר. יש לציין כי הממוצע מטעה מעט, משום שהוא מוטה כלפי מעלה על-ידי תורמי ענק כמו בלומברג וטום סטייר, שגם תרמו עשרות מיליונים לקמפיינים של עצמם בפריימריז. על כל פנים, גם כאשר מוציאים אותם מהחישוב, התרומה הממוצעת נותרת מכובדת – 2,300 דולר (כש-18% מהתורמים אחראים ל-92% מהכספים הנתרמים).

בכפולות של ח"י שקלים

אז איפה היהודים בכל הסיפור הזה? כדי לזהות מיהם התורמים היהודים ניתן להשתמש במתודולוגיה שגיבש העיתון היהודי-אמריקני "פורוורד", הכוללת שלושה קריטריונים לזיהוי תורמים יהודים: האחד – תורמים שמקצועם או מקום העבודה שלהם מכילים מילים המעידות על השתייכות יהודית, למשל Rabbi או JCC; השני – תורמים ששם המשפחה שלהם תואם את אחד משמות המשפחה ברשימת השמות היהודיים שהורכבה על-ידי החוקר והדמוגרף היהודי פרופ' איירה שסקין; והשלישי – תרומות שהן בכפולות עגולות של 18 (כמניין ח"י), מעשה המעיד על דפוס תרומה של יהודים.
סטיבן ספילברג. למען הדמוקרטיםסטיבן ספילברג. למען הדמוקרטים
סטיבן ספילברג. למען הדמוקרטים
(צילום: EPA)
בהסתמך על קריטריונים בסיסיים אלה, אפשר להעריך שמתוך כלל התורמים שתרמו כסף בעונת הבחירות הנוכחית (עד לתחילת ספטמבר), מספרם של התורמים היהודים עומד על כ-140 אלף – 5.5% מכלל התורמים. זהו שיעור כמעט כפול משיעורם של היהודים באוכלוסייה. ההערכה היא שיהודים אמריקנים תרמו בבחירות הללו בסך הכול כמיליארד וחצי דולר, כלומר לא פחות חמישית מסך התרומות שהתקבלו. אמנם חלק עצום מהתרומות הללו מקורן במיליארדר בלומברג, אבל גם כשמנכים את תרומותיו, סך התרומות של היהודים בעונת הבחירות הזו הוא כ-330 מיליון דולר – כ-6% מכלל התרומות. אין ספק אפוא שיהודים תורמים הרבה יותר מאחרים, אם כי יש לציין שכמו במניין התרומות הכלליות, גם בקרב תרומות היהודים ניכר חוסר איזון: כ-10% מהתורמים היהודים אחראים ל-90% מכספי התרומות היהודיים.
בראש רשימת התורמים אין הפתעות: שם ניצבים שלדון ומרים אדלסון, שתרמו בשנה וחצי האחרונות יותר מ-28 מיליון דולר, כולם לקמפיינים רפובליקניים (לשם השוואה: בבחירות 2016 הם תרמו 76 מיליון דולר לרפובליקנים, ובבחירות האמצע ב-2018 תרמו 122 מיליון). אחריהם ברשימה ניצב מייקל בלומברג, שמלבד לקמפיין הבחירות הכושל שלו עצמו תרם גם 20 מיליון דולר למטרות דמוקרטיות אחרות (והבטיח לתרום כסף נוסף בזמן שנותר עד לבחירות). ג'ושוע בקנסטין, מבעלי קרן הגידור "ביין קפיטל", ואשתו אניטה, תרמו יחד כ-13 מיליון דולר למטרות דמוקרטיות.
אחריהם ברשימה נמצאים שלושה אנשי עסקים בולטים: סטיבן שוורצמן, מנכ"ל קבוצת בלאקסטון; ברנרד מרקוס, מבעלי רשת "הום דיפו"; ופול זינגר, בעל קרן הון סיכון. הם תרמו לרפובליקנים 13-8 מיליון דולר כל אחד. דונלד זוסמן, גם הוא פיננסייר, וג'ורג' סורוס תרמו לדמוקרטים 11-8 מיליון דולר כל אחד; צ'רנה מוסקוביץ', אשתו של המיליארדר המנוח ארווין מוסקוביץ', תרמה 4.5 מיליון דולר לרפובליקנים; ודניאל אברהם, ממציא "סלים פאסט", תרם 3.8 מליון דולר לדמוקרטים. מיד אחרי העשירייה הפותחת של התורמים נמצאים נציגיה היהודים של הוליווד: הבמאים ריק רוזנטל וסטיבן ספילברג והמפיק דייוויד גפן תרמו כל אחד 3-2 מיליון דולר לדמוקרטים.
ולמי הולכות תרומות היהודים? ובכן, מתברר שהם אכן פחות או יותר putting their money where their mouth is: בכל ה-PACs שקיבלו בשנתיים האחרונות יותר מ-200 אלף דולר מתורמים יהודים (ובניכוי המימון העצמי של בלומברג), 78% מהכספים נתרמו למטרות או קמפיינים של הדמוקרטים – נתון התואם פחות או יותר את דפוסי ההצבעה בקרב היהודים (בבחירות 2016 הצביעו כ-71% מהיהודים לקלינטון, ורק כ-24% לטראמפ).
יש אפוא בסיס לתפיסה כי הודות לתרומות הפוליטיות המשמעותיות שלהם, השפעת היהודים על הבחירות גדולה משיעורם המזערי באוכלוסייה. הדולרים שהם מזרימים לדמוקרטים ולרפובליקנים עשויים להטות את הכף לא פחות, ואולי יותר, מאשר הפתקים שיטילו בקלפי.
אור רפל-קרויזר הוא דוקטורנט להיסטוריה אמריקנית ועמית מחקר במרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל-אביב. המאמר מתפרסם במסגרת סדרת מאמרים המובאת כאן על הקול היהודי בארה"ב לקראת בחירות 2020. הסדרה היא פרויקט של ynet עם מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות ועם המרכז לחקר ארה"ב בשיתוף תוכנית פולברייט באוניברסיטת תל-אביב.