ההצבעה שחוללה סערה בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
מהם נתוני השוויון, החופש והאפליה בערים הגדולות בישראל - וכיצד התיקון שיסדיר את הזכות לשוויון בחוק יסוד יוכל להביא לשינוי? הצעת החוק שהצליחה כחול לבן להעביר אתמול (רביעי) ברוב דחוק בקריאה טרומית עורר סערה, שכן אם יעבור בקריאה שלישית עשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על שורת נושאים מעוררי מחלוקת. לדברי סגן נשיא המחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' יובל שני, "מעבר לסוגיה הלהט"בית, החוק יכול להוביל לשינוי בחקיקה תקציבית כמו גיוס לצבא ומימון קצבאות לתלמידי ישיבות מול קצבאות לסטודנטים. זה מה שגם החרדים חוששים ממנו".
6 צפייה בגלריה
בימין התנגדו לחוק - כחול לבן קידמה. גנץ, ליצמן, נתניהו ודרעי
(צילום: אבי מועלם, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ)
התיקון לחוק, שעבר ברוב של 56 תומכים מול 54 מתנגדים, הוצע על-ידי יו"ר סיעת כחול לבן, איתן גינזבורג. התיקון מעגן את הזכות לשוויון ואיסור האפליה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובכך מעניק לזכות מעמד מיוחד - כפי שקיים בדמוקרטיות מערביות רבות אחרות.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שיחד עם חוק יסוד חופש העיסוק החל את מה שכונה "המהפכה החוקתית", עבר בכנסת בשנת 1992. החוק הסדיר בין היתר את הזכות לקניין, הזכות לפרטיות וחירויות נוספות, לצד הקביעה שלפיה "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם". עם זאת, החוק לא הסדיר זכויות כמו שוויון, חופש הביטוי, חופש הדת, חופש המחאה ואחרות, שניתנו מאז ומעולם לאזרחי ישראל - אך לא עוגנו בחוק יסוד ולכן באופן תיאורטי ניתן היה לבטלם.
בית המשפט העליון, מצידו, נתן פרשנות מופלגת לחוק וקבע שהזכויות שלא צוינו בו מפורשות נגזרות למעשה מהזכות לכבוד, אך מעולם לא הרחיק לכת לצעדים כמו אישור נישואים אזרחיים מכוח החוק. אם התיקון לחוק יעבור גם בקריאה שלישית, המצב הזה עשוי להשתנות. בימין, נזכיר, התנגדו לחוק משום שהוא מרחיב את סמכויותיו של בג"ץ בהכרעה על סוגיות מכל תחומי החיים שעשויות להתגלגל לפתחו.
בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק נכתב: "בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה מאוד באי הכרתה בזכות לשוויון ובאיסור על אפליה בחוקי היסוד שלה. הכרה חסרה זו מונעת את ההגנה המלאה על הזכות לשוויון, והיא גם בעלת משמעות סמלית וזהותית. דבר זה חשוב במיוחד לאור העובדה שמעמדה החוקתי של הזכות לשוויון נחלש עוד יותר בעקבות חקיקת חוק יסוד הלאום".
החוק, נזכיר, עורר התנגדות חריפה בקרב המפלגות החרדיות, שכן מלבד נישואים אזרחיים ושוויון זכויות לקהילה הגאה הוא עשוי להשפיע גם על חוק הגיוס. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נראה שהחשש של החרדים נשען על יסודות מוצקים. במכון אומרים כי אם יעבור החוק בקריאה שלישית, למערכת המשפט תהיה יכולת לחוקק חוקים חדשים או לבצע שינויים בהסדרים ישנים שיקדמו שוויון בתחומים שונים.
לדברי פרופ' שני, לתיקון החוק יש משמעות סמלית - אך לא רק. "זה גם הרצון של ממשלת ישראל להגיד לאזרחים שכולם שווים", הוא מסכים, "אבל מעבר לכך, אם יעבור החוק, הוא יאפשר לבית המשפט להתערב בסוגיות של נישואים אזרחיים, פונדקאות חד-מינית והסדרים שלמעשה פוגעים בשוויון בישראל".
פרופ' שני מסביר כי נושאים אלה יעברו הסתכלות מחדש, כל עוד יהיו אזרחים שיטענו כי מדובר באי שוויון כלפיהם. "מעבר לסוגיה הלהט"בית, החוק יכול להוביל לשינוי בחקיקה תקציבית כמו למשל גיוס לצבא ומימון הקצבאות לתלמידי ישיבות מול הקצבאות לסטודנטים - וזה מה שגם החרדים חוששים ממנו", אמר פרופ' שני. הוא הוסיף כי "יש הרבה מאוד תחומי חיים שבהם עדיין יש אפליה, וייתכן שהחוק הזה יביא לשינוי".
בתוך כך, מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר מסביר כי ראשי ערים יכולים להוציא לפועל כבר היום פעולות שיסדירו שוויון בתחומים רבים בתחומיהם. מדד החופש העירוני של התנועה חושף את הפערים בין הערים בישראל ומציף את בעיות השוויון והאפליה בתחומים כמו הדרת נשים וקהילת הלהט"ב.
מדד החופש העירוני בחן את מידת החופש של תושבים ב-24 ערים בישראל בעשר קטגוריות, שכל אחת מהן קיבלה משקל במדד הכללי בהתאם לזה שהציבור ייחס לה בסקר. כך למשל, בסוגיה הלהט"בית, נמצא כי בעוד ערים כמו באר שבע, מודיעין, ראשון לציון, רמת גן, רעננה ותל אביב מקבלות ציון של 10 מתוך 10 - ערים כמו בני ברק, נהריה ועכו ממשיכות להתעלם לחלוטין מקהילת הלהט"ב. בנוסף, אין בישראל אף עיר שמכירה בנישואים אזרחיים - ורק תל אביב, מודיעין ורמת גן החלו לעשות צעדים בנושא.
לדברי קידר, "ערים מרכזיות חוטאות בהגבלת החופש של אזרחיהן, והבטחות על גבי הבטחות נשארות על הנייר למרות שנושאי דת ומדינה היו חלק מרכזי בשיח הפוליטי. הציבור הישראלי מצביע ברגליים, והוא מצביע חופש".
בליכוד תקפו אתמול את החוק, ותקפו את אביגדור ליברמן וגדעון סער שלא התנגדו לו. מנגד, ראש הממשלה החליפי בני גנץ אמר אמש כי "מדינה כשלנו, שמורכבת מקהילות, רקעים ותרבויות שונות, לא יכולה שלא לעגן ולהצהיר מעל כל במה שהשוויון הוא ערך וזכות מובילים אצלה. לכל הישראלים יש מקום, ואם זה לא היה ברור עד עכשיו, זה יהיה".
פורסם לראשונה: 23:40, 09.12.20
