2 צפייה בגלריה
משרד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
משרד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
משרדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים
(צילום: אלי מנדלבאום)
איומים בקנסות ורישום פלילי, "שידול" נערה לפתוח את ביתה ועוד סיפורים על הטרדות: בחודשים האחרונים הצגנו כאן ב-ynet בשורת כתבות את השיטות השנויות במחלוקת שבהן פועלת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לטובת איסוף נתונים אישיים מאזרחים כפי שמאפשר להם החוק. הסטטיסטיקן הראשי של הלשכה, פרופ' דני פפרמן, דחה מכול וכול את הטענות - אולם לאחרונה הצטברה שורת תלונות נוספות של אזרחים שמתארים את דפוסי הפעולה של הסוקרים, שפוגעים לדבריהם בזכויות הפרט.

הטרדות בלמ"ס - דיווחים קודמים

ח', תושב המרכז בן 41, מעיד על עצמו "מוטרד כבר שמונה שנים על ידי סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה". כמו רבים אחרים, הוא מספר כי אוים בקנסות וברישום פלילי אם לא יענה על הסקר. "הם לא עוזבים אותי ומאיימים עליי. זה מרגיש כמו מאפיה, שאם אני לא אשתף פעולה אז יקרה לי משהו. זו שיטת פעולה מאוד דיקטטורית. כבר שמונה שנים הם נופלים עליי כי הם רוצים להשוות לשנים קודמות".
הוא הוסיף: "במקום לבוא ולתגמל אותנו, מאיימים עלינו במילים שלקוחות מעולם אחר. ממש מכריחים אותנו לענות להם. אני 'נפלתי בגורל', אז מן הראוי במקום לבוא ולאיים או לקנוס אותי שלפחות יתגמלו אותי אפילו בשביל ההרגשה הטובה. אני אזרח שומר חוק, על מה ולמה לדבר בשפה כזאת? שפה של עבריינים. זה ממש לא נעים שבאים אליי ככה".
ח' מספר כי בפעם האחרונה שהלמ"ס יצר עמו קשר, הסוקרים חיכו לו מחוץ לבית מבלי שתיאמו את הגעתם. "אמרתי להם 'מה זה השטות הזו?' זה הרגיש ממש חדירה לפרטיות. שאלו אותי מה רמת ההשתכרות שלי, מה רמת ההשכלה, אני זוכר שהיו שאלונים שלקחו הרבה זמן לענות. מכניסים אותך לתוך סיטואציה שאתה לא מעוניין בה".

א', תושב המרכז בן 32, קיבל לפני כמה שבועות שיחה מסוקר הלמ"ס שהבהיר לו כי הוא מחויב להשיב על הסקר. לטענת א', הסוקר איים שאם לא יענה לשאלותיו - הוא מסתכן ברישום פלילי. הפנייה, לדברי א', גרמה לו לחרדות: "לפני שבועיים התקשר אליי בחור והוא אמר לי בדרישה ש'אנחנו צריכים להיפגש' ושהוא מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושאני חייב לשתף איתו פעולה, כי אחרת זו עבירה על החוק, עבירה פלילית, ואם לא אשתף פעולה הם גם ישתמשו באמצעי קנס".
א׳ הסביר כי הוא לא מעוניין להשתתף בסקר ושהוא שומר על זכות לפרטיות. הסוקר, לטענתו, התעקש ולדבריו הביע אטימות. "לאחר ויכוח ביני לבינו ובו הוא מתעקש להשלים את השיחה, סיימנו אותה אבל כעבור מספר ימים הוא התקשר אליי באופן טורדני ואובססיבי ארבע-חמש פעמים ביום ולא עניתי לטלפונים".

"הכלוב נפל, החתול השתחרר"

כעבור כמה ימים קיבל א' שוב שיחה מהלמ"ס בעת שהיה בדרכו לווטרינר עם חתול שאימץ. השיחה הבהילה אותו, הוא איבד שיווי משקל, והחתול ברח מהכלוב ואבד. "הוא התקשר ואמר לי שהוא יודע איפה אני גר ושהוא מחכה לי מחוץ לבית", שחזר א'. "הוא אמר לי את הכתובת של המגורים ונלחצתי ממש. נכנסתי למצב של חרדה, הכלוב נפל לי מהידיים והחתול הצליח להשתחרר. שלושה ימים חיפשתי את החתול עד שמצאתי אותו במזל. נגרם לי נזק של ממש בעקבות השיחה עם הסוקר".
א' מספר כי מאז המקרה הוא לא מצליח להפיג את החרדות. "התחושה היא שעוקבים אחריי ודורשים להיפגש איתי בניגוד לרצוני. לא ברור איך החוק הזה עוד נשאר מהתקופה של המנדט הבריטי. זה חוק שדורס את הזכות לפרטיות באופן מוחץ. לא הגיוני שאני סובל בגלל זה מחרדות ורדיפה.
״המדינה חייבת לקבוע מה יותר דחוף וחשוב בנושא הזה כי אין פה איזונים. יש פה מערכת אחת שדורסת את הזכות לפרטיות ומפעילה לחץ בלתי סביר על אנשים. הייתי בהלם טוטאלי שהדבר הזה מעוגן בחוק. חשבתי שעובדים עליי, שאולי זה נוכל. נדהמתי לגלות שהם פועלים בחסות החוק שהממשלה לא משנה. אני לא אמור לענות על הסקר מתוך כפייה ואם הם לא הצליחו לשכנע אותי לענות, זה כישלון שלהם. הסוקר רק אמר שהם צריכים את האינפורמציה כי זה עוזר למערך הייעול שלהם אבל מיד איים עליי".
2 צפייה בגלריה
משרד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
משרד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
"נדהמתי לגלות שהם פועלים בחסות החוק"
(צילום: אלי מנדלבאום)
נזכיר כי פקודת הסטטיסטיקה המקורית חוקקה על ידי המנדט הבריטי ב-1947. בהמשך עברה הפקודה כמה שינויים והתאמות כדי להתאימה לצורכי המדינה. מ-1972 פועלת הלשכה מכוח הנוסח החדש של פקודת הסטטיסטיקה - ומטרתה איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע סטטיסטי על אודות אוכלוסיית המדינה.
החוק אכן מחייב את האזרחים לשתף פעולה עם הלמ"ס, ומעניק לה סמכות לחייב את הציבור למסור לה מידע הנחוץ לביצוע הפעולות הסטטיסטיות שהיא עורכת. אדם פרטי שמסרב למסור את המידע הנדרש עובר עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא קנס בסך 500 שקלים. עד לתיקון הפקודה ב-2017, העונש על סירוב למסירת מידע הוגדר מאסר למשך שלושה חודשים.

"לא עברתי הטרדות כאלה מעולם"

גם ברשתות החברתיות הנושא לא יורד מסדר היום. ג' גוללה בפוסט בפייסבוק את החוויה שלה עם סוקרי הלמ"ס. היא טענה כי סוקר שידל את בתה בת ה-14 לפתוח את הדלת ולהיכנס לביתה בזמן שהיא עצמה נעדרה מהבית. "תשמעו סיפור מרתיח ומעצבן", כתבה ג', "הבת שלי סיפרה שהגיע סוקר לביתנו ששכנע אותה לפתוח את הדלת כי 'אני הזמנתי סקר' והיה לו קשה לכתוב באוויר בחדר המדרגות.
"הוא ביקש להיכנס לתוך הבית והיא סירבה. כשהגעתי אחרי כמה שעות כעסתי שהבת שלי פתחה את הדלת ולפי מה שהבנתי ממנה היא שודלה ושוכנעה לפתוח את הדלת למרות שציינה שאני לא בבית. הסוקר 'החביב' התקשר אליי כשעה אחרי ושאלתי אם הוא היה אצלי בבית. נעניתי בחיוב. אמרתי לו שזו חוצפה לשכנע קטינה לפתוח את הדלת. ומה הייתה תשובת 'הסוקר'? הוא אמר לי 'בעיה שלה שהיא פתחה את הדלת'. מיותר לציין שטרקתי לו את הטלפון".
ג' סיפרה עוד כי למחרת ניסתה להבין מה בדיוק התרחש בביתה, אך לדבריה פקידי הלמ"ס נזפו בה. "התקשרתי ללשכה לפי הדפים ש'הסוקר' השאיר. העבירו אותי למנהלת שלו. היא לא אהבה את סגנון הדיבור שלי והתעצבנה כששאלתי מי הסוקר הזה. במהלך כל השיחה היא ניסתה לחנך אותי, ואמרה שהם באמת מבקשים שלא ידברו עם קטינים, אבל שאני צריכה ללמד את הבת שלי לא לפתוח לזרים. תודה על עצת החינם.
"הסברתי שהילדה 'שודלה' לפתוח את הדלת. המילה 'שודלה' גרמה לאישה בעלת הטון המחנך לומר 'אל תשתמשי במילים לא מתאימות ברוח התקופה'. מה? אסור לי לדבר עם המנהלת איך שבא לי? אולי שישלחו אותי לקורס דיבור חביב אחרי שמעצבנים אותך ערב קודם לכן. באמצע השיחה, בלי שהעניין נפתר, המנהלת אמרה 'אני אעביר את הפרטים שלך לסוקרת שתתאם איתך טלפונית. מה לעשות שלאור המקרה לא מתחשק לי להשתתף בסקר ועוד על עניינים אישיים כמו מחלות וכמה פירות אני אוכלת ביום. אז היא איימה עליי שאני חייבת ושהיא מעבירה את הפרטים שלי ליועץ המשפטי. ייתכן שאת הפוסט הבא ארשום מהכלא". (כאמור, כבר אין עונש מאסר על עבירה הקשורה לסירוב לענות על סקרים).
נ', שגם היא טענה כי הוטרדה על ידי סוקרי הלמ"ס, כתבה בפייסבוק: "גם אותי מטרידים כבר מספר שבועות. אישה שמגיעה אליי הביתה ודופקת בדלת במשך יותר מחצי שעה כשאני חולה במיטה ולא מסוגלת לפתות את הדלת. הכלב משתולל בנביחות ואחרי שזחלתי לדלת ופתחתי, הסברתי לה שאני במצב בריאותי לא טוב ושאין סיכוי שהיא נכנסת אליי הביתה. החצופה צרחה עליי עד כדי כך שהשכנים יצאו לחדר המדרגות לבדוק מה קרה".
לדבריה, כעבור כמה ימים, בדרכה לצאת לחתונה, התייצבה אותה הסוקרת שוב בביתה ללא תיאום. "הסברתי לה בנועם שאנחנו בדרך החוצה ושאני לא מפספסת חתונה של חברים בשביל לענות לה על הסקר ושוב התחילו צעקות. אני בהלם, באיזה קטע היא מרשה לעצמה לצעוק עליי? באפיסת כוחות דרשתי ממנה לראות תעודה ובתגובה היא הסתובבה וברחה. מאז התחיל סיוט הטלפונים. משמונה בבוקר עד אחת עשרה בלילה, כל יום כל היום, לכל הטלפונים שרשומים על שמי. לא עברתי הטרדות ואיומים כאלה מעולם. אני בהלם שזה אשכרה בחסות החוק".

תגובת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

"הלמ"ס התייחסה לטענות דומות בטור של הסטטיסטיקן הלאומי, שבו הבהיר בין השאר כי בלמ"ס 'לא עוקבים, לא מטרידים ולא מפרים פרטיות'. צר לנו על המשך הכתבות בנושא זה שמכתימות את עבודתנו ופוגעות בהיענותם החיובית של אזרחי ישראל להשתתפות בסקרי הלמ"ס, ובעבודתם הראויה לציון והערכה של יותר מ-400 סוקרים, בביצוע של יותר מ-60 סקרים מדי שנה.
"בהיקף עבודה כזה נרחב של כ-300 אלף ראיונות של אזרחים או נציגי עסקים מדי שנה, תקלות או מעידות כאלו או אחרות הן בלתי נמנעות, אך מדובר במקרים חריגים שאינם מעידים על הכלל. ביצוע סקרים הוא ביסוד עבודתנו, והיענותם של האזרחים שנדגמו להשתתף בהם חיונית לאיכות האומדנים שאנו מחשבים ומפרסמים. לא ברור לנו מדוע ynet מוצא לנכון להמשיך בכתבות מוטות ומטעות אלו, תוך עיוות המציאות וניסיון לייצר כותרות".