כבר יותר משבעה חודשים שהקשישים בארץ, אוכלוסייה בסיכון לחלות בנגיף הקורונה, חיים תחת הגבלות קפדניות. ואולם, המגבלות הללו, שאמורות להגן על בריאותם, פוגעות באופן דרמטי במצבם הנפשי כתוצאה מהבדידות בה הם חיים. בעקבות כך הוחלט במשרד הבריאות להחריג את בתי האבות במהלך הסגר ולאפשר ביקורים בהם באופן שלא יסכן את הדיירים.
למרות הנחיה זו, ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" נודע כי בשבועיים האחרונים בתי אבות ברחבי הארץ בוחרים שלא ליישם זאת ומונעים מבני משפחתם של הדיירים לבוא ולבקר אותם. "אין סמכות למוסד לסגור את שעריו למבקרים אלא רק במקרה של התפרצות הנגיף", הסביר אלירן גולוד, מנכ"ל עמותת משפחות הקשישים בבתי האבות.
1 צפייה בגלריה
מירה
מירה
מירה. "חוששת שסבתא שלי תכנס לדיכאון עמוק"
(צילום: יואב דודקביץ)
"מוקד העמותה מקבל כיום עשרות פניות מדי יום מבני משפחה חסרי אונים שמתחננים לפגוש את יקיריהם, על אף שזה מוחרג בסגר", הוסיף גולוד. "מנהלי המוסדות עוברים במישרין או בעקיפין על החוק ומונעים מהם את הזכות הבסיסית לבקר את יקיריהם".
מירה, שסבתה בת ה-84 מתגוררת בבית אבות במרכז הארץ, סיפרה בתסכול: "זה אבסורד שלא נותנים לי לפגוש את סבתא שלי. בשיחות הטלפון שאני מנהלת איתה היא נשמעת מדוכאת, מתחננת לפגוש אותנו. אין לי מושג למי לפנות. אני חושבת שזה מחדל שהם לא פועלים לפי ההנחיות, ושמשרד הבריאות לא אוכף את ההנחיות שלו עצמו. מילא אם הייתה שם התפרצות אז הייתי מבינה.

"אני חוששת שסבתא שלי תכנס לדיכאון עמוק, יש לה רקע פסיכיאטרי, מצבה לא טוב. חשוב שאני אפגוש אותה, בחוץ, עם מסכה, במרחק, אבל לפגוש אותה. בניגוד להמלצותיו של פרופ' גמזו, ראש הממשלה בחר בסגר לטובת הישרדותו האישית. את המחיר משלמים יום יום קשישים מייסדי המדינה, המייחלים לחמלה. אם היו שואלים אותם, ייתכן שהיו מעדיפים למות מהר מקורונה ולא לאט-לאט מבדידות", הוסיפה מירה.

"הבדידות הזו נוראית"

סיגל מבקרת בקביעות כבר שלוש שנים קשישה ערירית שחיה בבית האבות בשכונתה. מה שהתחיל כהתנדבות הפך לחברות אמת, אך מאז הסגר, בית האבות סגר את שעריו לביקורים וסיגל מודאגת מההשלכות. "הבדידות הזו נוראית, אני עומדת מחוץ לבית האבות ומנסה לראות אותה מבעד לדלת הזכוכית. הפנים שלה נפולות והיא עצובה", סיפרה סיגל.
"כבר שלוש שנים שאני באה לפגוש אותה, לדבר איתה, לקחת אותה לטיולים. שעה פעם בשבוע. נוצר ביננו קשר קרוב מאוד", הוסיפה סיגל. "ניסיתי לדבר עם המנהל אבל הוא היה אטום ואמר שאסור לבקר. מה יותר גרוע מזה? מה נשאר לה? היא ממש בדיכאון. היא אדם אופטימי אבל היא נמצאת בייאוש והולכת ודועכת. אני רואה את העצב בעיניים שלה, את חוסר האונים, מגיע לה יותר מזה. יש דרכים שנוכל להיפגש בלי שנסכן אותה".
לפני שהחל הסגר בראש השנה, שלחה ד"ר אירית לקסר, ראש האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, לבתי החולים הגריאטריים הנחיות להתנהלות בתקופת הסגר. "ביקורי בני משפחה ומכרים הם אחד ממסייעי החוסן למטופלים. לכן, ברצוני להדגיש שכעת יותר מתמיד חייבים לאפשר ביקורים לכל מטופל", נכתב בהנחיות שנשלחו לבקשת פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו.
מצבם של הקשישים בסגר צפוי לעלות היום לדיון גם בקבינט הקורונה. "המבוגרים שלנו, שחודשים ארוכים נמצאים ברמות שונות של בידוד חברתי, נמצאים בסכנה של הידרדרות לדיכאון ולתחושת בדידות חריפה", אמרה השרה לשוויון חברתי וגמלאים, מירב כהן. "על מנת למנוע את המשבר הזה, התעקשנו על כך שגם בתקופות הסגר המחמיר ביותר, עדיין תתאפשר גישה של בני משפחה ליקיריהם שמתגוררים במוסדות השונים, זאת כמובן תחת הנחיות משרד הבריאות.

"לצערי, היו מקרים בהם מנהלים של מוסדות אסרו באופן גורף ביקורים של בני משפחה, זאת מתוך כוונה טובה לשמירה על בריאות הדיירים", הוסיפה השרה כהן. "אנו סבורים שזה פתרון שאיננו מידתי, ובכל פעם שמתגלה בעיה כזו אנו פועלים באופן ממוקד אל מול המוסד הרלוונטי על מנת לייצר פתרונות".
מאיגוד בתי אבות נמסר: "אנו רואים בחומרה רבה מקרים שבהם בתי אבות נקיים מקורונה מונעים כניסת משפחות לבקר את יקיריהם. זו אינה המדיניות שלנו, וכל בתי האבות החברים באיגוד פועלים כך. אנו קוראים למשפחות לפנות אלינו ולערב אותנו בטיפול מול כל בית אבות שאינו נוהג כך. אין ספק שביקורי המשפחות חשובים לבריאותם הנפשית של הדיירים לא פחות מהטיפול הרפואי הניתן להם".