האנשים שבזכותם אנו כאן: משרד העלייה והקליטה יערוך הבוקר (ראשון) את טקס יום הניצחון על גרמניה הנאצית במתחם התחנה הראשונה בירושלים, בהשתתפות מאות מהווטרנים - הלוחמים הוותיקים של מלחמת העולם השנייה.
"היום הזה עבורי הוא יום חג, כי נגמרה המלחמה הגדולה בהיסטוריה ובמאמצים על-אנושיים הובסו הנאצים, אך הוא מלווה בדמעות, כי המחיר של אותו ניצחון היה פשוט בלתי נתפס", אומר אברהם גרינזייד (94), יו"ר ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה.
3 צפייה בגלריה
אברהם גרינזייד וטרן שלחם נגד הנאצים ועלה לישראל
אברהם גרינזייד וטרן שלחם נגד הנאצים ועלה לישראל
"יום חג". אברהם גרינזייד וטרן שלחם נגד הנאצים ועלה לישראל
(צילום: יריב כץ)
הוא נולד ב-1926 בעיירה קטנה ברומניה. ב-1941, כשגרמניה פלשה לברית המועצות, משפחתו ברחה לאוזבקיסטן. בגיל 15 נפטר אביו ממחלה. כשהיה בן 17 חלתה גם אמו. בגיל 17 וחצי התגייס לצבא האדום, בין היתר כדי לנקום בנאצים שרצחו מאה מקרובי משפחתו.
גרינזייד היה צנחן שהשתתף בקרבות רבים, כשהזכור לו ביותר התרחש ב-12 בינואר 1945: "באותו יום השתלטנו על השטח שממזרח לנהרות האודר ונייסה", הוא מספר, "ראינו את המוות מול העיניים כל יום. מי שרצה לחיות היה צריך לעבוד קשה: אם אני לא הייתי הורג את הנאצי הוא היה הורג אותי. מכיוון שלא רציתי למות, הייתי עסוק בלהרוג". על גבורתו במלחמה הוא זכה בעיטורים רבים.
בשנת 1990 עלה אברהם ארצה עם משפחתו, ומאז הוא מספר את סיפורו. "ניצבנו מול האויב הגדול בהיסטוריה בידיעה שלא נצא מזה בחיים – ובכל זאת ניצחנו", הוא מסכם.
את הקרב ליד נהר האודר זוכר היטב גם ישראל גיטמן (95). "הייתי בסוללת ארטילריה", הוא מספר, "המשימה שלנו הייתה להעביר את התותח שלנו והסוסים שהיו רתומים אליו לצד השני של הנהר, שם התבצרו הנאצים, על רפסודת עץ מאולתרת. הנהר היה אדום מדם. השמיים היו מלאים במטוסים. פגזי ארטילריה נפלו סביבנו, ואז, פתאום – פיצוץ".
3 צפייה בגלריה
ישראל גיטמן וטרן שלחם נגד הנאצים ועלה לישראל
ישראל גיטמן וטרן שלחם נגד הנאצים ועלה לישראל
"הוריי קיבלו מכתב שנהרגתי". ישראל גיטמן וטרן שלחם נגד הנאצים
(צילום: יריב כץ)
3 צפייה בגלריה
שמואל חייק, יו״ר ארגון JNF UK
שמואל חייק, יו״ר ארגון JNF UK
יו"ר JNF UK שמואל חייק. "תוך שנתיים לא יישאר אף אחד לספר על הגבורה"
"פגז מרגמה פגע ברפסודה שלנו, בדיוק בתותח. כולנו עפנו למים. שחינו, וכשהגענו לחוף, הקרב שלנו התחיל. אחרי שעות של חילופי אש כל חבריי לסוללה מתו ואני הייתי פצוע. זרקו אותי יחד איתם לתוך קבר אחים. פלטתי אנחה והזזתי את היד. החיילים שלנו שמעו את זה, הוציאו אותי מיד והובילו לבית חולים שדה. שנים לאחר מכן התברר לי שהוריי קיבלו באותו יום מכתב שנהרגתי".
בשנת 1991 עלו ישראל ומשפחתו לישראל. מאז, מדי שנה, ביום הניצחון על גרמניה, הוא משתתף בטקסים ומעביר הרצאות לתלמידים על המלחמה הנוראה.
הטקס, שיתקיים היום ב-10:00 במעמד שר הביטחון בני גנץ, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה ונבחרי ציבור נוספים, יהיה אחת ההזדמנויות האחרונות להודות ללוחמים הוותיקים בעודם בחיים. לדברי שמואל חייק, יו"ר ארגון JNF UK התומך בווטרנים ששיפץ את מועדון הווטרנים בערד, "כ-1,700 מהווטרנים נפטרו בשנה וחצי האחרונות. נותרו כ-1,400 בלבד, כשמרביתם מעל גיל 90 וחלקם אף עברו את המאה. תוך שנתיים לא יישאר אף אחד לספר את סיפור הגבורה ממקור ראשון".
פנינה תמנו שטה"הווטרנים - לבנה חשובה בבניין העם"
לפי ההערכות, מיליון וחצי יהודים לחמו בצבאות בעלות הברית. עם זאת, נדמה כי מעולם לא זכו לכבוד הראוי בתולדות ההיסטוריה של העם היהודי. "אנחנו חייבים לפעול בנחישות כדי להוקיר אותם ואת מורשתם לפני שיהיה מאוחר מדי", מדגיש חייק.
השרה תמנו שטה אמרה: "הווטרנים והווטרניות שחיים איתנו כאן ראויים לכל הכבוד המגיע להם. בזכות גבורתם מכונת ההשמדה הנאצית נתקלה בחומת התנגדות בצורה. חובתנו כאומה לדאוג לכך שמורשתם תישמר, תילמד בבתי הספר ותיכנס לספרי הלימוד. הלוחמים והלוחמות האלה הם לבנה חשובה בבניין העם והארץ וחלק מרכזי בתקומת העם היהודי מתוך עפר הזוועות".