רה"מ נתניהו מתייחס לפתיחת חנויות הרחוב
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
קבינט הקורונה אישר הערב (יום ד') להחזיר את פעילות חנויות הרחוב ביום ראשון הקרוב. בתחילה נראה היה כי החנויות ייפתחו רק בערים הירוקות, אולם בהמשך נקבע כי הן ישובו לפעול בכל רחבי הארץ. משרד הבריאות העלה טיעון אפידמיולוגי שלפיו תושבים בערים אדומות עלולים לנסוע לחנויות בערים ירוקות. מחר צפוי להיערך דיון באפשרות של החרגת ההחלטה לערים הירוקות בלבד.
מהלך פתיחת חנויות הרחוב, שאליו התנגדו שר הבריאות יולי אדלשטיין, השרה לשוויון חברתי מירב כהן ושר הכלכלה עמיר פרץ, יתבצע במסגרת תנאי "התו הסגול" וכל חנות תורשה להכניס רק ארבעה לקוחות בו זמנית. ועדת השרים לאזורים מוגבלים שתתכנס מחר צפויה להכריז על היישובים מסעדה, מג'דל שמס ואולי גם בוקעתה כעל אזורים שעליהם יש להחיל הגבלות.
את המהלך של פתיחת חנויות הרחוב בערים הירוקות הובילו שרי כחול לבן בני גנץ, יזהר שי ואבי ניסנקורן, יו"ר ש"ס ושר הפנים אריה דרעי ויו"ר מפלגת העבודה ושר הכלכלה עמיר פרץ. עם זאת, פרץ הצביע כאמור נגד משום שהקבינט לא אישר בשלב זה לפתוח שוב את אזורי המסחר הפתוחים.
גם חברי הליכוד בקבינט הקורונה ובכללם שר האוצר ישראל כץ, שרת התחבורה מירי רגב והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה תמכו במהלך. שר הבריאות יולי אדלשטיין התנגד לפתיחת החנויות ביום ראשון מחשש לעלייה בתחלואה. ראש הממשלה נתניהו הבין שאין לו רוב לדחיית פתיחת החנויות ובעקבות כך גם הוא נעתר לבקשות השרים כץ, גנץ ודרעי לאפשר את המהלך בתחילת השבוע הבא.
ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי הוא בעד פתיחת חנויות הרחוב בערים הירוקות ובתנאי שהדבר יכלול הכנסה של ארבעה לקוחות בלבד בזמן נתון. עם זאת, נתניהו התנגד בשלב זה לפתוח את השווקים והקניונים.
לדברי נתניהו, "אם אנחנו נרגיל את עצמנו שאסור לנו לפתוח ולסגור כי כך אמרנו וזה כישלון, זה לא נכון. כל העולם בורח מהכישלון הזה. אין לנו ברירה. אנחנו מנהלים את הגלים בצורה סבירה. עכשיו החלטנו לפני שבוע שנפתח בידיעה ברורה. זה לא דבר רצוי ואנחנו לא עומדים בדיוק בקריטריונים. יש לנו אילוץ שאנחנו יודעים שהאנשים האלה קורסים ובניגוד לאחרים נתח השוק שלהם הולך".
נתניהו הוסיף: "שוחחתי עם ארבעה מנהיגים בשתי היממות האחרונות. הגעתי למסקנה הבאה -בהיעדר קיטוע מסיבי ובדיקות מהירות מסיביות ובהיעדר עטיית מסכות מסיבית אין דרך למנוע את העלייה הגאומטרית של המחלה. ברגע שאתה פותח, אלא אם אנשים יושבים בבית, זה רק שאלה של זמן. בכל המדינות זה קרה. השאלה היא רק באיזה קצב נתחיל לעלות בחזרה. נגיף פוגש אדם פוגש נגיף פוגש אדם".
נתניהו ציין כי הממשלה אולי תצטרך להטיל מגבלות אחרות כגון סגר על כל הערים האדומות. הוא אמר עוד שיש לבחון הטלת עוצר לילה. בסיכום קבינט הקורונה צוין עוד כי תובא לשרים הצעה לחייב שגרת בדיקות, ובמקביל לפתיחת חנויות הרחוב ייתכן גיבוש של הגבלות שיבטיחו את ריסון עליית התחלואה. שר הפנים דרעי איים: "אם ראש רשות מורד ואומר שלא יאכוף - אבקש מהיועץ המשפטי של המשרד לבדוק איזה סנקציות אפשר לנקוט נגדו. האנגלים דאגו לשר הפנים במדינת ישראל".
בתום הדיון בקבינט הקורונה אמר נתניהו: "בדיוק כפי שהבטחנו בישיבה הקודמת, אנחנו נפתח את חנויות הרחוב ביום ראשון הקרוב. אנחנו מאפשרים ארבעה לקוחות בכל עת, לא יותר מזה. אנחנו גם יודעים שיש עלייה מסוימת בתחלואה, ולכן אם אנחנו נראה בסוף השבוע הבא, לקראת השלב השלישי הגדול, שיש עלייה בתחלואה, אנחנו נצטרך לעצור ואולי אפילו להדק את ההגבלות".
גנץ: "להגביל את כמות הנכנסים לסופרמרקטים"
שרי כחול לבן דרשו כאמור בדיון לפתוח את חנויות הרחוב ביום ראשון בערים הירוקות ולהמשיך בסגירתן בערים האדומות. יו"ר כחול לבן ושר הביטחון גנץ אמר: "מדובר בדילמה קשה. אני בעד לפתוח את חנויות הרחוב ביישובים הירוקים בלבד, ולהטיל סגר על כל היישובים האדומים. המספרים עדיין גבוהים ולכן זו הצעה שהיא פשרה מושכלת כשיהיו עד ארבעה אנשים בחנות. צריך לדאוג גם להגבלת כמות הנכנסים לסופרמרקטים ולחנויות הגדולות שפתוחות היום".
שר הכלכלה ויו"ר מפלגת העבודה פרץ אמר: "עלינו לעמוד בהבטחה לפתוח את חנויות הרחוב ביום ראשון הקרוב, לצד פתיחה מיידית של מרכזי הקניות הפתוחים, שרובם בפריפריה ומעסיקים אוכלוסיות מוחלשות".
לנוכח העלייה בתחלואה ובמקדם ההדבקה בימים האחרונים, משרד הבריאות הודיע כי הוא מתנגד למהלך. שר הבריאות אדלשטיין הזהיר: "אני מעריך שכל פתיחה תביא לעלייה בתחלואה. הגיע רגע הכרעה, האם עומדים במדדים שהגדרנו. אנחנו נצמדים למדדים ולא לשום דבר אחר. איננו יכולים להבטיח איך הנגיף יתנהג, כל צעד לא זהיר יוביל אותנו לעלייה מחודשת בתחלואה".
שר האוצר כץ הגיב: "אם היינו מאשרים בקבינט הקודם לא היה דיון. חייבים להתקדם ולממש את פתיחת חנויות הרחוב. המטרה היא לאפשר למשק לפעול, העסקים הקטנים הגיעו לקצה גבול היכולת. ההצעה שלנו הייתה פתיחת חנויות הרחוב עד חמישה לקוחות, אני מוכן גם ארבעה לקוחות. נאמר בדיונים שמשטרת ישראל יודעת לפקח על זה".
אחרי האישור לפתוח את חנויות הרחוב ביום ראשון אמר השר כץ: "זהו ניצחון השכל הישר ומתן חמצן להצלת העסקים הקטנים. בעלי העסקים הקטנים ניצבים בחזית המאבק הכלכלי בקורונה ושילמו מחירים גבוהים מאוד בשל ההגבלות שהוטלו ואנחנו מחויבים לעשות הכול כדי לאפשר להם לחזור לעבודה".
שר הפנים אריה דרעי התייחס גם הוא לנושא. לדבריו, "אני שומע אנשים שמספרים לי שברשתות הסופר הגדולות יש עומס גדול של אנשים. החנויות מלאות ועמוסות באופן בעייתי, אז מה ההיגיון? בחנויות האלה הממשלה מאפשרת צפיפות ובחנויות הקטנות אנחנו לא מתירים פתיחה. אם נאשר פתיחה בכל הארץ, תושבים מערים ירוקות עלולים להסתובב בערים אדומות ואת זה אנחנו לא רוצים".
ראש שירותי הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, נשמעה כעוסה מאוד מהכוונה לאפשר את פתיחת החנויות ביום ראשון. "אי אפשר להגיד שמשרד הבריאות יממש את תפקידו אבל אם אנחנו מבקשים ולא מקבלים אז אי אפשר לעשות את זה. פותחים דברים במדדי תחלואה, תכף יהיה זינוק בתחלואה. לא רואים את האפקט הקודם וממשיכים לפתוח", אמרה בכירת משרד הבריאות.
היא הוסיפה: "לא רואים עדיין את האפקט של פתיחת כיתות א'-ד'. ביקשנו לא לערבב צהרונים ומערבבים צהרונים. מאוד קל שמשרד הבריאות יממש את תפקידו, אבל אם ממליצים המלצות - זה מנדט של הקבינט. אל תגידו שמשרד הבריאות צריך לממש את תפקידו. מה שאנחנו רואים זה זינוק בתחלואה".
שרת התחבורה רגב אמרה שצריך לפתוח חנויות רחוב כדי למנוע נדידה של אנשים בין ערים ירוקות לערים אדומות, ועל כך השיבה ד"ר אלרעי-פרייס: "כל דבר שאנחנו פותחים זה פוטנציאל להתקהלות. אחד הדברים שאמרנו ונשחק כאן הוא המתנה בין שלב לשלב. מה שאנחנו אומרים כרגע זו שחיקה".
השרה לשוויון חברתי מירב כהן, היחידה מכחול לבן שהסתייגה מהמהלך, אמרה: "אני רק רוצה להזכיר שהלכנו לפתיחה של המשק ב-2,000 נדבקים, שזה מספר מאוד גבוה ואמרנו שעל אף שהוא גבוה, משרד הבריאות בנה מתווה עם עקרונות מסוכנים, שלמרות שזה סיכון, אם נדבוק בעקרונות האלה, נצליח לפתוח באחריות. אנחנו שוחקים את זה בהדרגה ולא עומדים במדדים.
"גם אם נחשוב רק על העסקים, לא יעזור להם להיפתח למעט זמן ואז להסגר. הייתי חוזרת לרעיון של הזמנת טייק אווי מעסקים בדומה לאוכל וכמובן לסייע להם כלכלית ככל הניתן. לעשות מהלך שעוד יותר ידרדר את מצב התחלואה הוא בעיניי לא נכון".
גמזו הציע מצלמות מעקב ללא אכיפה
עם תחילת הדיון, הציע הפרויקטור היוצא פרופ' רוני גמזו לבחון מעקב של מצלמות רחוב אחר אזרחים שלא עוטים מסכות. גמזו אף הציג עמדה נחרצת נגד יציאת ישראלים לשטחי הרשות הפלסטינית.
גמזו אמר: "יש לנו ירידה בעטיית המסכות. האם ניתן לדעת את שיעור עטיית המסכות לא בסקר? כן. מבחינה טכנולוגית, בלי כל קשר לבן אדם, אלא לפי נתון סטטיסטי במצלמת הרחוב. אם יהיה 'אוקיי', נוכל להתקדם עם זה טכנולוגית".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "המדע היום מאוד מוגבל ולא מדויק. כולם חובשים מסכות לפי הדיווח הזה. השימוש במצלמות הרחוב, איך עושים את זה?", ופרופ' גמזו השיב: "ב'פייס רקוגנישן' ניתן לדעת אם יש על הפנים מסכה. ניתן לעשות זאת מגובה רב". נתניהו: "תבדוק את האפשרות ותחזור אלינו". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, ציין כי יש לבחון את הנושא מבחינה משפטית. אחר כך ביקש גמזו להבהיר כי הצעתו נועדה לסקר ולא למטרת אכיפה.
"נגביר אכיפה על אי כניסה לשטחי A"
גמזו והמטה לביטחון לאומי הביאו לקבינט שורת המלצות ובכללן לאסור על ישראלים להיכנס לשטחי A ו-B ולממש הגבלות קיימות גם בשטח C. סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, אמר בהקשר זה: "נגביר אכיפה על אי כניסה לשטחי A. אני מעריך שיש ברשות הפלסטינית תחלואה קבועה ולא מדווחת". בקבינט סוכם שיתקיים דיון בנושא.
שאר ההמלצות שהובאו לפתחם של השרים כוללות לבצע 5,000 בדיקות סקר ביום לפועלים פלסטינים שנכנסים לשטח ישראל, לחייב בידוד על ישראלים שחוזרים מאזורים אדומים בשטחי הרשות, להמשיך את השיח בנושא מול הרשות הפלסטינית ולתגבר את פעילות ההסברה בחברה הערבית. בנוסף מבקש פרופ' גמזו להחזיר את מודל הרמזור לכל הרשויות בישראל מ-15 בנובמבר.
תיעוד: ישראלים מבלים ברשות הפלסטינית נטולת ההגבלות
ברקע היציאה המדורגת מהסגר הכללי של החגים, ב-ynet פורסם תיעוד מהנהירה של אלפי ישראלים שמשתייכים לחברה הערבית בישראל ומנצלים את המעבר הקל לשטחי הרשות הפלסטינית כדי "להשתחרר" מהגבלות הקורונה. חלקם תועדו בחתונות, בקניות ובבילויים אחרים. מדיווחים רבים עלה כי רבים מהמבקרים הישראלים לא שמרו בביקוריהם בשטחי הרשות על ריחוק חברתי ולא עטו מסכות.
פרופ' סגל: רואים האטה בקצב הירידה
(צילום: שחר גולדשטיין)
במשרד הבריאות אף הזהירו אפילו מדחייה של השלב השלישי שמתוכנן ל-15 בנובמבר ובכללו פתיחת קניונים וחזרת תלמידי כיתות ה'-ו' וי"א-י"ב לבתי הספר. ראש הממשלה נתניהו אף אמר לאחר שכינס שורת מומחים לדיון אסטרטגי כי "לא צריך לחשוש מחזרה אחורה" במידת הצורך.
מפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין, התייחס בדיון היום בקבינט למערך קטיעת שרשרות ההדבקה. לדבריו, "היום אנחנו בתוך שש שעות מגיעים לכלל המאומתים כדי לבצע להם חקירה".
במקביל, קבינט הקורונה החליט לאשר את בקשת שר החינוך יואב גלנט ושרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה שלפיה תלמידים עולים חדשים יוחרגו לטובת לימודי עברית וצמצום פערים לימודיים. בעקבות משבר הקורונה, אלפי תלמידים שעלו לאחרונה לארץ לא מצליחים להשתלב בתוכניות הלמידה מרחוק בשל החסמים השפתיים ואי הכרת השפה העברית. בעקבות פניית השרים הוחלט לאפשר להם פעילות בקפסולות.
עוד אישרו השרים לאפשר למורים לערוך פגישה בשטח פתוח עם עד 19 מתלמידיהם. נושא זה אושר גם לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.
פורסם לראשונה: 15:33, 04.11.20
