2 צפייה בגלריה
המחיצות בין 11 שופטי העליון
המחיצות בין 11 שופטי העליון
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
בשקט אופייני מנסה בית המשפט העליון להרגיל אותנו לכך שהוא דורס את המוסכמות הבסיסיות ביותר במשטר דמוקרטי כשהוא דן בחוקי היסוד. מחר (ג') שוב ידון הרכב מורחב בעתירות שקוראות לבית המשפט לבטל חוקי יסוד (ממשלת החילופים ודחיית התקציב) לאחר שהוצע בעניינם צו על-תנאי. על רקע המערבולת הפוליטית של השנה האחרונה, מהפכה משטרית עושה את צעדיה הראשונים מתחת לרדאר.
אם עד היום הסבירו לנו שבית המשפט יכול להעביר ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית של הכנסת מכוח חוקי היסוד, עכשיו מנסים להרגיל אותנו לכך שגם תוקפם של חוקי יסוד נתון למרות השופטים. אין מקור חוקי שמעניק את הסמכות להעביר ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד ורוב מוחלט מהמדינות הדמוקרטיות דחה את הרעיון בדבר סמכות שיפוטית לדון בתיקוני חוקה. חרף זאת, מנסים להרגיל אותנו לכך שבית המשפט, שעצם סמכותו נובעת מחוקי היסוד, יכול אפילו לדון בתוקפם.
שני הדיונים מחר יסובו כאמור על חוקיותם של חוקי היסוד שאפשרו את הקמת ממשלת החילופים של בנימין נתניהו ובני גנץ, ואת דחיית העברת התקציב. חוקי היסוד שנועדו לתקן - דווקא קלקלו: התקציב לא עבר, ואנו בפתחה של מערכת בחירות נוספת. רבים יסכימו שממשלת החילופים לא הייתה רעיון מוצלח.
ולמרות זאת, אסור לבית המשפט להתערב בחקיקת יסוד. גם אם היא גרועה. אין זה תפקידו אפילו במקרה של חוקי יסוד כושלים. חוסר היציבות הפוליטי ומגפת הקורונה יצרו משבר עמוק אבל המהפכה שמתרגשת עלינו לא תסייע בפתרונו. להפך, היא תחריף את חוסר היציבות. כל עוד אנו חפצים בדמוקרטיה אסור לנו לעבור לשיטת ממשל חדשה שבה גורם בלתי נבחר מחזיק בכוח בלתי מוגבל שאין לרסן באמצעות חקיקת יסוד.
נותר לתמוה האם בית המשפט הכריע כי מוטב לקדם את המהפכה שנרקמת בבית המשפט בהרכב מורחב ללא קשר עין עם הציבור? פומביות הדיון איננה פריבילגיה
בעבר עתירות כאלה היו נדחות על הסף בהעדר עילה. הן לא שפיטות. אפילו לאחרונה, בדיון על חוק יסוד הלאום התנערו ראש הממשלה ויו"ר הכנסת מהיומרה לדון בתוקפם באופן פומבי. הדיון הועבר בשידור חי וזכה להתעניינות רבה, בית המשפט ספג ביקורת ציבורית נוקבת על עצם קיומו, ושאלת סמכותו להתערב בחקיקת יסוד עלתה לראש סדר היום הציבורי.
בנאום בשבוע שעבר הצביעה נשיאת העליון אסתר חיות על התהליכים שעובר בית המשפט בכדי להגביר את השקיפות והנגישות שלו לציבור. היא התגאתה בפיילוט לשידור דיונים חיים שקרם עור וגידים בשנה האחרונה והסבירה כי הקירות השקופים של בית המשפט מאפשרים לציבור לצפות בעבודת השופטים ולבקר אותה, ובה בעת מאפשרים לשופטים לשמור על קשר עין עם הציבור ולהישאר מחוברים אליו.
אולם דיבורים לחוד ומעשים לחוד. יום קודם לכן היא דחתה בקשה לשידור חי של הדיון מחר בטענות של מה בכך, והבהירה מדוע אין להסתפק בשידור דיונים סלקטיבי.
עו"ד אהרן גרבר פורום קהלתעו''ד אהרן גרבר
נותר לתמוה האם בית המשפט הכריע כי מוטב לקדם את המהפכה שנרקמת בבית המשפט בהרכב מורחב ללא קשר עין עם הציבור? פומביות הדיון איננה פריבילגיה. המהלך החריג והאנטי-דמוקרטי שמתרחש בבית המשפט העליון יעמיק את המשבר החוקתי שבו אנו שרויים ולא יסייע בפתרונו.
"Hard cases make bad laws", והשנה האחרונה הייתה קשה מאוד, אבל הפיכתם של דיונים בתוקפם של חוקי היסוד לחלק שגרתי מעבודת בג"ץ בלי לאפשר שקיפות ופומביות של הדיון תעצב כללי משחק עקומים שישברו את הכלים. לטובת אזרחי ישראל והמערכת השלטונית שלנו מוטב היה לו בית המשפט היה נוהג בריסון ומבהיר בעצמו את גבולות סמכותו בטרם יחריף המשבר החוקתי בו אנו שרויים.
  • עו"ד אהרן גרבר הוא סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com