1 צפייה בגלריה
יואב גלנט עודד גולדרייך
יואב גלנט עודד גולדרייך
פרופ' עודד גולדרייך ושר החינוך יואב גלנט
(צילום: הדר יואביאן)
השערורייה סביב עיכוב מתן פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך בשל הטענות לפעולות בחו"ל נגד מדיניותה של ממשלת ישראל, יוצרת את הרושם כאילו "כל פעם" מתערב השלטון הימני, ומונע את מתן הפרס מסיבות פוליטיות מזוכים מהשמאל. האמת שונה במפתיע.
מאז נוסד פרס ישראל ב-1953 ביוזמת שר החינוך דאז בן-ציון דינור, היו אמנם כמה שערוריות סביבו, אך בניגוד למה שנדמה, מספרן אינו רב, והמקרים שבהם התעוררה מחאה מימין היו בודדים לעומת כ-800 מקבלי הפרס, ובהם אנשי שמאל מובהקים כדוגמת מרדכי קירשנבאום, אמיל חביבי, דן מירון, נתן זך, מנשה קדישמן, שולמית אלוני, דוד טרטקובר, עדה יונת, ליה ון-ליר, אלכס ליבק (הארבעה האחרונים בתקופת כהונתי כשרת חינוך) ועוד רבים רבים אחרים.
המחלוקת הראשונה סביב מתן הפרס הייתה ב-1975, שנתיים לאחר המחדל הנורא של מלחמת יום הכיפורים כאשר ראש הממשלה גולדה מאיר קיבלה את פרס ישראל לקול מחאות.
מ-1901, אז ניתן פרס נובל הראשון, התעוררו מפעם לפעם מחלוקות גם סביב הפרס החשוב בעולם. הבה נרגיע, ונשב לצפות בטקס החגיגי המציין מצוינות, או תרומה מיוחדת של טובי בנינו וגם (מעט מדי) בנותינו
עתירות רבות הוגשו לבג"ץ נגד זוכים שונים, על רקע התבטאויות שנויות במחלוקת, אך כולן נפסלו. היו שסירבו לקבל את הפרס כמו הרב צבי יהודה קוק ודוד בן גוריון, שסברו כי הוא לא מגיע להם, וגם ישעיהו ליבוביץ, שוויתר על הפרס לאור המחאה הציבורית שהתעוררה עם פרסום דבר זכייתו.
ב-2003, שעה שכיהנתי כשרת חינוך, החליטה ועדת הפרס להעניק אותו לצייר משה גרשוני, ואני בישרתי לו על כך על אף עמדותיו השמאליות והשנויות מאוד במחלוקת. אלא שגרשוני הודיע תחילה כי יסרב, כנהוג במעמד קבלת הפרס על הבמה, ללחוץ את ידו של ראש הממשלה אריאל שרון, ובמכתב ששלח לאחר מכן הודיע כי אין זה הזמן לטקסים ולחגיגות ולכן ישמח לקבל את הפרס, אך לא יבוא לטקס עצמו.
לפיכך, ובהתאם לתקנון פרס ישראל המחייב את נוכחות מקבליו בטקס, הודעתי לו על שלילת הפרס. גרשוני, אפוא, עולל זאת לעצמו, וגם עתירתו לבג"ץ נגדי באמצעות איש השמאל המובהק עו"ד אביגדור פלדמן – נדחתה.
שנה לאחר מכן המליצה ועדת השופטים על הענקת הפרס לאמן יגאל תומרקין. הודעתי לו על החלטת הוועדה ואז התעוררה באמת שערורייה ציבורית גדולה. אזרחים ונבחרי ציבור רבים התקוממו נוכח התבטאויות והתנהגות פוגעת של הפסל, שבין היתר אמר שכאשר הוא רואה את החרדים הוא מבין את השואה, ועוד דברי בלע.
החלטתי, בהתייעצות עם היועצת המשפטית של משרד החינוך, להחזיר את הנושא, בצירוף החומר הרב שזרם ללשכתי, לוועדת הפרס, בבקשה שתשוב ותדון בנושא. הוועדה דנה והחליטה שלא לשנות את דעתה, והפרס ניתן לתומרקין באותה שנה למרות המחאות.
לימור לבנתלימור לבנת
אין בכוונתי לנקוט עמדה בפרשה הנוכחית הנבחנת עתה, אך דבר אחד ברור. בניגוד לרושם שנוצר, יש אכן מחלוקות מפעם לפעם, אך אין הן פוגמות בפרס החשוב והיוקרתי ביותר במדינת ישראל, פרס ישראל הניתן מדי שנה ביום העצמאות במגוון תחומים.
מ-1901, אז ניתן פרס נובל הראשון, התעוררו מפעם לפעם מחלוקות גם סביב הפרס החשוב בעולם. הבה נרגיע, ונשב, כמדי שנה במוצאי יום העצמאות, לצפות בטקס החגיגי המציין מצוינות, או תרומה מיוחדת של טובי בנינו וגם (מעט מדי) בנותינו.
  • לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com