תחילת הפרוק של הלבניה השבורה בבתי הזיקוק בקריות
(צילום: שמיר אלבז)
יותר משנה לאחר שקרסה חלקית, קבוצת בז"ן החלה הבוקר (יום א') בהריסת אחת משתי ה"לבניות", הכינוי למגדלי הקירור בבתי הזיקוק בחיפה, שהפכו לסמל של המתחם ושל העיר.
הפירוק נעשה באמצעות "קראשר", מכשיר הידראולי למעיכה כירורגית של בטון, שנבחר מטעמי בטיחות. ההריסה תבוצע ברצועות טבעתיות, כשני מטרים בכל שלב. בבז"ן הסבירו כי שמירת הסימטריה של המבנה היא הערובה ליציבותו.
התהליך ייארך מספר חודשים. בשלב הראשון תבוצע "תספורת" של החלק העליון במבנה שקרס חלקית, להסרת כל החלקים הרופפים. בהמשך תבוצע הריסה זהירה ליישור הלבניה למפלס תחתית החריץ, בגובה של 48.5 מטר. כשלושה שבועות לאחר מכן תבוצע הריסה עד לגובה של 25 מטר, וכשלושה שבועות לאחר מכן יושלם ההליך, ויחל פינוי ההריסות.
"אני מרגיש את משק כנפי ההיסטוריה", אמר היום משה קפלנסקי, מנכ"ל בתי הזיקוק, שאמר כי "זה יום עצוב. הורסים סמל של חיפה, של המפרץ ושל מפעל מפואר. כמו שקורה, החדש מוציא את הישן. נכון שהם כבר הרבה שנים לא עובדים, ויש מגדלים חדשים. במשך תקופה ארוכה חיפשנו אלטרנטיבות לטפל באייקון ההיסטורי הזה, אבל נאלצנו והלכנו על הצד הבטיחותי".
"אמרתי לוועדת המנכ"לים שכל החלטה צריכה לקחת את השיקול של עצמאות משק האנרגיה והתאמת לעתיד, ולקחת בחשבון גם את 1,400 העובדים המסורים שלנו. מהמסקנות עד כה, אני מבין שהם הקשיבו. מבטיח לכולכם שאנחנו מצידנו נמשיך לעשות ולהתחדש", הוסיף.
יו"ר קבוצת בז"ן, עובדיה עלי, אמר כי "הורסים כאן סמל, ואנחנו כולנו כן צוהלים ושמחים. הריסת המגדל מסמלת התחדשות, ישן מפני חדש תוציאו. אנחנו חייבים להשתנות, להתחדש ולהתאים את עצמנו לביקושים, לכן החברה הולכת למהלך של התרעננות. אני מאחל לחברה להצליח במהלך הזה עם צוות מצוין ועובדים מסורים. אין סיבה שלא נעפיל לפסגות חדשות, עם כל מה שמשתמע".
מגדלי הקירור נבנו במהלך שנות ה-30 של המאה הקודמת מבטון, ופעלו במשך 70 שנה: מ-1939 ועד 2009. בעוד המגדל הצפוני חוזק ובחלקו התחתון הוקם מרכז המבקרים והדרכה של בתי הזיקוק – המגדל השני הוזנח, וקרס בסופו של דבר.
צפו: רגע הקריסה של המגדל
(מתוך מצלמות האבטחה של בתי הזיקוק )
הקריסה החלקית אירעה ב-12 ביוני אשתקד – יום לאחר שנפער בצידו של אותו מגדל חור גדול. באירוע עצמו לא היו נפגעים. מאז קבעו שני מומחים, כי למרות שמדובר במבנה לשימור, ובסמל של המפעל והעיר, אין מנוס מהריסתו.
משה קפלינסקי, מנכ"ל בזן, אמר: "פירוק ה'לבניה' נעשה בלב כבד. אירוע הקריסה היה כואב, מדובר במבנה היסטורי וסמלי, שעבור רבים מאיתנו היה הנוף שגדלנו עליו. עם זאת, לאחר קבלת הממצאים החד-משמעיים שעלו מחוות הדעת, נקטנו בכל האמצעים לבצע את הפירוק באופן מהיר ובטיחותי".
הלבניות קיבלו את שמן בגלל צנצנות הלבן של תנובה, בעלות הצורה הדומה, שהיו נמכרות במחצית הראשונה של המאה ה-20. למרות שהפכו סמל לזיהום, הלבניות כלל לא זיהמו את האוויר בתקופה שבה היו פעילות. מדובר במתקני קירור למים חמים, בשיטה שפועלת עד היום בבתי זיקוק באירופה.
המים החמים מתהליך הזיקוק היו מוזרמים לראש המגדל, ומשם מטפטפים כלפי מטה, דרך מערכת של קורות עץ שתפקידן היה לעכב את הזרימה ולהביא לקירור המים. חלקו התחתון של המגדל היה פתוח, ואוויר שהיה נשאב מהחלק התחתון, בשל "אפקט הארובה", היא עולה כלפי מעלה ומקרר את המים הזורמים כלפי מטה.
