מצור לילי על היישובים בגליל שבהם מתגוררים יהודים
אלו לא מהומות בערים מעורבות, גם לא ריצה לממ"דים ולמקלטים. ההתפרעויות בכפרים וביישובים הערביים בגליל הפכו את החיים לתושבים היהודים באזור לקשים מנשוא. מאז מוצאי השבת האחרונה, התנועה בכבישי הגליל בשעות הלילה מסוכנת עד כדי כך שהמשטרה הורתה לסגור אותם עם רדת החשכה, ופשוט לא לאפשר לתושבים - היהודים, יודגש שוב - לנוע בדרכים.
התושבים מתגוררים בעיקר ביישובים כפריים, אלה שהיו מכונים בעבר מצפים - אולם גם תושבי כרמיאל, עפולה ונוף הגליל הקפידו השבוע להגיע לבתיהם בשעות האור כדי לא להיקלע ללינץ', מארב אבנים או צמיגים בוערים בכבישים בשעות הלילה. גם הנסיעות בשעות הבוקר היו כרוכות בתמרון בין שאריות הצמיגים הבוערים לבין האבנים על הכביש.
"כבר יותר מארבעה ימים שאנחנו במצור. במצור לילי אסור לנו לצאת מהבתים בזמן שכל הכפרים מסביבנו חוגגים את החג, יוצאים ומתפרעים בצמתים המובילים ליישוב", סיפרה חן גרנצרז מהיישוב מורשת במועצה האזורית משגב, ששוכן בצד כביש 784 בין כפר מנדא לכאוכב אבו אל היג'א. "אנחנו מקבלים הנחיות להגיע הביתה עד השעה 17:00 כדי שלא ניתקל במתפרעים הערבים. אנחנו יושבים בבתים, בעלי איש צבא לא יכול לחזור הביתה כי כל הכבישים שמובילים ליישוב מורשת חסומים.
היא הוסיפה: "כל החוגים והפעילויות בוטלו בגלל הפרעות. אנשים לא יכולים לצאת לאירוע ואפילו המרפאה סגרה את שירותיה אחר הצהריים בגלל החשש מהמתפרעים. תושבי היישוב עומדים לפעמים שלוש שעות מסביב ליישוב בהמתנה ולא נותנים להם להיכנס. המשטרה מאפשרת למכוניות של ערבים לעבור, וליהודים היא לא מאפשרת, שמא יגרמו לעימות. כבר נוצר מצב שתושבי היישוב מחפשים איפה לישון, אצל חברים או משפחה בקריות, כדי שלא להיות נצורים בשעות הלילה".
במורשת מתארים כי בעוד הכבישים חסומים ובוערים, ביישובים הערביים עצמם נמשכים אירועי החג כרגיל, ואנשים מבלים, יורים זיקוקים לאות שמחה, וחוגגים ללא בעיות.
באמצע השבוע הותקף תושב מצפה אבי"ב כשנקלע לטמרה. האיש, גנן שנסע ברכב מסחרי חדש וזוהה ככל הנראה בשל מדבקות "נחמן מאומן", אושפז במצב בינוני בבית החולים רמב"ם בחיפה. תושב מצפה אבי"ב, יישוב נוסף של משגב ששוכן בין טמרה לאעבלין, אמר הבוקר ל-ynet כי המילה "הכלה" היא שם קוד שמשמעותו "לא מתעמתים עם הבעיה".
לדבריו, "הסיבות מגוונות. אין מספיק כוחות, אין יכולת, אין אמצעים, או 'קראנו את מסקנות ועדת אור מאוקטובר 2000 (המהומות שבהן נהרגו 12 ערבים ישראלים מירי שוטרים) והבנו מה קורה לשוטרים לאחר מכן – למה להסתבך'. ברור לנו כי ההחלטה לא נמצאת ברמת תחנת המשטרה המקומית אלא בדרג מקבלי ההחלטות. כך תושבי היישוב נאלצים להגיע הביתה לפני שהערב יורד, והכבישים ייסגרו שוב ושוב עם צמיגים בוערים ואבנים נזרקות.
"האכזבה הגדולה היא שרבים מחברינו הטובים, וזה ללא מרכאות, הם ערבים תושבי אעבלין – כן חברים של ממש, ואין פוצה פה ומצפצף שם - אולי מפחד. וכך אנו נאלצים לשמור ולפטרל כל לילה, וכך ניידות משטרה עם שוטרים נהדרים הנרתמים למשימה נמצאות ביישוב, ובחוץ סופה משתוללת ואין דין ואין דיין. מחר בבוקר, עם שוך הסערה, נישאר כולנו ללקק יחד את הפצעים. עד מתי? כנראה עד הפעם הבאה. אולי עד אז תחליט מדינת ישראל להחיל את הריבונות גם על השטחים האלה. אולי התקווה היא מה שרואים מאתמול בצומת משגב, יהודים וערבים עומדים שכם אל שכם, ומוחים על הקטסטרופה הנבנית מול עינינו".
רבים מבין התושבים ב-35 היישובים שבתחומי המועצה, קראו בימים האחרונים להחרים את היישובים הערביים אחרי המהומות, לא להגיע אליהם ולא לפרנס את תושביהם. אחד מהקוראים לחרם הוא עופר מנדלוביץ', אביו של סמל-ראשון עוז מנדלוביץ' ז"ל שנפל בקרב בסג'עייה בצוק איתן.
בפוסט שפרסם תיאר מנדלוביץ' נסיעה על אופנוע מהקריות לביתו בהר חלוץ: "נכתב עם המון אכזבה וכעס לאחיי (עד אמש) המוסלמים, ערביי הגליל... גיהינום תוך שהמציאות מוטחת בפניי. פוגרום אחד גדול בכבישי הגליל. קניבלים אכזריים, לא עוד שכניי השואפים לקיום משותף. כנופיית פורעים שרוצים דם והרס והשמדה המונית, לא פחות. כל הכבישים נחסמו וכדי להגיע לביתי שבהר חלוץ בלי שאופנועי יירגם ואני אטמן עוד הלילה - איאסף אל עוזי שלי, כוחות משטרה מותשים הפנו אותי לדרכי מילוט. שלוש שעות של נסיעה כשרק בכפרי הדרוזים, אחיי האהובים, חשתי ביטחון.
"רק הצבא, ולא סתם, טנקים המחפים לסיירת גולני, רק יחד יצליחו לשחרר את הגליל מדו פרצופם של ערביי הגליל שאיבדו הלילה את אמוני בהם. קניות עושה מהיום רק במגזר היהודי, תיקון רכב, פנצ'רים, חומוס, ציוד גינון, שיפוץ ביתי... הכול, רק תוצרת יהודית. בוגדים שכמותכם. הפניתם גב, הענקתם אמש כתף קפואה כלפיי. אכזבתם אותי, המתונים, שלא הורדתם אמש להבות".
"המטרה היא לא לפגוע במתפרעים"
ראש המועצה האזורית משגב, דני עברי, אמור להיפגש היום עם מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי, ולשמוע ממנו הערכת מצב לגבי המשך האירועים. עוד לפני הפגישה, העריך עברי כי מדובר בתקופה של שבוע נוסף במתכונת הנוכחית.
"אני חושב שלעמיתיי ראשי המועצות באשכול או שדות נגב, יש בעיות יותר קשות משלי, אז צריך לשמור על פרופורציות", אמר עברי. עם זאת, הוא טען כי מדיניות המשטרה - שקבעה כי יש לסגור את הדרכים ליישובי המועצה בשעות החשכה - מושפעת מהמלצות ועדת אור, ולמעשה מהוות מתן חסינות למתפרעים.
"היה ראוי להשאיר ציר אחד פתוח לכל יישוב לכל שעה, אבל נראה כי המטרה היא לא לפגוע במתפרעים. זו הערכה שלי. עבורנו זה חוסר נוחות. היישובים שלנו מוגנים. מתמודדים עם זה כמו שהתמודדנו עם סגר הקורונה, אבל התחושות לא נוחות. התחושה היא שהמתפרעים חסינים, והמטרה היא לשמור דווקא עליהם".
ממשטרת ישראל נמסר: "בניגוד לנטען, משטרת ישראל לא חסמה כניסה ליישובים ולא הקימה מחסומים. בעקבות ההתפרעויות בחלק מהכפרים הערביים שבמסגרתן נחסם כביש 784 על ידי המתפרעים, המליצה המשטרה לתושבים הגרים בסמיכות להימנע מכניסה לכפרים הערביים מחשש לפגיעה בהם ולא לנוע על הציר החל מהשעה שמונה בערב.
"יחד עם זאת, לא נמנעה כניסה ממי שבחר בכל זאת לנוע על הציר למעט במקרים שבהם נאלצה המשטרה לחסום את הכביש בשל ההתפרעויות ולמען בטחון התושבים, ואז הציר היה חסום לכולם. כוחות משטרה פעלו לפיזור הפורעים כאשר אלה חסמו את הציר תוך שהם שרפו צמיגים, יידו אבנים וירו זיקוקים ובכך הפרו את הסדר".
