החל מהבוקר (יום ג') הושבתו שני מקטעי מסילות במרכז הארץ ובדרום, ועשרות תחנות רכבת נסגרו, בשל עבודות על פרויקט החשמול של רכבת ישראל - החלפת שיטת ההנעה הקיימת כיום (דיזל) בהנעה חשמלית - שיימשכו עד תחילת פברואר. הנהלת הרכבת הודיעה על כך בהתראה של יומיים בלבד. כתוצאה מכך, בימים אלו הרכבת עובדת רק מצפון לתל אביב בשעות עבודה מצומצמות עד 21:00, וללא פעילות כלל בשישי ובשבת.
אלו השינויים בפעילות הרכבת: לא מופעלות רכבות מדרום לתחנת תל אביב ההגנה, וזו התחנה האחרונה שאליה ניתן יהיה להגיע מכיוון צפון. כל התחנות הדרומיות לתחנה נסגרו זמנית לשירות. כמו כן, לא מופעלות רכבות בקו הרצליה-ירושלים יצחק נבון ובקו ראש העין צפון-ראשל"צ-משה דיין-באר שבע.
7 צפייה בגלריה
חידוש הנסיעה ברכבת בצל התפשטות נגיף הקורונה
חידוש הנסיעה ברכבת בצל התפשטות נגיף הקורונה
תחנת הרכבת באשדוד. מושבתת (ארכיון)
(צילום: עידן ארבל)
7 צפייה בגלריה
מפת קווים ותחנות רכבת ישראל בין התאריכים 12.1-3.2.21
מפת קווים ותחנות רכבת ישראל בין התאריכים 12.1-3.2.21
מפת הקווים והתחנות המעודכנת
(צילום: רכבת ישראל)
אלו התחנות שנסגרו זמנית לשירות: ראש העין צפון, פתח תקווה סגולה, פתח תקווה קריית אריה, בני ברק, לוד, לוד גני אביב, כפר חב"ד, מודיעין מרכז, פאתי מודיעין, ירושלים יצחק נבון, צומת חולון, חולון וולפסון, בת ים יוספטל, בת ים קוממיות, רמלה, בית שמש, באר יעקב, ראשל"צ הראשונים, ראשל"צ משה דיין, רחובות, יבנה מזרח, יבנה מערב, אשדוד, אשקלון, שדרות, נתיבות, אופקים, מזכרת בתיה, קריית מלאכי יואב, קריית גת, להבים רהט, באר שבע צפון האוניברסיטה, באר שבע מרכז ודימונה.
לירן בן נון מאופקים עובד בתל אביב. לדבריו, רק קו אוטובוס אחד, שלא תוגבר, אמור להוות תחליף לקו הרכבת שאיתו הוא נוהג לנסוע כל יום לעבודה. "הקו עובר פעמיים בבוקר לכיוון תל אביב, ובחזור שלוש פעמים לאורך אחר הצהריים והערב", סיפר לירון. "הנסיעה באוטובוס היא לא פשוטה כי מותר רק 50% תפוסה. במקום נסיעה של שעה וחצי ברכבת, באוטובוס הנסיעה אורכת שעתיים וחצי או שלוש שעות לכל כיוון, כלומר - שש שעות נסיעות ביום".
בן נון הביע את תסכולו מהתנהלות משרד התחבורה. "הסיבה שעברתי לאופקים מראשון לציון היא מחיר למשתכן, אבל המדינה זרקה אותנו ולא סופרת אותנו. אם החשמול הוא צפונה מאשקלון, למה סוגרים גם אותנו?", תהה. "וזה לא רק אנחנו באופקים, אלא גם בשדרות ובנתיבות. במקום להגביר תדירות רכבות הם מבטלים אותן ולא מציגים חלופות ראויות אחרות. הכי כואב לי ששרת התחבורה מירי רגב, שדואגת לפריפריה, שכחה אותנו. זה הכי כואב לי, והייתי שמח שגם ראש הרשות שידוע כבולדוזר ישמיע את קולו. נצטופף בשבועות הקרובים באוטובוסים".
7 צפייה בגלריה
מירי רגב בביקורת פתע על שמירת ההנחיות נגד הקורונה בנתב"ג
מירי רגב בביקורת פתע על שמירת ההנחיות נגד הקורונה בנתב"ג
"שרת התחבורה שדואגת לפריפריה שכחה אותנו". מירי רגב
(צילום: דוברות משרד התחבורה)
מרסלו סנה מתגורר בבאר שבע ועובד בתל אביב, וגם הוא נפגע מסגירת תחנות הרכבת. "הסגירה הזו פוגעת בי מאוד כי אני נוסע בכל יום הלוך ושוב מבאר שבע לתל אביב. מדובר בסגירה שרירותית בהתראה של יומיים בלבד, עם תירוץ של עבודות תחזוקה ותשתית. זה תירוץ של ילדים קטנים. זה פוגע בכל מי שלמזלו לא הוצא לחל"ת וצריך להגיע לעבודה. כדי לנסוע עכשיו באוטובוס אני צריך לקום שעה יותר מוקדם בכל יום", אמר.
טל בן ארי, צעירה עם מוגבלות מסוג CP המתבטאת בנכות פיזית, מתניידת בכיסא גלגלים. היא עובדת בלוד ומתגוררת בנתניה. מאחר שהתחבורה הציבורית הבין עירונית אינה מונגשת לאנשים עם מוגבלות, היא תלויה לחלוטין ברכבת כדי להגיע למקום העבודה שלה.
במשרד התחבורה טוענים שלרכבת יש פתרונות לאנשים עם מוגבלות, אך כשטל התקשרה למוקד השירות של הרכבת ושאלה כיצד היא אמורה להתמודד עם סגירתה, המוקדנית ענתה: "משרד התחבורה נתן הוראה לא להוציא שירותי היסעים ולתגבר את התחבורה הציבורית באזור, ומכיוון שהרכבת לא מוציאה שירותי היסעים - לא יעמדו לשרותינו גם רכבי נכים".
7 צפייה בגלריה
מיכה מייקסנר
מיכה מייקסנר
מנכ"ל רכבת ישראל. מיכה מייקסנר
(צילום: אלעד גרשגורן)
טל, שגם פעילה בתנועת "לינק20" - התנועה לקידום צעירים עם מוגבלות של קרן רודמן - סיפרה על הקושי. "בשבועיים האחרונים היו סגירות בין תל אביב ללוד, ואני נוסעת מנתניה ללוד כדי להגיע לעבודה. בשבועיים האלו סופקו שאטלים לאנשים עם מוגבלות, ואתמול קיבלתי את ההודעה שבשלושת השבועות הקרובים לא יהיה מענה מהרכבת. ניסיתי להבין למה, כי אני עובדת חיונית ואני אמורה להגיע לעבודה".
"הודיעו על זה רק יומיים לפני וזה מקומם", המשיכה טל בתסכול. "בייחוד כי אנחנו ספציפית צריכים להיערך לדברים מראש ולהודיע למקומות העבודה, כי אין לנו חלופה ואין לנו פריבילגיה של אדם רגיל. הייתי שמחה שמשרד התחבורה יבין, לפחות לפעמים הבאות, שלנו אין אופציות אחרות, זה או רכבת או כלום. זו לא פעם ראשונה שזה קורה, גם בסגר הראשון זה קרה".
לפני משבר הקורונה, הרכבת רשמה יותר מ-250 אלף נוסעים מדי יום, אך השבתתה במהלך הסגר הראשון לשלושה חודשים וחצי, גם לאחר שהמשק שב לפעילות, הורידה את אמון הנוסעים באופן דרמטי. בין הסגרים כמות הנסיעות ירדה לבין 80 אלף ל-100 אלף נסיעות ביום, כשהרכבת לא פועלת כלל בסופי השבוע, אף שעבודות החשמול מתבצעות רק במקטעים ספציפיים וכלל לא מתבצעות בערבים. בשבועות האחרונים נסגרו מקטעי מסילה בין הרצליה לתל אביב, ועם השיבושים בתנועת הרכבות כעת האמון צנח אף יותר - וכמות הנסיעות ירדה ל-50 אלף ביום.
ברכבת ישראל טוענים שהחברה מנצלת את הירידה בכמות הנוסעים כדי לקדם עבודות תשתית בסגר, אך מתעלמים מהעובדה כי הירידה בכמות הנוסעים נגרמה בשל אותן עבודות עצמן ובשל הפגיעה הקשה בשירות. בנוסף, לצורך העבודות הרכבת משביתה יותר ממחצית מפעילותה, ולא מסתפקת בעבודות במקטעים כפי שנהגה לעשות עד כה כדי לאפשר תנועת רכבות כלשהן.
מרבית העבודות באזור הדרום הן במסגרת פרויקט החשמול שנועד להעביר את ההנעה של הרכבת מדיזל מזהם לחשמל. הפרויקט אמור לשדרג את השירות שהרכבת מעניקה לנוסעים, אלא שהוא נעשה באיחור משמעותי. לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש אוקטובר האחרון, כבר משנת 2000 רכבת ישראל פועלת כדי להחליף את מערך רכבות הדיזל המזהם ברכבות חשמליות, מהלך שצפוי להביא לקיצור זמני הנסיעה, הגדלת מספר הרכבות ברשת, שיפור העמידה בלוחות הזמנים וצמצום מספר התקלות. על פי הדו"ח, 12.1 מיליארד שקלים הוקצבו לפרויקט, אך נכון לסוף 2019 רק 31% מהתקציב נוצל.
בשנת 2013 נקבע שהפרויקט יושלם עד 2019, אך הוא נדחה, וכעת מועד הסיום המשוער הוא 2025 - איחור של שש שנים מהמועד המקורי שנקבע. בדו"ח הקודם שהכין מבקר המדינה בנושא ב-2017, העריכו ברכבת ישראל שהפרויקט יושלם בשנת 2021. חלק מהעיכובים בשנים האחרונות נובעים מסכסוך משפטי שנוצר מול החברה שמבצעת את החשמול, ומהצעת הרכבת לשלב קבלנים נוספים. לאחר כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש של הרכבת, מיכה מייקסנר, הושגה פשרה עם החברה המבצעת ותאריך היעד נקבע לשנת 2025.
7 צפייה בגלריה
 פרויקט החשמול של רכבת ישראל
 פרויקט החשמול של רכבת ישראל
פרויקט החשמול של רכבת ישראל
(צילום: ירון שרון)
במהלך השנים לא רק נדחה מועד סיום הפרויקט, אלא גם אומדן העלויות תפח מ-11.9 מיליארד שקלים ב-2014 ל-12.4 מיליארד שקלים ב-2019. על פי מבקר המדינה, אלו לא העלויות היחידות, מכיוון שלדחיית הפרויקט יש גם עלויות אחרות בסך מאות מיליוני שקלים מדי שנה. "עיכובים בפרויקטים עלולים לגרום לפרויקט לאבד את כדאיותו ולהביא לשינויים בתעדוף מרכיביו", כתב המבקר.
אלון בן ישי, מנהל אגף תחנות ברכבת ישראל, התייחס לזעמם של הנוסעים באולפן ynet הבוקר. "אני מבין את הכעס ואת מה שטוענים הנוסעים, אבל חשוב מאוד לשים לב שאנחנו נמצאים בסגר בימים האחרונים", אמר. "הסגר התהדק ויש הפחתה משמעותית בכמות הנוסעים. בשגרה נוסעים 280 אלף נוסעים ביום, ואתמול נסעו פחות מ-30 אלף. אני חושב שאין החלטה טובה ומשמעותית יותר מאשר לבצע את עבודות התשתית האלה כאן ועכשיו".
לדבריו, למרות העובדה שציבור הנוסעים למד על השינויים רק לפני יומיים, הוא צריך להודות לרכבת ישראל על פרויקט החשמול. "אנשים צריכים להגיד לעובדים ולהנהלת הרכבת - כל הכבוד על עצם ההיערכות שלנו, בהתראה של יומיים, להפעיל את המנופים והמשאיות שעובדות מאתמול ב-12 בלילה".
7 צפייה בגלריה
שלט לשירות הסעים
שלט לשירות הסעים
שלט לשירות היסעים בזמן עבודות החשמול
(צילום: טל שמעוני)
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה ניצל בשנה האחרונה את השבתת תנועת הרכבות בתקופת הקורונה ואת הביקושים הנמוכים לנסיעות ברכבת בתקופת הסגר, לביצוע מבצעי תשתית מורכבים. השבתת מקטעים שונים של הרכבת בימי הסגר תאפשר להאיץ פתיחת קווים חדשים, עבודות תשתית, תחזוק המסילות של הרכבת ולקצר את לוחות הזמנים של פרויקטים ברשת המסילות בשנה עד חמש שנים.
"משרד התחבורה ורכבת ישראל ממשיכים לספק שירות לאנשים עם מוגבלות בימי שגרה וגם בימי עבודות הרכבת. נוסעים עם מוגבלות פיזית, שנסיעתם אינה מתאפשרת בקווי אוטובוס רגילים, יקבלו שירות משלים באמצעות היסעים מונגשים, ובהם אוטובוסים עירוניים המותאמים לאנשים עם מוגבלויות. רכבת ישראל, בתיאום עם משרד התחבורה, תסייע לנוסעים עם מוגבלות לנוע באמצעים חלופיים בין תחנות הרכבת הסגורות, במחיר עלות נסיעה רגילה בתחבורה הציבורית. זאת, בכפוף לתיאום מראש במוקד הטלפוני של רכבת ישראל (5770*), יממה לפני ביצוע הנסיעה, כפי שנעשה בימי שגרה".