שר הבריאות יולי אדלשטיין הודיע סופית כי לא יתמודד על תפקיד נשיא המדינה. פחות מארבעה חודשים לפני שראובן (רובי) ריבלין יסיים את כהונתו, אמר היום (ב') אדלשטיין בכנס "בשבע": "אני לא מתמודד לנשיאות, יש לי תפקידים אחרים לעשות כעת. זיכה אותי הקב"ה בתפקיד זה של שר הבריאות, זאת זכות גדולה. העשייה מדגדגת לי לפני תפקיד הנשיא".
בחודשים האחרונים אמנם כבר הייתה הערכה שאדלשטיין נוטה להימנע מריצה לנשיאות, אך עד היום לא ניתנה הודעה רשמית על כך.
במהלך הטיפול במשבר הקורונה סברו במערכת הפוליטית כי נרקם דיל שבמסגרתו השר אדלשטיין יתמוך בראש הממשלה בנימין נתניהו לקדנציה נוספת, ומהצד השני נתניהו יפעל למינוי של אדלשטיין לתפקיד הנשיא. אדלשטיין יכול היה לתרגם את הצלחת מבצע חיסוני הקורונה לתמיכה פוליטית, אך בסופו של דב החליט שלא להתמודד.
4 צפייה בגלריה
יולי אדלשטיין
יולי אדלשטיין
השר אדלשטיין. לא מתמודד
(צילום: קובי קואנקס )
4 צפייה בגלריה
הרצוג. ילך בעקבות האב?
הרצוג. ילך בעקבות האב?
הרצוג. ילך בעקבות האב?
(צילום: אלי סגל חגי דקל)
המרוויח הגדול מההודעה של אדלשטיין הוא ללא ספק יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג (60). יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, בנו של נשיא המדינה המנוח חיים הרצוג, נהנה מתמיכה רחבה של החרדים, הערבים, המרכז והשמאל. יש הטוענים שכשם שגיבש תמיכה בשקט לבחירתו לתפקיד יו"ר הסוכנות, כך גם הפעם פועל הרצוג מאחורי הקלעים לגיבוש רוב לבחירתו לנשיא.
מי שסיכוייו להיבחר לתפקיד פחתו משמעותית הוא השר עמיר פרץ, שפרש מראשות מפלגת העבודה וסוחב אחריו יחסים רעועים עם היו"ר הנוכחית ח"כ מרב מיכאלי. לפי המסתמן, מפלגת העבודה לא תעמוד מאחורי פרץ.

נתניהו לנשיאות?

אף על פי שראש הממשלה נתניהו הצהיר במהלך מערכת הבחירות כי אינו מעוניין בנשיאות, יש להניח שאם ב-23 במרץ לא יסתמן מנצח מובהק - הרעיון להכתיר את נתניהו לתפקיד הנשיא יישלף מחדש כמהלך שובר שוויון. מהלך כזה יאפשר לנתניהו, כנשיא המדינה, לזכות בחסינות מלאה מהעמדה לדין (לפי חוק יסוד: נשיא המדינה, שקובע כי "נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי כל עוד הוא מכהן כנשיא המדינה".
הבחירות לנשיאות אמורות להיערך לא יאוחר מ-9 ביוני - חודש בדיוק לפני סיום כהונתו של ריבלין. ההזנקה של הקמפיין מחייבת איסוף של 10 חתימות מקרב חברי הכנסת, שהם אלה שבוחרים את נשיא המדינה.
לתפקיד צפויים להתמודד מועמדים נוספים שסיכוייהם בשלב זה אינם ברורים. הזמר יהורם גאון (81) מקורב מאוד לראש הממשלה נתניהו ולרעייתו שרה. אם לשפוט לפי התבטאויות העבר שלו נגד עד המדינה שלמה בתיק 4000 שלמה פילבר ("מלשן ויהודה איש קריות. עד כזה נחשב גם לעבריין, שהוא מלשן והוא נמצא בתחתיתו של סולם הערכים עליהם אנחנו גדלים כבני אדם"), הרי שיש סיכוי לא רע שייהנה מתמיכת בלפור.
4 צפייה בגלריה
מרים פרץ
מרים פרץ
מרים פרץ
(צילום: מוטי קמחי)
מרים פרץ (66), ששכלה את שני בניה אוריאל ואלירז במהלך שירותם הצבאי, נהנית מתמיכה ציבורית רחבה. עם זאת, לא ברור אם היא תוכל לתרגם אותם לתמיכה פוליטית. פרץ נחשבת כמקורבת ליו"ר ימינה ח"כ נפתלי בנט שהעניק לה את פרס ישראל. אם תחליט לרוץ, היא תעשה מאמץ לתרגם את התמיכה הציבורית האדירה שלה למהלך של ניסיון לעבור להצבעה חשאית.
סיכוייו של השר לשעבר דוד לוי (82) יכולים להתעצם אם יתברר שקיים הסכם שכורך את תמיכתו של נתניהו בלוי כתמורה לתמיכת הבת השרה אורלי לוי אבקסיס בנתניהו בעקבות מעברה לליכוד. אם אין הסכם כזה, סיכויי בחירתו של לוי נמוכים.
4 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו אורלי לוי אבקסיס
בנימין נתניהו אורלי לוי אבקסיס
לוי אבקסיס ונתניהו. יש הסכם?
ח"כ לשעבר יהודה גליק (55) הוא מועמד מטעם עצמו בעיקר, סיכויי בחירתו נמוכים. מועמד נוסף שסיכוייו לפי ההערכות נמוכים מאוד הוא השר לשעבר שמעון שטרית (74), שהודיע על כוונתו להתמודד לנשיאות. השר לשעבר נתן שרנסקי (72), אסיר ציון וסמל ממלכתי, נחשב מקורב לנתניהו ואין להוציא מכלל אפשרות שיגייס אותו למועמדות.
שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין (73) נחשב גם הוא למועמד נוח לנתניהו בהיבטי חנינה. רובינשטיין היה זה שכיועץ משפטי לממשלה סגר לבני הזוג נתניהו את התיק בפרשת המתנות ופרשת קבלן ההובלות - ופטר אותם מעונש אף שבדו"ח הציבורי מתח עליהם ביקורת.