מערכות הבחירות האחרונות שמדינת ישראל עברה הוכיחו שמשהו בשיטה צריך להשתנות. העובדה שרק אחרי שלוש מערכות בחירות רצופות הוקמה ממשלה, שתפקדה פחות משנה, העלו מחדש בקרב מומחי המשפט החוקתי את הצורך לערוך שינויים שיבטיחו ממשלה מתפקדת.
משינוי שיטת הבחירות הארצית, עד לדרך בחירת המועמדים בכל מפלגה ועד לדרך שבה נבחר ראש הממשלה החדש. אלה ההצעות שהעלו המומחים, וההסבר למה זה כנראה לא ישתנה בקרוב.
- כל העדכונים על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
הגבלת האפשרות לפיזור הכנסת
בעיה נוספת בשיטת הממשל הישראלית שהועלתה על ידי המומחים הייתה העובדה שניתן לפזר את הכנסת מבלי להטיל את האחריות להרכבת ממשלה חלופית על ח"כ אחר.
ביקורת אחרת הייתה על כריכת תקציב המדינה עם המשך כהונת הממשלה. לפי ד"ר מתן גוטמן, מומחה למשפט חוקתי מהמרכז הבינתחומי והפרשן המשפטי של אולפן ynet, צריך להפריד בין הדברים. "השימוש בתקציב לצרכים פוליטיים מוכיח שיש צורך בניתוק הקשר בין אי העברתו לבין פיזור הכנסת".
הכנסת ה-23 מתפזרת
(צילום: ערוץ כנסת)
ויש גם מי שמציעים למנוע לגמרי את האפשרות לפיזור הכנסת, לפחות לתקופה קצובה. במכון הישראלי לדמוקרטיה מציעים למנוע מהכנסת את האפשרות להתפזר במשך השנתיים הראשונות לכהונתה, וכך להכריח את חברי הכנסת לעבוד יחד.
לשנות את בחירת ראש הממשלה והרכבת הקואליציה
אחד מהשינויים שהעלו המומחים היה לקבוע שראש הסיעה שקיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר הוא זה שיהיה ראש הממשלה. "זה ייתן תמריץ חזק למפלגות להתגבש יחד לגושים וכך הבוחרים יצטרכו להכריע לאחד משני הגושים", הסביר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כדי שהמהלך הזה יהיה יעיל, פלסנר מציע לקבוע שסיעות לא יכולות להתפצל במשך לפחות שנתיים לאחר הבחירות, וכך יהיה תמריץ למפלגות להתגבש, למצוא את המכנה המשותף ולפעול יחד.
7 צפייה בגלריה
הנשיא בהתייעצות לקראת הטלת מלאכת הרכבת הממשלה. פשוט לקבוע שראש הסיעה הגדולה הוא ראש הממשלה
(צילום: לע"מ )
לצד הקביעה שראש הסיעה הגדולה בכנסת הוא ראש הממשלה, פלסנר מציע לבטל את החובה שהממשלה החדשה תקבל את אמון הכנסת ורק לקבוע מועד מסוים שבו ראש הממשלה החדש יציג את ממשלתו. "זה לוקח את הכוח מהשחקנים השוליים שיכולים למנוע את הקמת הממשלה", הסביר.
שילוב של כל הצעדים האלה יבטיח לדברי פלסנר הימנעות מסיבובי בחירות בתדירות גבוהה ויעניק יכולת משילות לראש הרשימה הגדולה, שיהנה ממעמד מחוזק במשא ומתן הקואליציוני.
אמנם יש אפשרות שראש הממשלה החדש יוכל להרכיב רק ממשלת מיעוט (כלומר קואליציה שבה חברים פחות מ-61 ח"כים), "אבל דווקא בחברה שסועה לעומק, כמו החברה הישראלית, האפשרות של ממשלת מיעוט שמבוססת על הסכמות בנושאים ספציפיים יכולה להציע מנגנון לבניית הסכמות".
לשנות את אחוז החסימה
אחת ההצעות שעולות כמעט לפני כל מערכת בחירות היא לשנות את אחוז החסימה, שעומד כיום על 3.25% מהקולות. לפי ד"ר גוטמן, יש להעלות את אחוז החסימה לחמישה מנדטים וכך לחזק את המפלגות הגדולות ולמנוע סחטנות מצד המפלגות הקטנות.
מנגד, פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למנהל, תומכת בדרישות שנשמעות לפני כל בחירות להוריד את אחוז החסימה. לטענתה, אחוז החסימה הקיים כיום גורם לאובדן קולות רבים. "את אובדן הקולות אפשר למנוע כמובן גם באמצעות איחוד בין מפלגות, וככל שמועד הגשת הרשימות יתקרב יש להניח שנראה יותר איחודים כאלה", אמרה.
לעבור לשיטה האמריקנית
הצעה אחרת שהועלתה נוגעת לשיטת הבחירות בארץ – הבחירות הארציות. בניגוד לשיטה הישראלית שבה כל הארץ היא אזור בחירה אחד, במדינות רבות ההצבעה היא אזורית, כלומר כל אזור בוחר את הנציג שלו לפרלמנט.
בשיטה הזו, הסבירה פרופ' נבות, המדינה מחולקת למחוזות שנקבעים מראש על ידי הממשל, וכל מחוז בוחר את נציגיו לפרלמנט.
ד"ר גוטמן הציע להרחיב את הזהות לשיטת הממשל האמריקנית ולהקים בית מחוקקים שני, לצד הכנסת, לשם יצירת מערכת איזונים ברשות המחוקקת. "כך המפלגות יקבלו את הכוח שלהן בהתאם למספר המצביעים שלהן בעם. אם הצביעו למפלגה א' 10% מהעם אז זה גם יהיה הכוח שלה בחקיקה", הסביר.
פריימריז לרשימות ביום הבחירות
הצעה אחרת שהועלתה על ידי ד"ר גוטמן היא לערוך פריימריז לרשימות השונות ביום הבחירות עצמו. "שיטת הבחירות לכנסת היא שיטה שאין דומה לה בעולם המערבי – אזור בחירה אחד של מיליוני מצביעים ופתק הצבעה סגור ללא יכולת של הבוחר להשפיע על זהות הח"כים שמייצגים אותו. השיטה הזו יוצרת קשר רופף בין הנבחר לבוחר".
7 צפייה בגלריה
פריימריז בליכוד, ארכיון. לתת למצביעים לבחור את החברים ברשימה ביום הבחירות עצמו
(צילום: מוטי קמחי)
לפי ההצעה של ד"ר גוטמן, מצביעי המפלגה יוכלו ביום הבחירות לסמן בקלפי את מועמדי המפלגה המועדפים עליהם – וכך ייבחרו הח"כים החדשים בכנסת. לדבריו, כך יתאפשר לכלל תומכי המפלגה בפועל, ורק להם, להשתתף בקביעת נציגיה בכנסת וכך יועצם הקשר האישי בין הבוחר לנבחר.
למה זה לא קורה?
הסיבה המרכזית לדעת המומחים שלא נעשים שינויים שיבטיחו יותר את יציבות הממשלה היא שחברי הכנסת רוצים לשמור את הכוח אצלם. "אין אדם שעוסק בתחום שלא חושב שיש צורך לבצע תיקונים בשיטה, העניין הוא שבמערכת הפוליטית אין להם שום רצון לשנות כי זה טוב להם. למה שייתנו כוח לציבור במקום לעצמם?".
כדי להעביר את רוב ההצעות שהועלו על ידי המומחים יש צורך בתמיכה של 61 חברי כנסת ולכן, הסביר פלסנר, הדרך היחידה להעביר את התיקונים האלה היא הסכמה מראש במשא ומתן הקואליציוני. לטענתו, אחרי שנתיים מורכבות במערכת הפוליטית, המפלגות שיהיו חברות בממשלה החדשה ירצו בעצמן ליצור את השינויים.
פרופ' נבות מסכימה עם העובדה שצריך לעשות את השינויים בהסכמה ובמשא ומתן הקואליציוני, אך מתחה ביקורת על שינויים שנעשו בחוקי היסוד כדי לנסות להבטיח את היציבות של הממשלה.
7 צפייה בגלריה
פרופ' נבות. "לא מתקנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק או תוך כדי הבחירות או בטרם הקמת הממשלה"
"תיקונים לחוקי יסוד כמו שראינו השנה, ממשלת החילופין או דחיית המועד להעברת תקציב המדינה, לא אפשריים במדינות אחרות בעולם ולא היה עולה על הדעת לעשות אותם", אמרה. "יש מקום לתיקונים בשיטת הבחירות כדי לייצב את המערכת, אבל תיקונים לכללי המשחק ראוי שייעשו ביישוב דעת, תוך שקילה ובחינה מעמיקה של האפשרויות השונות. לא מתקנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק, או תוך כדי הבחירות או בטרם הקמת הממשלה".
"אין מנוס מביצוע השינויים האלה, אני לא רואה את המערכת הפוליטית מצליחה להתייצב אחרת. אני מעריך שהשינויים האלה יקרו רק אחרי תקופת נתניהו, ובהתאם למה שייקבע בנוגע למשפט שלו", סיכם ד"ר גוטמן. "ההצעות האלה נועדו לקחת חלק מהכוח של המפלגות ולתת אותו לעם. אני מקווה שחברי הכנסת יקבלו שכל וישמעו ללחץ הציבורי".
