בנימין נתניהובנימין נתניהו
בנימין נתניהו
(צילום: AFP)
בתחילת השבוע נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו לציבור. שריר לא זז בפניו וסומק לא עלה בלחייו כשחזר על השקר כאילו נסגר תיק בפרקליטות לשר המשפטים אבי ניסנקורן על ידי היועץ המשפטי לממשלה. נתניהו ידע שהוא משקר, שכן במהלך סוף השבוע שקדם לכך כבר הובהר באופן ברור וחד-משמעי שהתיק לא נסגר כי לא היה כל תיק, אלא רק בדיקה שלא העלתה דבר. הוא ידע את העובדות לאשורן, ובחר להתעלם מהן.
אני אוצר בזיכרוני את האירוע שבו הבנתי לראשונה כי השקר הוא חלק בלתי נפרד מהתנהלותו הפוליטית של נתניהו, ומשמש לקידום מעמדו, להאדרת שמו ולהשפלת מתנגדיו. בשלהי 1996, כחצי שנה לאחר שנבחר לראשונה לראשות הממשלה, התקיים דיון בכנסת על תקציב 1997. הוא עלה לדוכן הנואמים ונשא את דברו, ואני, כחבר כנסת, ישבתי באולם והקשבתי בקשב רב.
תוך כדי הנאום שלף נתניהו מכיסו את מכשיר הטלפון הנייד, נופף בו כמיטב יכולתו התיאטרלית והכריז: במשך שנים המכשיר הזה עלה אלפי שקלים, דמי השימוש בו היו יקרים ביותר, אבל אני שברתי את המונופול, הוצאתי מכרז, והזכיין החדש הוריד את המחירים ב-70%.
נשימתי נעתקה. הרי שלוש שנים קודם לכן, כאשר כיהנתי כשר אוצר, הוצאנו מכרז למפעיל שני כדי שיתחרה במונופול שהיה קיים בשוק, ובסוף 1994 אכן נבחר זכיין שני, מה שהוביל לירידה של המחירים ב-75% תוך שבועות ספורים.
מכיוון שהעובדות כפי שהציג אותן לא היו נכונות, פניתי ליושב ראש ישיבת הכנסת דאז והנשיא היום רובי ריבלין וביקשתי להעמיד את הדברים על דיוקם. ריבלין ענה כי עם תום דברי נתניהו הוא יאפשר לי להגיב בקצרה, וכך עשיתי: עליתי לדוכן, פניתי לנתניהו בכל הכבוד האפשרי ואמרתי שככל הנראה טעה.
באותם רגעים לא העליתי על דעתי כי הוא שיקר ביודעין, אבל ברדתי מהדוכן פניתי לאנשי האוצר היושבים במקומות מיוחדים באולם המליאה ושאלתי אותם מדוע לא עדכנו אותו על מועדי המכרז ועל הרפורמה שהתחוללה שנתיים לפני שנכנס לתפקידו. השתררה דממה, חלקם חייכו באי-נחת, ואחד מהם אמר לי בלחש: מה אתה חושב, שלא אמרנו לו את התאריכים המדויקים? אמרנו גם אמרנו, אבל הוא בחר לסלף את האמת.
זה היה הרגע שבו הבנתי שהשקר ואי-אמירת האמת הם חלק בלתי נפרד מדרך התנהלותו הפוליטית של נתניהו, וכי באמירותיו אין הבדל בין אמת לשקר. אני יודע ובטוח כי לאורך שנות פעילותו הציבורית נתניהו שיקר אין-ספור פעמים לאזרחי המדינה, הן לשם האדרת שמו בפעולותיו והן לשם פגיעה ביריביו והשפלתם.
קיים קשר ישיר בין האירוע ההוא בכנסת בסוף 1996 לבין נאומו האחרון שבו הוטחו ההאשמות בניסנקורן: נראה כי הוא לא הפנים את שכתוב בתנ"ך שעל מדף הספרים שלו, בספר שמות, בפרק כ"ג, פסוק ז', "מדבר-שקר תרחק". עצוב, מדכא, אך לצערי זו המציאות שבה אנו חיים שנים רבות.
  • אברהם (בייגה) שוחט כיהן כשר האוצר בממשלותיהם של יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com