במשרד הבריאות העריכו הבוקר (יום ו') כי בימים הקרובים ישראל תיישר קו עם מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), ומבצע החיסונים ייצא לפועל. בתי החולים קיבלו הערב הנחיות נוספות לקראת מבצע החיסונים, בהם צוין כי נכון לעכשיו נשים בהיריון ונשים מיניקות לא יקבלו את החיסון למרות שהנתונים לא מצביעים על חשש לבטיחותן - בניגוד לדבריו של יו"ר הצוות לטיפול במגפות בועז לב. לפי ההנחיות המעודכנות, גם הסובלים מאלרגיה לא יקבלו את החיסון בישראל בשלב הראשון.
הלילה העניק ה-FDA אישור חירום לשימוש בחיסון נגד קורונה של חברת "פייזר", שקרוב לחצי מיליון מנות שלו כבר הגיעו לישראל. לאחר שמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הציג אתמול את קבוצות התעדוף שיקבלו את החיסון בפעימה הראשונה, הודיע שר הבריאות יולי אדלשטיין כי הנחה את אנשי משרדו לבדוק את אישור ה-FDA ולהגיש את המלצותיהם בעניין. מי שאמון על מתן האישור הישראלי הוא אגף הרוקחות במשרד הבריאות.
על פי פרופ' לוי ובהתאם לצפוי, הראשונים שיקבלו את החיסון הם הצוותים הרפואיים בבתי החולים, שעשויים להתחסן כבר בעוד תשעה ימים. בתי החולים עורכים כעת סקרים בקרב העובדים ובודקים את מידת ההתעניינות שלהם להתחסן, זאת במקביל להכנת רשימת המתחסנים. בנוסף, החליטו במשרד הבריאות להעניק "דרכון ירוק" למתחסנים כבר בשבוע לאחר המנה השנייה שיקבלו.
תדרוך משרד הבריאות, אתמול
(צילום: לע"מ)
עוד מעריכים במערכת הבריאות כי ייתכן ששלב התעדוף יהיה קצר יותר מהמצופה, וזאת בשל העובדה שכמות מנות החיסון גדולה יותר מהציפייה הראשונית. בנוסף, מרגע מהילת המנות ועד להזרקתן תוקפן הוא חמש עד שש שעות בלבד, וקיים חשש להשמדת מנות.
להערכת גורמים במערכת הבריאות, הסיבה לקביעת 27 בדצמבר כתאריך היעד של תחילת מבצע החיסונים בהיקף נרחב יותר היא החשש מפני התחלתו בהיעדר מלאי מספיק של מנות חיסון, מה שעשוי לגרום להפסקה של המבצע לאחר התחלתו. עד תאריך היעד צפויות להגיע לישראל מנות חיסון נוספות.
כעת נראה כי האתגר הרציני המרכזי הוא בתחום ההסברה וזאת ברקע החשש של חלק בלתי מבוטל מהאוכלוסייה להתחסן. ביום ראשון הקרוב יצלם משרד הבריאות קמפיין בהשתתפות מנהלי בתי חולים ופרופ' גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שמטרתו להסביר לציבור על החיסון נגד הקורונה.
"ה-FDA היא הרשות הרגולטורית החשובה ביותר בעולם כולו, עם הנחיות הבטיחות הנוקשות והקפדניות ביותר", הסביר פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא. "לכן רשויות בריאות רבות, במיוחד בישראל, נסמכות עליה בקבלת ההחלטות. במקרה הזה, החיסון פותח בארה"ב ולכן היה תחת פיקוח ה-FDA".
הוא הוסיף כי "מבחינת ישראל, אני מעריך שהרשויות כאן תאשרנה את זה ומהר, כך גם בעולם כולו. שיבא וגם בתי חולים אחרים ערוכים ואנחנו יכולים לתת אותם באופן מיידי. התחסנות הצוותים הרפואיים תיתן תחושה של אמון בציבור".
פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונו-תרפיה באוניברסיטת בר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה, הסביר על "האותיות הקטנות" מאחורי אישור ה-FDA: "הם מנסים להיות מאוד זהירים. השורה התחתונה היא שכולם היו רוצים לעבור את התהליך עד הסוף ולא לתת אישור תחת תנאי חירום בשל המשמעויות. בצד החיובי, משתכנעים שיש לחיסון יעילות אך מעלים לא מעט נקודות קריטיות ובהן שאנשים עם אלרגיות צריכים להיזהר עם החיסון. לא ידוע לנו מספיק על הנושא הזה".
בנוסף, לדבריו, "הניסוי היה מכוון לבני 18 עד 55 ולפני כחודש הכלילו במחקר נערים בני 16 או 17, והנושא הזה עמד במוקד הדיונים. אם נחשוב על כך, הילדים הללו כמעט ולא בסכנה לסיבוכים של נגיף הקורונה. מנגד הם יכולים להפיץ את הנגיף. 'פייזר' ביקשה להכליל אותם אך אין מספיק נתונים או מרווח זמן של מעקב מאז תום השלב השלישי".
"אין מספיק נתונים כדי להעריך את בטיחות החיסון וב-FDA עודדו את בדיקת יעילות החיסון אצל נשים בהיריון", אמר פרופ' כהן. "מצב דומה רלוונטי גם למדוכאי חיסון ובהם אנשים שחיים עם HIV ואנשים ממוצא אתני שחור שלא היו מיוצגים מספיק בקרב המשתתפים במחקר".
הפרמטרים לחיסון האוכלוסייה עדיין לא ברורים בשלב זה, ואולם הכיוון המסתמן הוא שקופות החולים יהיו אחראיות למתן החיסונים כבר בהתחלה, במוקדי חיסון ייעודיים. סטודנטים לסיעוד יסייעו לקופות עם מתן החיסונים.
בקופת החולים כללית דיווחו כי יעד החיסונים היומי שלהם עומד על כ-40 אלף מבוטחים ביום, במכבי כ-25 אלף, במאוחדת כ-15 אלף ובלאומית בין 7,000 ל-8,000 מבוטחים שיקבלו את החיסון ביממה. עם זאת, בפגישה שהתקיימה אתמול בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למנהלי קופות החולים צוין כי היעד היומי יעמוד על כ-60 אלף מחוסנים. בקופות הביעו רצון להתחיל במבצע באופן מיידי ולהעלות את יעד המחוסנים היומי, בין היתר משום שהתשתית כבר קיימת בשל העובדה שמבצע חיסוני השפעת טרם הסתיים.
