אריה דרעי אריה דרעי
אריה דרעי
(צילום: יריב כץ)
לפני קצת פחות מעשור נועד עמי אריה דרעי לבקשתי לפגישה ארוכה בארבע עיניים. הוא היה אז לקראת סיום הקלון אחרי שריצה מאסר בגין לקיחת שוחד וחשב ברצינות על הקמת מפלגה חברתית כלל-ישראלית. זו הייתה שיחה מרתקת עם אדם מרתק, כשברקע ההנחה שלי שדווקא עונש המאסר שריצה הכניס לאישיותו מרכיב של צניעות שהיה חסר לצד המעלות שלו כמנהיג פוליטי שיודע לחבר מגזרים וקהילות.

המקלדת לא תכיל את הדברים שאמר לי על ראש הממשלה (גם אז) בנימין נתניהו. הם היו מהקשים ביותר ששמעתי. כמו רבים אחרים לפני ואחרי, גם הוא התרעם על כך שנתניהו מפלג ומשסה, וציין שאינו אדם שעומד במילתו. מכיוון שזמן לא רב לאחר מכן הוא נתן לחלק מהדברים גם ביטוי פומבי, אני מרשה לעצמי לשתף אותם.
אבל למרבה האכזבה, חזרתו של דרעי לפוליטיקה התבצעה בדרך הפוכה לחלוטין. הוא הפך עצמו למוביל כל מה שרע בפוליטיקה הישראלית כיום: הוא החזיר את ש"ס להיות מפלגה סקטוריאלית-חרדית שדואגת רק לבחורי הישיבות, ולא ל"שקופים" שאותם הוא התיימר לייצג עם דמעות בצל.
הוא זה שיצר את "גוש נתניהו" שנשבע אמונים - ממש, ולא כדימוי – ובכך הוביל לשלוש מערכות בחירות יקרות ומפלגות, שהתקיימו אך ורק משיקוליו הפליליים-אישים של הנאשם מבלפור, ושבאף אחת מהן לא השיג רוב מספק. דרעי הוא גם זה שסידר לנתניהו לכהן ראשון בראשות הממשלה, חרף הפסדו 61-59 בבחירות מרץ, על ידי כך שערב לבני גנץ שהרוטציה תתקיים במועדה.


גנץ, טירון פוליטי, שם מבטחו בדרעי, ולכן הפר את הבטחתו המרכזית למיליון ומשהו בוחריו בשלוש מערכות הבחירות, והסכים לשרת תחת נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, תוך שהוא מפרק את כחול לבן ומרסק את המיזם הפוליטי היחיד שהצליח לאיים על שלטונו של נתניהו. אתמול התברר שזה עלול לעלות לו ביוקר.
השבועיים האחרונים היו הביטוי החריף ביותר להרסניות של הפוליטיקאי אריה דרעי מודל 2020. בראיון לחדשות 12 הוא אמר בפה מלא שהוא מעדיף סגר כללי על כל מדינת ישראל מאשר סגר נקודתי על הערים האדומות, שבהן ממוקדת התפרצות הקורונה, בגלל שחלקן הן ערים חרדיות. בכך הוא הוביל, עם שותפו יעקב ליצמן ושאר הנהגת החרדים, את בן הערובה שלהם נתניהו - שחייב את תמיכתם הבלתי מעורערת כדי להמשיך ולשחק במערכת הפוליטית לטובת ענייניו האישיים - להטיל סגר כללי.
בכך גזר דרעי על מאות אלפי ישראלים אבטלה שרבים לא יצאו ממנה עוד, המיט אסון על עשרות אלפי עסקים קטנים, ופגע בענפים שלמים. העיקר שציבור בוחריו לא ירגיש "מופלה".
והקש ששבר את גב הגמל הגיע אתמול: בראיון ל"כיכר השבת" התנער דרעי מהערבות שנתן לגנץ על קיום הרוטציה, ואמר: "מה פתאום? הוא לא חתם איתי על שום הסכם".
קשה להתעלם מהתמימות הפושעת של גנץ, שמה ששכנע אותו לחתום על הסכם עם נאשם בשוחד - היה קבלת ערבות מצד מי שכבר הורשע בפלילים. אבל כך או אחרת, מצידו של דרעי יש כאן שוב זלזול בכל ישראלי. הוא יודע היטב שהערבות שלו הייתה החסם האחרון שמנע מנתניהו לקחת את המדינה שוב לבחירות. הוא עצמו זעק לאורך כל השנה האחרונה כמה הרסנית הייתה שרשרת הבחירות, ולמרות זאת – בסירובו לעמוד בהבטחה לגהץ – הוא דוחף את ישראל למערכה נוספת, רביעית בתוך פחות משנתיים.
בפוליטיקה הישראלית כיום יש הרבה גורמים שליליים, שפוגעים אנושות בחברה הישראלית. אריה דרעי הציב עצמו בראש החבורה הזו.
  • אורי זכי הוא מייסד החזית להגנת הדמוקרטיה

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com