חמש שנים בדיוק לאחר ששוחרר מהכלא ג'ונתן פולארד, שהורשע בריגול עבור ישראל באגף המודיעין של חיל הים האמריקני, הפך אמש (שישי) לאדם חופשי לחלוטין. עורכי דינו הודיעו כי משרד המשפטים של ארה"ב לא האריך את ההגבלות עליו. מאז שוחרר, ולאחר שריצה 30 שנות מאסר, חלו עליו תנאים מגבילים: הוא ענד אזיק אלקטרוני, לא יצא מביתו שבניו יורק במהלך הלילה ונאסר עליו להתראיין. כל אלה ועוד כבר לא חלים על פולארד, שיוכל, אם ירצה, גם לעלות לישראל.
30 שנים בכלא - וסירוב גורף לחנינה
במרץ 1987 נידון פולארד למאסר עולם. הוא נעצר עם אשתו דאז, אן, ב-21 בנובמבר 1985 בפתח שגרירות ישראל בוושינגטון שבה קיוו למצוא מקלט.
10 צפייה בגלריה
נתניהו לקלינטון: "שחרורו - המפתח לתמיכת הימין בהסכם ישראלי-פלסטיני"
(צילום: יעקב סער, לע"מ)
הוא הודה במשפטו בעבירות של מסירת מידע מסווג למדינה ידידותית במסגרת עסקת טיעון, אך השופט החליט לדחות אותה וגזר עליו עונש מרבי של מאסר עולם. בשבע השנים הראשונות לאחר המעצר הדרמטי שהה בכלא באילינוי. לאחר מכן הועבר לכלא בצפון קרוליינה שם שהה עד לשחרורו. העונש שקיבל היה הכבד ביותר שהוטל על מרגל עבור בת ברית של ארה"ב, והשופט שקיבל את ההחלטה הסביר כי הסתמך על הערכת נזק מסווגת שכתב שר ההגנה דאז קספר וויינברגר.
במרוצת השנים, אמרו גורמי המודיעין האמריקנים כי הנזק שגרם פולארד במיוחד לביטחון הלאומי של ארה"ב היה משמעותי מדי כדי לאפשר כל שחרור מוקדם, חנינה או שינויים בעונש שנגזר עליו. את הדברים אמרו גורמי המודיעין על אף שהוכח שפולארד לא העביר מסמכים שעסקו בארה"ב, אלא באיומים ביטחוניים על ישראל מצד מדינות ערב.
ראש הממשלה דאז והיום, בנימין נתניהו, לחץ בזמנו על הנשיא לשעבר ביל קלינטון בדרישה להקל בעונשו של פולארד, ואף טען כי שחרורו הוא המפתח לתמיכת הימין בכל הסכם שלום ישראלי-פלסטיני. נתניהו גם היה ראש הממשלה הראשון שהכיר בפולארד כסוכן הפעל למען ישראל. קלינטון הסכים לחון את פולארד ב-1998 במסגרת ההסכם שנחתם בין נתניהו לערפאת בוועידת וואי, אך חזר בו כשראש ה-CIA איים כי יתפטר מתפקידו אם ישוחרר האסיר היהודי.
בשנת 1999, כשממשל קלינטון שקל חנינה פעם נוספת, גילו אנשי מודיעין שחלק מהחומר שליקט פולארד הגיע לידי ברית המועצות, וייתכן שנגנב על ידי מרגלים רוסים. בשנת 2003 ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, ביקר בארצות הברית והיה אמור להעביר לנשיא דאז ג'ורג' בוש עצומה לשחרור פולארד שעליה חתמו 112 חברי כנסת, אך נמנע מלעשות כן.
במהלך השנים עלה נושא שחרורו של פולארד בשיחות בין ישראל לארצות הברית, אך מאמצים אלה לא הואילו והאסיר היהודי שוחרר רק אחרי שסיים לרצות את תקופת המאסר שנגזרה עליו. נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס טען כי הנושא עלה בכל פעם שנועד עם בכירים אמריקנים.
הפגנה לקראת הגעת אובמה לארץ: "לשחרר את פולארד"
(אלי מנדלבאום)
ב-2006 ניסה פולארד לקבל הכרה כאסיר ציון ועתר לבג"ץ, אך עתירתו נדחתה. בהחלטה נכתב כי "פולארד נכלא בשל עבודת הריגול שביצע... אין מחלוקת כי העותר פעל כסוכן בשליחותה של מדינה ישראל ולמענה. פעילותיו שירתו את מדינת ישראל. עם זאת, אי אפשר לקבוע כי פעולת הריגול שביצע הינה פעילות ציונית בארץ שבה פעילות זו היתה אסורה". עוד ציינו השופטים כי "ארצות הברית אינה ארץ אויב".
במהלך השנים התדרדר מצבו הבריאותי של פולארד והוא אושפז שש פעמים בבתי חולים. בתחילת אפריל 2012 הגיש פרס איגרת לנשיא לשעבר ברק אובמה ובה בקשה מיוחדת לשחרר את פולארד מטעמים הומניטריים, על רקע מצבו הבריאותי. ב-2015 הוא כאמור שוחרר ומאז שהה בתנאים מגבילים בניו יורק.
השחרור, התנאים והערעורים שלא צלחו
אחרי 10,956 ימים בכלא האמריקני, באישון לילה, יצא פולארד מהכלא - אך גם אז לא היה חופשי לחלוטין. אשתו, אסתר, הייתה האדם הראשון שראה. עורכי דינו האמינו אז כי אם שחרורו ייעשה בפרופיל נמוך, האמריקנים יגלו בהמשך נדיבות ויצמצמו את תקופת התנאים המגבילים, אך לא כך היה הדבר - ובמהלך שלוש השנים הראשונות לשחרורו נאבקו סנגוריו ללא הצלחה לקבל הקלות.
עורכי הדין מחו כבר ביום שחרורו על הצמדת אזיק אלקטרוני למעקב GPS במשך 24 שעות ביממה, ומעקב אחרי כל המחשבים של פולארד ושל מעסיקיו. לטענת נציגיו של פולארד, מעקב אחרי המחשבים של מעסיקיו של פולארד לא אפשרו לו להתקבל לשום מקום עבודה. הם טענו: "הרעיון שאחרי 30 שנות מאבק לשחרור פולארד הוא יחזור וידליף מידע הוא מגוחך. מעבר לכך, כל מידע שהיה ברשותו לא רלוונטי". במסגרת תנאי השחרור יכל קצין מבחן לערוך ביקורי פתע בכל שעות היממה, ופולארד נדרש להיות בבית בכל יום מ-19:00.
פולארד לאחר שחרורו בניו יורק
(חשבון הטוויטר של אילנה גולד, כתבת CBS בניו יורק)
יום לאחר השחרור, בבית הלבן הבהירו כי אין לנשיא אובמה כל כוונה להתערב ולשנות את תנאי שחרורו של פולארד כדי שיוכל לנסוע לישראל. כתשעה חודשים לאחר שחרורו הפסיד שוב פולארד במאבק על תנאי שחרורו. פחות משנה לאחר מכן, אז כבר ישב הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן, ערעורו לא התקבל בפעם השלישית. נציגת התביעה אמרה בדיון כי תנאי השחרור של פולארד הגיוניים. לדבריה, "פולארד הוא משוחרר יוצא דופן שגרם לנזק רב לארצות הברית".
ב-2018 בחן טראמפ בקשה ישראלית לחון את המרגל הישראלי ג'ונתן פולארד לרגל שנת ה-70 למדינה, ולאפשר לו לעלות לישראל. אז בכירים ישראלים טענו כי קיים אף סיכוי שהנשיא האמריקני יודיע על החלטתו לבטל את ההגבלות החלות על פולארד בסמוך למועד העברת שגרירות ארה"ב לירושלים ב-14 במאי, אך הדבר כידוע לא קרה.
חופשי - ובקרוב (אולי) בישראל
אמש כאמור הוסרו ההגבלות על פולארד, ועתה הוא יכול לעזוב את ארה"ב ולעלות לישראל. בשיחה עם ynet לאחר היוודע הדבר אמר אחד מעורכי דינו של פולארד, אליוט לאוור, כי "אני יודע שרבים מחכים לו בישראל, אך הדבר הראשון שהוא צריך לעשות זה לטפל באשתו. אני לא יודע מה התוכניות המיידיות שלהם מלבד לוודא שאסתר בסדר, אבל ברור שג'ונתן מצפה להגיע לישראל".
רעייתו של פולארד, אסתר, חולה בסרטן וצריכה לעבור סבב נוסף של טיפולי כימותרפיה. על כן, ייתכן שפולארד לא יגיע לישראל בשבועות הקרובים. לדברי עו"ד לאוור, "זה היום הראשון ב-34 השנים האחרונות שהוא באמת אדם חופשי. הוא תמיד ראה עצמו כציוני אמיתי ואזרח של ישראל".
הרגע הגורלי של יונתן פולארד: יעלה לישראל?
(צילום: שחר גולדשטיין)
לאוור סירב להשיב אם הנשיא טראמפ היה מעורב בשחרורו של פולארד, אך ציין: "אני מאמין שהרבה אנשים ראויים לתודה והוקרה. לא הייתי אומר שהייתה השפעה פוליטית. אנחנו מעריכים את התמיכה של הממשל האמריקני, אבל זה הגיע בזכות נוהלי החוק הקשורים לשחרור אסירים בארה"ב והמאמצים שלי ושל שותפיי. אנחנו מעריכים את הסיוע של הממשל האמריקני ושל ממשלת ישראל במשך השנים, ומודים לכל האנשים שתמכו בפולארד, התפללו למענו וכתבו לו מכתבים. מגיע להם הקרדיט".
ביידן "טרפד" את שחרורו?
באוקטובר 2011 התפרסם דיווח ב"ניו יורק טיימס" ולפיו הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, שהיה אז סגנו של הנשיא אובמה, חשף במפגש עם רבנים מפלורידה כי הממשל שקל לחון את פולארד, כחלק מחיזוריו של אובמה אחר המצביעים היהודים לקראת הבחירות לנשיאות ב-2012.
ביידן אמר אז לאחד המשתתפים במפגש כי "אם הדבר היה תלוי בי, פולארד היה נשאר בכלא עד סוף חייו". לפי הדיווח, שהוכחש על ידי ביידן, הנשיא הנבחר אמר כי "אובמה שקל את החנינה, אבל אמרתי לו 'על גופתי המתה נשחרר אותו לפני זמנו'".
בסביבתו של פולארד ציינו לאחר הדיווח כי ב-2007 התבטא ביידן אחרת בנושא ואף אמר כי "יש היגיון מאחורי הבקשה להקל בעונשו". לכן, העריכו שביידן לא הציג את עמדתו האמיתית בסוגיית שחרור פולארד, אלא "ספג את המהלומה" עבור אובמה, שלא באמת יכול היה לקבל את ההחלטה על חנינתו. חודש לאחר הדיווח נפגש ביידן עם מנהיגים יהודים בארה"ב והבהיר כי הוא אינו "חד- משמעי" באשר להתנגדותו לשחרר את פולארד.
