הילה פאר יו"ר האגודה למען הלהט"בהילה פאר יו"ר האגודה למען הלהט"ב
הילה פאר
(ספי מגריזו)

לאורך השנים מרבים פוליטיקאים לעסוק בסוגיות להט"ביות "תקשורתיות" כמו חוק הפונדקאות, אבל האמת היא שהמאבק לקידום זכויות הקהילה הגאה רחוק מלהתחיל ולהסתיים שם. אי אפשר לדבר על זכויות להט"ב מבלי להתייחס ברצינות למצוקות של הקבוצות המוחלשות והמודרות ביותר בתוך הקהילה הגאה, ובהן טרנסיות בזנות – סוגייה שמקבלת משנה חשיבות עם כניסתו לתוקף של החוק לאיסור צריכת זנות.
ראוי להדגיש שוב את המצב הייחודי: חלק מהטרנסים והטרנסיות לא רק חיים וחיות במציאות יום-יומית של חשש מפגיעה פיזית או מילולית ברחובות, ולא רק עוברות ועוברים מסע ייסורים כדי לשנות את המין בוועדות להתאמה מגדרית במשרד הבריאות. מתווספת לכך גם אפליה שיטתית ושערורייתית בשוק התעסוקה. מאחר שלעיתים מדובר באפשרות יחידה להתפרנס, רבות נותרות לכודות במעגל הזנות ללא סיוע מצד הרווחה שקרוב אפילו לדגדג את הצורך הקיים בשטח.
זנות היא תופעה חברתית שממנה נפגעות ונפגעים רבים, על כך אין ויכוח. אבל עבור האנשים המופלים והמודרים ביותר בחברה, כמו חלק מהנשים הטרנסיות, זו הדרך היחידה להתקיים ולשרוד כלכלית. המאבק לצמצום הזנות ולהוצאת נשים ממעגל הזנות הוא חשוב, אבל אסור שיבוא על חשבון נשים מוחלשות שלכודות במעגל הזנות מחוסר ברירה וללא חלופות אמיתיות.
כשהכנסת אישרה ב-2017 את חוק איסור צריכת זנות, מטרתו המוצהרת הייתה להיאבק בתופעה באמצעות מהלך משולב: קודם כל להקצות משאבים חסרי תקדים לטובת טיפול בשורדות ושורדי זנות על מנת שיוכלו להתחיל בחיים חדשים. לאחר מכן, לנהוג ביד קשה כלפי צרכני זנות באמצעות סנקציות כבדות, וכך "לייבש" את התעשייה.
זאת גם הסיבה שנקבע מועד אכיפה עתידי ליולי 2020. הרעיון היה שקנסות על צרכני הזנות יוטלו לאחר שתושלם תוכנית סיוע מקיפה לאנשים בזנות. אלא שבחלוף שלוש שנים החלק הראשון (האכיפה) כבר כאן, ומנגד החלק השני (סיוע ושיקום) - נמצא בעיקר על הנייר. שלא לומר באוויר. במצב כזה, עובדות ועובדי מין טרם קיבלו מענים ראויים, ובמקביל נשארו איומי הפגיעה בפרנסה והתעמרות מצד המשטרה ולקוחות.
החלת החוק ואכיפתו לפני יצירת תשתיות תמיכה נאותות ומספקות הן מכות מוות לציבור של נשים וגברים שהוקעו מהחברה ונשלחו אל השוליים למכור את גופם על מנת להתקיים, קל וחומר בעיצומו של משבר כלכלי. ואיפה האחריות החברתית? האם מקבלי ההחלטות הבינו שהם לוקחים לנשים וגברים שמשתמשים בגופם על מנת לשרוד את הדרך היחידה שלהם להישאר בחיים?
יש סיבה שחוק הפללת הלקוח עבר עם התניה להקצאת משאבים טרום כניסתו לאכיפה. כל עוד הם לא מסופקים, "דור המדבר" נידון לאבדון.
דרישת ארגוני הקהילה הגאה, המגובה גם בעמדה דומה של שדולת הנשים, היא לא להפקיר נשים וגברים שנמצאים בזנות מחוסר ברירה, ולא יצליחו להיחלץ ממנה אם הרשויות לא יושיטו את ידן. מוכרחים להקצות את התקציבים ולממש את כל המענים בשטח. עד שזה יקרה – יש לדחות את מועד תחילת האכיפה בפרק זמן מוגדר.
שר המשפטים אבי ניסקורן הצהיר בפורומים רבים על תמיכתו בשוויון זכויות לקהילה הגאה, והודיע שיפעל לתקן את חוק הפונדקאות המפלה. ראוי שבאותה נשימה הוא יזכור גם את עשרות אלפי האנשים על הקשת הטרנסית שהופקרו בהחלת החוק הזה.
  • הילה פאר היא יו"ר האגודה למען הלהט"ב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com