לפני כשנה וחצי הכריז משרד התחבורה על צעד דרמטי והפך את אחד הנתיבים בכביש החוף ובנתיבי איילון לנתיב המיועד רק לתחבורה ציבורית ולנסיעות שיתופיות לרכב פרטי עם שניים או שלושה נוסעים לפחות, תלוי במקטע. המיזם שזכה לשם "נתיב פלוס" נחשב להצלחה לאחר שקיצר משמעותית את זמן הנסיעה באוטובוסים בשעות העומס ואפשר להם לעקוף את הפקקים. עם זאת, במענה לבקשה שהגישו התנועה לחופש המידע ו-ynet התברר שמתחילת הפרויקט, חולקו רק כ-5,000 דו"חות לנהגים שנסעו בו בניגוד לחוק.
"לא כך דמיינו את הפרויקט שהפך להמלצה בלבד למי שמטיב עם החוק", אמר גורם שהיה שותף בהקמתו. החידוש בנתיב פלוס לעומת נתיבי תחבורה אחרים היה הסבת נתיב קיים לנתיב תחבורה ציבורית ושיתופית בתוך זמן קצר וללא תכנון וסלילה חדשים. הטכנולוגיה הנהוגה לאכיפת נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית היא באמצעות מצלמות שמנטרות את כלי הרכב שמורשים לנסוע בו, אבל בנתיב כזה שבו אפשר לנסוע גם ברכב פרטי עם כמה נוסעים לא נמצאה טכנולוגיה שמסוגלת לאכוף את הצורך. לכן, משרד האוצר העביר למשטרת התנועה תקציב ייעודי לאכיפה באמצעות אופנוענים.
הנתיב נפתח באוקטובר 2019 והאכיפה בו החלה רק בחודש שלאחר מכן. ממשרד האוצר מסרו במענה לבקשה של התנועה לחופש המידע ו-ynet כי התקציב שהועבר לצורך האכיפה עומד על 2.7 מיליון שקלים, ומתוכו הוקצו מיליון שקלים לרכישת אופנועים ואמצעי אכיפה נוספים ו-1.7 מיליון שקלים הועברו לצורך "שכר שוטרים, דלק, ביטוח וכדומה". כמו כן, ציינו במשרד כי התקציב נוצל במלואו.
משטרת התנועה השיבה כי מהרבעון האחרון של 2019 – כלומר, מחודש אוקטובר, חודש לפני תחילת האכיפה בפרויקט – ועד לסוף 2020 ניתנו 5,345 דו"חות. ברבעון האחרון של 2019 ניתנו 1,074 דו"חות, ובשנת 2020 כולה, שבה פרצה מגפת הקורונה ואיתה הגיעו הסגרים והגבלות התנועה שונות, רשמה המשטרה 4,271 דו"חות - 1,538 מהם בכביש 2 ו-2,733 בנתיבי איילון.
"מהנתונים עולה שלגופי האכיפה קיימים המשאבים והיכולות לבצע את האכיפה הנדרשת, יחד עם זאת השונות הרבה בהיקף האכיפה בין שני הכבישים ובין תקופות זמן שונות מעלה שאלות בנוגע לשיטת האכיפה או יישום השיטה בשטח", נמסר ממשרד האוצר
גורמים בענף התחבורה הציבורית תהו אם גם בתקופה זו, שבחלקה הוטלו סגרים והגבלות תנועה, מדובר באכיפה מספקת שתביא לנסיעות מהירות ויעילות בתחבורה הציבורית. כך, אם מחשבים את מספר הדו"חות ביחס לתקציב שהושקע באכיפה לבדה, מגיעים ל-505 שקלים מתוך קופת המדינה לצורך הפקת כל דו"ח למי שנסע שלא כדין בנתיב המיועד למשתמשי התחבורה הציבורית והנסיעות השיתופיות.
במשטרה הסבירו שאיסור הנסיעה בנתיבים הציבוריים הופנם באופן יחסי, וכי התנועה בשנת 2020 בכבישים בכלל ובהם גם נתיבי איילון וכביש החוף, ירדה משמעותית. לכן, הקנסות ניתנו בהתאם לתדירות ביצוע העבירות, לנפח התנועה וגם בהתאם לכוח שעומד לרשות המשימה הזו – ארבעה אופנוענים. לפי המשטרה, הדרך היעילה ביותר לאכוף את הנסיעה כחוק בנתיבי הפלוס היא באמצעות פרצת דרך טכנולוגית.
במשרד האוצר שמימן את האכיפה ואת הפרויקט הביעו אכזבה. "האכיפה קריטית להשגת יעדי הפרויקט, ולכן הקצה משרד האוצר משאבים רבים למימוש הפעולות הנדרשות", נמסר מהמשרד. "מהנתונים עולה שלגופי האכיפה קיימים המשאבים והיכולות לבצע את האכיפה הנדרשת, יחד עם זאת השונות הרבה בהיקף האכיפה בין שני הכבישים ובין תקופות זמן שונות מעלה שאלות בנוגע לשיטת האכיפה או יישום השיטה בשטח. אכיפה הדוקה יותר תאפשר להגשים את מטרות הפרויקט ותשפר את רווחת משתמשי הדרך".
גורם שהיה שותף בהקמת פרויקט נתיב פלוס ונחשף לנתונים אמר כי "המיזם חשוב ונכון ברמה האסטרטגית כי הוא יכול להשפיע באופן מידי להקלה על העומסים בכבישים ולתת דחיפה לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית שגם ככה לא מאוד אטרקטיבית". לדבריו, "בשל חוסר היערכות מקצועית לאכיפה המיזם הפך עקר, אם הנתיב הוא המלצה למיטיבי שמירת החוק. לראשונה הוקצתה תשתית קיימת כדי לתעדף תחבורה ציבורית והמשטרה לא עושה מספיק כדי לאכוף, אף שקיבלה תקציב נאה לשם כך".
בארגון "15 דקות" אמרו כי אם האכיפה לא מספקת כדאי לשנות את תנאי הנסיעה בנתיב לנסיעה לתחבורה ציבורית בלבד. "נתיב העדפה שלא נאכף כראוי, לא שווה הרבה. אם עוד לא בשלה העת לאכיפה יעילה של נתיבים שיתופיים, המדינה צריכה לשאול את עצמה אם לא עדיף לסמן את הכבישים כנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית ולאכוף אותם כראוי", אמרו בארגון. "מדינת ישראל חייבת לחזור ולהשקיע בנתיבי העדפה בכבישים הבינעירוניים כדי לאפשר מקום ליותר אנשים להשתמש בכבישים, שהם כידוע, משאב הנמצא במחסור חמור".
בקשת המידע הוגשה על ידי שחר לוין מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל. אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה מסר כי "בחלוף תקופה מאז נפתחו נתיבי פלוס, הגיעה העת לנסות וללמוד על השפעת הנתיבים וכן על האכיפה בהם. מהמידע שהתקבל עולה שהושקע כסף רב באכיפה שמתבצעת בכביש מהצד האחד, אולם נדמה שמספר הדו"חות נמוך מהמצופה, מהצד האחר".
לדבריו, יש חשש שהנתיב הפך להזדמנות למי שיכול להרשות לעצמו כלכלית לעקוף את הפקקים. "השאלה הנשאלת היא מי מרוויח מהאכיפה הדלילה, ובעצם, מי מרשה לעצמו לעקוף את הפקקים דרך נתיב פלוס, בידיעה כי אם ייתפס ישלם קנס גבוה. במקרים מעין אלה, עולה חשש שלא מדובר רק בנתיב לתחבורה ציבורית ושיתופית, אלא גם בנתיב למי שמרשים לעצמם להסתכן בקנסות גבוהים".
לאחרונה פורסם ב-ynet ששרת התחבורה מירי רגב הקפיאה את הרחבת פרויקט נתיב פלוס לכבישים נוספים ברחבי הארץ. התוכנית אמורה הייתה לכלול את הרחבת המיזם בכביש 2 לכיוון צפון. בסגר הראשון בישר שר התחבורה דאז בצלאל סמוטריץ' כי המיזם תוקצב ב-40 מיליון שקלים במסגרת התוכנית להאצת המשק. תוכנן להרחיב את הפרויקט גם לכביש 1 וכביש 4. כעת התוכניות הללו נגנזו.
הגורמים המעורים בתוכניות אמרו כי להחלטה על הקפאת המיזם יש שיקול מקצועי והוא היעדר נסיעות שיתופיות בתקופת קורונה. עם זאת, לדבריהם, יש גם שיקולים פוליטיים. משרד התחבורה והשרה העומדת בראשו לא רוצים לעמוד מול לחצים של נהגים זועמים שעומדים בפקק, או של ראשי הערים שחלקם מתנגדים למיזם. כך התוכניות לתת עדיפות לתחבורה הציבורית ימתינו שנים עד שייסללו במיוחד נתיבים נוספים – אלא שבכל מכונית נוסעים בממוצע בישראל 1.2 בני אדם ואילו באוטובוס בתקופת טרום הקורונה יכולים להיכנס 60 נוסעים ובתקופת הנוכחית 45 נוסעים.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל נמצאת בחזית המאבק בקטל בכבישים וממקדת את פעילותה באכיפת עבירות תנועה מסכנות חיים ובריונות בכביש. במסגרת הפעלת הפרויקט מסוף שנת 2019, המשטרה הקצתה כוח אכיפה ייעודי הפועל באמצעות אופנוענים על צירים אלו, כאשר מתחילת הפרויקט נרשמו בהם כ-5,500 דו"חות. בשטח ניכר כי קיימת ירידה בעבירות בנתיבים אלו, זאת עקב הפנמה של מרבית ציבור הנהגים לאכיפה המתבצעת במקום והגברת הציות לחוקי התנועה. בשנה האחרונה תנועת כלי הרכב בנתיבים אלו ובכלל הייתה דלילה יחסית לפרקי זמן ממושכים, זאת בעקבות מגבלות התנועה בצל התפשטות נגיף הקורונה".
