יוסף בן חיים הציל את פנחס בן ה 11
(צילום: עידו ארז)
בין רגעי האסון במירון מתגלים גם סיפורי גבורה: יוסף חי אמסלם, תושב צפת שנפצע באסון, הציל ביום חמישי את פנחס, ילד בן 11 שהגיע להילולה. שניהם התאחדו מחדש בבית החולים זיו בצפת, שם אושפזו במצב קל והספיקו להשתחרר. "חשבתי שאיבדתי אותו", אמר אמסלם במשדר המיוחד של ynet.
אתה יכול לספר מה קרה שם? "לאחר שנפלתי במהומה שהייתה שם הצלחתי לעמוד על הרגליים וניסיתי להוציא אנשים. ניסיתי כמה פעמים, לא הלך. קלטתי פרצוף של ילד בין כל מאות האנשים והחלטתי שאני ניגש אליו. התחלתי להוציא אותו עד כמה שניתן, את הראש, את הידיים, ובאיזשהו שלב אמרתי לו – קדימה תמשיך, בוא תעזור לי לעזור לך. פה זה נעצר, שאני מנסה למשוך אותו בידיים, הוא מושיט את הידיים שלו, אני עושה בכוח ולא הולך. לא הולך".
זה המפגש הראשון שלכם? "זה המפגש הראשון. חשבתי שאיבדתי אותו, חס ושלום. ברגע שראיתי שהוא לא מגיב, ולא עוזר לי לעזור לו, אז פה כבר נפלתי לסוג של התמוטטות והתעוררתי בבית החולים. היה לי חשוב כל הזמן, במשך כל היומיים האלה, לדעת מה קורה עם הילד. זה היה חשוב לי. בשבת מישהו קישר בינינו ואמר שיכול להיות שזה הילד. בשבת ירדתי ואיך שירדתי אליו הוא ישר זיהה אותי ואני זיהיתי אותו, המפגש היה ממש מרגש. מאוד מאוד מרגש".
1 צפייה בגלריה
יוסף חיים אמסלם ופנחס בן ה-11
יוסף חיים אמסלם ופנחס בן ה-11
יוסף חיים אמסלם ופנחס בן ה-11
(צילום: דניאל סלאמה)
איך עברה עליך השבת? "מאז שפגשתי אותו הרגשתי קצת שונה לגמרי, הרגשתי הקלה במצב הנפשי נקרא לזה ככה. ברוך השם אני שמח. אני שמח שהוא בריא ושלם, פגיעות גופניות לא נורא. נפשיות. הכל בסדר, העיקר שהוא חי בריא ושלם".
מה אתה רוצה להגיד בהזדמנות הזאת? היו רגעים שחשבת שאיבדת את פנחס? "כן. הבנתי שאני מושך אותו חזק עם הידיים ולא מצליח, ראיתי אותו שהוא קצת מעורפל, סוג של מעורפל, וחשבתי שגמרנו".
מה אתה מרגיש וחושב ברגע הזה? "אני מאושר. זה עושה לי משהו מיוחד. ילד זה משהו מיוחד בשבילי. וברוך השם אני שמח שהצלתי אותו. לא הצלתי ממש, אבל השתדלתי. ניסיתי להציל אותו".
פנחס, נראה לי מתרגש עכשיו, זה המפגש הראשון שלך אחרי האירוע "כן כן, נפגשנו, דיברנו בשבת. הכרנו כבר".
אתם מתכננים לשמור על קשר אחר כך "הלוואי, למה לא?".
"התחילו לצעוק: 'הולך להיות פה אסון'" בין האנשים שהשתתפו בפעולות ההצלה הי גם דב מייזל, סמנכ"ל מבצעים באיחוד הצלה. "אתה מטפל באירוע תחת אש ולידך אנשים ממשיכים לחטוף כדורים וליפול", הוא משחזר את רגעי האימה ל-ynet.
דב מייזל, סמנכ"ל מבצעים באיחוד והצלה
(צילום: חגי דקל)

היית בשטח, מטר מהקבר בערך. "הייתי בשטח, ממש בכניסה למתחם הקבר כשהאירוע התחיל להתרחש ומיד ניסינו לפלס את דרכנו לתוך הזירה עצמה. האמת היא שהזירה עצמה יושבת על מרפאה של איחוד הצלה, ממש בפתח המרפאה הייתה נקודת המפגש הזו של הירידה מהמדרגות. ובעצם המתנדבים התחילו לצעוק עוד לפני כן של להתחיל להזרים כוחות כי הולך להיות פה אסון. הולך להיות פה אסון".
עוד לפני שאנשים התמוטטו שם ונדחקו? "מתנדבים עלו ברשת הקשר כבר והודיעו שעוד רגע אנשים פה מתחילים להתעלף ולהתחיל להזרים כוחות לפה למקום".
שמענו כמה פעמים על שליפה מתוך הקהל, לא הייתה דרך אחרת לחלץ משם. "זו התחושה. אתה מטפל באירוע תחת אש ולידך אנשים ממשיכים לחטוף כדורים וליפול".
אתה יכול לאשר לנו שלא עצרו בשום נקודה ואמרו לאנשים – "חברה, שניה רגע". איפשהו, בכניסה למתחם. אני יודע שבנקודה שבה אני עמדתי, אותה איזו נקודה שולטת לראות איזושהי תמונת מצב, אנחנו ניסינו לצעוק 'חבר'ה, תעצרו אותם' מלמעלה. אבל בשלב הזה זה היה כאוס, זה פשוט היה כאוס".

השתתפו בהכנת הכתבה: אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש