2 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בבית חולים בצפת
מחלקת קורונה בבית חולים בצפת
מחלקת קורונה בבית חולים בצפת
(צילום: EPA)
מכון כללית למחקר, שפרסם את המחקר המקיף על יעילות החיסונים נגד קורונה שמצוטט ברחבי העולם, מפרסם מחקר חדש החושף את השפעת המוטציה הבריטית על התחלואה בארץ. לפי המחקר, במהלך ינואר נרשמה עלייה חדה של 70% בסיכון לתחלואה קשה בקרב לא מחוסנים.
בקרב 50 אלף מבוטחים שנדבקו בקורונה במהלך ינואר-פברואר 2021, ולא חוסנו לפני כן, נרשמה עליה של 70% בהידרדרות לתחלואה קשה ביחס לצפוי לאור נתוני 60,000 נדבקים בחודשים קודמים. הסיבה, ככל הנראה - התפשטות הזן הבריטי.
פרופ' נחמן אש משיב לשאלות על החיסונים
(צילום: אורי דוידוביץ)

"במהלך חודשים ינואר-פברואר 2021, תקופת הסגר השלישי ושיא מבצע חיסוני קורונה, נצפתה תופעה לא מוסברת", נכתב בהודעה מטעם הכללית. "התחזיות ניבאו ירידה מיידית ומשמעותית במספר החולים הקשים החדשים מדי יום. בפועל, למרות שיעור גבוה של בני 60+ אשר קיבלו מנת חיסון ראשונה, ובהמשך גם את מנת החיסון השנייה, הירידה במספר היומי הכולל של החולים הקשים הייתה צנועה".
פרופ' רן בליצר, צוות הטיפול במגפות של משרד הבריאותעורך המחקר רן בליצר
הם ציינו כי בתקופה זו הפך הווריאנט שזוהה לראשונה בבריטניה לדומיננטי בישראל. זן זה נצפה לראשונה בישראל בסוף דצמבר ועד תחילת חודש פברואר כבר גרם, לפי הערכות משרד הבריאות, לרוב ההדבקות בישראל. על פי מחקרים מן העולם, זן זה ידוע כמדבק יותר. ממספר דיווחים ראשוניים מאנגליה, עלה כי מוטציה זו עשויה לגרום גם לתחלואה קשה ותמותה ניכרת יותר, אולם לא היו נתונים מישראל המתייחסים לתופעה אפשרית זו.
במכון כללית למחקר אמרו כי עקבו אחר שיעור ההידרדרות לתחלואה קשה בקרב נדבקים לא מחוסנים במשך 14 ימים ממועד ההדבקה שלהם. המעקב כלל קבוצת השוואה של כ-60 אלף נדבקים בקורונה בתקופה שבין 1 לאוקטובר ל-19 בדצמבר 2020 (לפני תחילת מבצע החיסונים ולפני זיהוי הזן הבריטי בישראל). בתקופה זו, שיעור ההידרדרות למחלה קשה בתוך 14 ימים בקרב הנדבקים היה דומה לשיעורים בעבר - 1.0% בבני 30-50, 3.7% בבני 50-60 ו-14.5% בבני 60+.
2 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בבית חולים בצפת
מחלקת קורונה בבית חולים בצפת
"מאפייני המחלה השתנו"
(צילום: AP)
הקבוצה השניה מנתה כ-50 אלף איש אשר נדבקו בנגיף הקורונה בתאריכים שבין 17 בינואר ועד 7 לפברואר 2021 , ולא התחסנו לפני אבחנתם כחיוביים. בתקופה זו, על פי הערכות משרד הבריאות, הזן הגיע לשיעור של כ-80% מההדבקות החדשות. ואכן, בתקופה זו נצפה שיעור גבוה משמעותית של הידרדרות למחלה קשה תוך 14 ימים מהאבחנה: 1.3% בגילאי 30-50, 5.5% בגילאי 50-60 ו-19% בגילאי 60+.
"הנתונים שלנו מספקים הסבר אפשרי מדוע בשבועות הראשונים של השנה לא נצפתה ירידה חדה כמצופה במספר החולים הקשים החדשים מדי יום, למרות העמקת מבצע החיסון והיעילות הרבה של החיסונים כפי שנמצאה במחקר הגדול שערכה כללית והתפרסם הבוקר בכתב העת ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", אמר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר וראש מערך החדשנות בכללית. "לפי התוצאות שבידינו, חלק מהירידה הכוללת בחולים הקשים בכל הגילאים עקב ההתחסנות נצפתה באיחור והיקף מוגבל מהצפוי - בשל עליה חדה מקבילה בשיעורי התחלואה הקשה מבין הנדבקים בקרב הלא מתחסנים בכל קבוצות הגיל - עליה של כ-70% ביחס לתקופה של עד לפני חודש".
"תוצאות המחקר מלמדות כי מאז תחילת 2021 השתנו מאפייניה הקליניים של התחלואה בקורונה והסיכון לתחלואה קשה התגבר משמעותית בקרב אוכלוסיית הלא-מחוסנים, ומכאן ניתן לשער שהזן הבריטי אינו רק מדבק יותר - אלא גם מסוכן יותר", הוסיף פרופ' בליצר. "תוצאות אלו תואמות דיווחים מבריטניה על אלימות מוגברת של הזן החדש. על כן - אילולא הבלימה הראשונית בתחלואה בעקבות הסגר והשפעות מבצע החיסון, היינו רואים עכשיו מספר גבוה משמעותית של חולים קשים מציפים את בתי החולים שלנו. אנו מוצאים לנכון לפרסם ממצאים אלה לפני פרסום מדעי ובקרת עמיתים, בכדי להתריע בפני הציבור על הצורך לגלות זהירות במהלך חג הפורים".