חשש ממשי מהמשך השימוש במסוקי היסעור ומטוסי התדלוק הישנים בצה"ל: מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אמיר אשל, הזהיר היום (ב') בהתבטאות תקשורתית חריגה מהשלכות הסחבת הממשלתית בנושא תקציב המדינה והביטחון, לצד העיכובים באישור ומימוש רכש אמצעי הלחימה מארצות הברית בכספי הסיוע. ועדת השרים להצטיידות טרם התכנסה לדון במטוסי הקרב ומסוקי התובלה הבאים שחיל האוויר משווע מזה כשנתיים לרכוש בעזרת הסיוע מארה"ב.
התלקחות היסעור אשתקד: "הגיע הזמן להחליף את המסוק המיושן"
(צילום: אלי סגל)
הפקק שתוקע את התהליך כעת, אחרי שנה וחצי נטולות ממשלה קבועה, הוא מחלוקת עם משרד האוצר על צורת המימון: במשרד הביטחון מוכנים לספוג מתקציב המשרד ריבית של 800 מיליון שקל כדי לרכוש מיד טייסות חדשות וחיוניות, בהלוואה בנקאית שתוחזר בעוד 7-6 שנים, כאשר הכסף האמריקני יהיה זמין, ומתנגד לחלופה לפיה התקציב לרכישת הפלטפורמות הדחופות יהיה ממקדמה שקלית שתילקח מתקציב הביטחון.
"זה לקחת 8 מיליארד שקלים עכשיו, בשיא המשבר הכלכלי בארץ, ולשים אותם על תעשיות ביטחוניות בארה"ב במקום על חינוך ורווחה פה", גרס אשל, "בעבר כבר מימשנו רכש של מטוסי קרב באמצעות הלוואה עד לזמינות כספי הסיוע".
כלי הטיס העיקריים שאשל, שפיקד בעבר על חיל האוויר, מתכוון אליהם, הם מטוסי תדלוק חדשים, קיי.סי 46 של חברת בואינג במקום מטוסי הראם (בואינג 707), ומסוקים חדשים שיחליפו את היסעורים העתיקים. ראמים ויסעורים שעדיין פעילים בצה"ל במשימות שחלקן אסטרטגיות, הגיעו לישראל לפני שאשל נולד: "אנחנו בדקה ה-94 ואם לא מחליטים עכשיו אז הדיליי יהיה גדול. בחירות נוספות יהיו בכלל עוד סחרור בעייתי מעבר לסוגיית הביטחון או רכש אמל"ח, בשיא של משבר עמוק שרק יוחרף. זה דבר רע".
3 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אמיר אשל. "אין מדינה בעולם כמו ישראל שעדיין מפעילה מסוקים ומטוסים כאלה בני 60-50"
(צילום: אריק חרמוני)
אשל דיבר לראשונה במונחים של סכנת חיים מהמשך השימוש במטוסי תדלוק ישנים במשימות עם מטוסי קרב והמשך הטיסות ביסעורים. "עוצמת הצורך בהחלפתם גדלה ובדחיפות", אמר. "מדובר גם בחימושים ומיירטים שונים להגנה האווירית. אין מדינה בעולם כמו ישראל שעדיין מפעילה מסוקים ומטוסים כאלה בני 60-50. יש לנו מטוסי קרב בני 44. להחליט מחר אם תפרוץ מלחמה על הטסת 50 לוחמים ביסעור או לתדלק מטוס קרב עם הראם – זו כבר החלטה עם רמות סיכון לא פעוטות. מה נגיד אם יקרה משהו? אין לזה אח ורע בעולם".
אשל גם יצא נגד הקיצוץ הרוחבי השנתי שהשנה הפחית מהתקציב ההמשכי לביטחון כ-3 מיליארד שקלים, ותקף את התנגדות האוצר לתוכנית "צמיחה בטוחה", לפיה מערכת הביטחון תזמין ממפעלים ישראליים אמצעי לחימה וציוד שבלאו היא התכוונה לרכוש בעתיד לצה"ל, ב-4.5 מיליארד שקלים, באופן שיכניס מיד למשק 12-8 אלף מקומות עבודה.
לדבריו, התוכנית אפילו לא הגיעה להחלטה של הדרג המדיני: "כשאיו תקציב מדינה אין תוכנית עבודה, לא נקבעים סדרי עדיפויות ואין יכולת תכנון ארוך טווח לצה"ל. אין דבר כזה סופר עם ספינות טילים ומטוסים שאפשר לקנות מהמדף. כל הליך רכש וייצור שכזה נמשך 7-8 שנים. אנו חיים על תקציב של שנה שעברה, כל הוצאה היא באישור האוצר, והתקציב לא מגלם שינויים שעברו השנה".
מנכ"ל משרד הביטחון, שנכנס לתפקידו לפני חצי שנה במינוי של שר הביטחון בני גנץ, מתכוון להקל מאוד על הייצוא הביטחוני לאור פיחות תקציבי הרכש הביטחוניים בעולם והגדלת התחרות שתקשה על חברות ישראליות: "חייבים להרחיב את מהירות האוטוסטרדה הזו, גם לעולמות הסייבר, בהם עיכוב של 3 חודשים פוגע ברלוונטיות של המוצר. אין פה כבר פרות קדושות. אפשר להגן בקלות על סוד האתמול ולמנוע את היכולת של המחר ממדינות אחרות, גם באמצעות גרסאות ייצוא".
אשל, שלקח חלק משמעותי בגיבוש ההסכם החדש עם ארה"ב, לשימור היתרון הצבאי היחסי של ישראל לאור הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין, התייחס באופן חריג לסוגיה והודה כי המהלך הוסתר ממערכת הביטחון. "היה כבר ייצוא ביטחוני ישראלי לאמירויות עוד לפני הסכם השלום. יש בהסכם איתם הזדמנויות, אך בהסכמים כאלה יש גם סיכון בגלל שזה בא כעסקת חבילה עם מטוסי f35 שקיבלו. קרו כבר תפניות אסטרטגיות ושלטונות שהתהפכו. דאגנו להסכם חוצה ממשלים עם ארה"ב ופעלנו מהר מול בכירים ביטחוניים שכבר עזבו או פוטרו כמו מזכיר ההגנה ", אמר.
באשר לתוכנית הרב-שנתית של הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, "תנופה", שטרם אושרה ומומשה, ציין אשל כי ייתכן שהיא תאושר במדרגה נמוכה יותר לאור המשבר: "אין רעיונות ללא תקציב". אשל גם התייחס באופן יוצא דופן כבכיר ישראלי לחימוש הישראלי הענק שמסופק לאזרבייג'ן, בלחימתה נגד ארמניה בחבל נגורנו קראבך: "יש לנו אינטרסים אסטרטגיים באזרבייג'ן וכל מה שהם מקבלים מבוסס על הסכמי רכש קודמים. אנו לא פותחים עבורם מחסנים של צה"ל". לדבריו, במשרד הביטחון בוחנים בעת הזו לבקשת גנץ את סוגיית הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון לאחר שהרמטכ"ל קרא לעשות זאת.
פורסם לראשונה: 15:58, 16.11.20
