3 צפייה בגלריה
פאטו בנסודה- בית הדין הפלילי בהאג
פאטו בנסודה- בית הדין הפלילי בהאג
אור ירוק לפתוח בחקירה נגד ישראל. התובעת פאטו בנסודה
(צילום: AP)
שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החליטו הערב (שישי) לאשר לתובעת הראשית פאטו בנסודה לפתוח בחקירה על "פשעי מלחמה של ישראל", וקבעו כי החקירה יכולה להתקיים בשטח יהודה ושומרון והרשות הפלסטינית. כעת תצטרך התובעת להחליט אם אכן לפתוח בחקירה. ההחלטה עלולה להציב גורמים ישראליים - בהם גם ראש הממשלה, שרים, רמטכ"ל, ראשי מועצות ויישובים בהתנחלויות ועוד - בפני הליכים פליליים ואף מול צווי מעצר.
על פי החלטת השופטים, שהתקבלה ברוב קולות, "פלסטין" שגבולותיה הם גבולות 1967 - כולל מזרח ירושלים - היא מדינה חברה בבית הדין הבינלאומי. זאת לאחר שהתובעת בנסודה ביקשה מבית הדין לקבוע את הגבולות הטריטוריאליים שבהם אמורה להתנהל החקירה על ביצוע פשעי מלחמה לכאורה.
בנסודה: "לחקור טענות לפשעי מלחמה נגד ישראל"

בנסודה כבר הגדירה בעצמה את הגבולות האלה כ"גדה המערבית כולל מזרח ירושלים ועזה", אך לא היה ברור אם השופטים יתערבו בקביעה הזו, שכן משמעותה היא קביעת הגבולות של המדינה הפלסטינית העתידית. עם זאת, השופטים לא התייחסו בהחלטתם לסוגיית הבנייה בהתנחלויות וחוקיותה - אלא רק לסמכות השיפוטית הטריטוריאלית.
מלבד ישראל, גם ארגון הטרור חמאס עשוי למצוא את עצמו בצד הנחקר. לדברי התובעת, יש חשד סביר שבמהלך מבצע "צוק איתן" ביצעו גם ישראל וגם חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים פשעי מלחמה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את השרים לא להתייחס בפומבי להחלטת בית הדין הבינלאומי. בתגובה שפורסמה באופן חריג אחרי כניסת השבת אמר בעצמו כי "היום הוכיח בית הדין פעם נוספת שהוא גוף פוליטי ולא מוסד שיפוטי. בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים ובמקום זאת רודף אחר מדינת ישראל, מדינה בעלת משטר דמוקרטי איתן, המקדשת את שלטון החוק, ואינה חברה בבית הדין.
"בהחלטתו זו פגע בית הדין בזכותן של מדינות דמוקרטיות להגן על עצמן מפני טרור, ושיחק לידי גורמים החותרים תחת המאמצים להרחבת מעגל השלום. אנו נמשיך להגן בכל דרך על אזרחינו וחיילינו מפני רדיפה משפטית".
גם מחלקת המדינה האמריקנית התייחסה להחלטת בית הדין, ומסרה כי ארה"ב "מודאגת מאוד" ממנה. דובר מחלקת המדינה נד פרייס הוסיף: "אנחנו מודיעים להחלטה ובוחנים אותה". לאחר כמה שעות צייץ פרייס בטוויטר כי "ארה"ב מתנגדת להחלטת בית הדין בהאג". פרייס הוסיף: "נמשיך לקיים את מחויבותו המלאה של הנשיא ביידן כלפי ישראל וביטחונה, כולל התנגדות לפעולות המבקשות לפגוע בישראל באופן לא הוגן".
3 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
"בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים". נתניהו
(צילום: קונטקט)
שר החוץ גבי אשכנזי אמר כי "החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי מעוותת את הדין הבינלאומי והופכת מוסד זה לכלי שרת פוליטי בידי התעמולה האנטי-ישראלית. לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין סמכות לדון בתיק הפלסטיני. מדינת ישראל היא דמוקרטיה חזקה בעלת מערכת משפט עצמאית ואפקטיבית, הזוכה להערכה עמוקה ברחבי העולם".
לדבריו, "החלטת השופטים מעניקה פרס לטרור הפלסטיני ולסרבנות הרשות הפלסטינית לשוב למו"מ ישיר עם ישראל, ותורמת, הלכה למעשה, לקיטוב בין הצדדים. אנחנו קוראים למדינות אשר רואות חשיבות במערכת המשפט הבינלאומית ומתנגדות לניצולה הפוליטי, לכבד את זכותן הריבונית של מדינות לבחור לא להסכים לסמכות בית הדין. מדינת ישראל תנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי להגן על אזרחיה".

הפלסטינים מברכים: "ניצחון עבור קורבנות הפשעים הישראליים"

ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, בירך על החלטת בית הדין הבינלאומי ואמר כי היא מהווה "ניצחון עבור הקורבנות של הפשעים הישראליים". כמו כן, קרא אשתייה לבית הדין לחקור בהקדם את "פשעיה של ישראל" בשלוש המערכות האחרונות ברצועת עזה, את סוגיית האסירים ואת סוגיית ההתנחלויות.
שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, בירך על החלטת בית הדין הבינלאומי להכיר ברשות הפלסטינית כמדינה חברה - וקרא לתובעת הכללית לפתוח בהקדם האפשרי בחקירה פלילית נגד בכירים ישראלים, בגין "פשעיהם נגד העם הפלסטיני". בכיר הרשות הפלסטינית חוסיין אל-שייח אמר כי "החלטת בית הדין הבינלאומי לכלול את הרשות הפלסטינית כמדינה חברה בהתאם לאמנת רומא מהווה ניצחון לאמת, לצדק, לחירות ולערכים המוסריים בכל העולם".
3 צפייה בגלריה
מוחמד אשתייה ראש ממשלה פלסטינית פלסטיני פלסטינים הרשות הפלסטינית
מוחמד אשתייה ראש ממשלה פלסטינית פלסטיני פלסטינים הרשות הפלסטינית
קורא לחקור בהקדם את "פשעיה של ישראל". ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה
(צילום: EPA)
בסוף דצמבר 2019 הודיעה בנסודה כי בתום הבדיקה המקדמית שבה היא פתחה בינואר 2015, בנוגע לאפשרות של חקירת פשעי מלחמה בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה, היא סבורה שיש עילה לטענות לפשעים אלה ושהם אכן מתבצעים - אם כי היא לא ציינה מפורשות בידי מי.
בנסודה פתחה ב"בדיקה המקדמית" על רקע מבצע צוק איתן ובעקבות פניית הפלסטינים שהצטרפו זמן קצר לפני כן לבית הדין. היא הודיעה כי הבדיקה הייתה "עצמאית, מקיפה ואובייקטיבית", ומצאה שיש "בסיס רציונלי להאמין" שמתבצעות או שבוצעו פשעי מלחמה בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) וברצועת עזה.
בהקשר הישראלי, היא כתבה, הבדיקה מראה כי צה"ל ביצע "מתקפות לא-מידתיות" בלפחות שלוש תקריות שנבדקו. מנגד, היא הוסיפה כי חמאס וקבוצות פלסטיניות חמושות אחרות ביצעו פשעי מלחמה בכך ששיגרו רקטות לעבר אזרחי ישראל והשתמשו באזרחים כמגנים אנושיים. היא הוסיפה שהם גם שללו מחשודים זכות למשפט הוגן – ככל הנראה בהתייחסות להוצאות להורג על-ידי חמאס של חשודים כמשת"פים במהלך ימי הלחימה ב-2014.
התובעת הראשית נמנעה מלפתוח בחקירה מיידית, וביקשה מבית הדין הבינלאומי חוות דעת שתאשר את סמכותה לפתוח ב"חקירה מלאה" בתוך 120 יום. הודעתה של בנסודה הגיעה זמן קצר לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם הודעה משלו, ולפיה אין לבית הדין בהאג סמכות בעניין ישראל.
בית הדין אפשר למדינת ישראל להעביר את עמדתה בנושא עד ה-24 ביוני, אך בארץ החרימו את ההליך כולו כדי לא לתת לו לגיטימציה.
במהלך התקופה בישראל נערכו לאפשרות שהרכב הקדם-משפט של בית הדין יפרסם את ההחלטה שלו ערב יציאתו לפגרת הקיץ ביולי - מה שבסופו של דבר לא קרה. בדיונים מוקדמים שנערכו בארץ נשמעה ההערכה כי בית הדין יבחר דווקא לדחות את הפסיקה שלו בעניין ישראל והפלסטינים - עד לאחר החלטה אפשרית של ישראל בעניין הסיפוח, ו/או עד לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב בנובמבר לכשיתברר אם הנשיא דונלד טראמפ נבחר לקדנציה שנייה.
הסיבה לכך היא שביוני האחרון חתם טראמפ על צו נשיאותי המתיר להטיל סנקציות כלכליות נגד גורמים בכירים בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, גורמים שיהיו מעורבים בניסיונות לחקור ולהעמיד לדין חיילים אמריקנים בגין פעולותיהם באפגניסטן, או בני ברית של ארה"ב כולל ישראל. הצו כלל החרמת נכסים של אותם גורמים בכירים בבית הדין ושלילת כניסתם וכניסת בני משפחתם לארה"ב.
פרסום ראשוני: 20:08 , 05.02.21