שביתה אחיות  מערכת הבריאות  בריאות זאב רוטשטייןשביתה אחיות  מערכת הבריאות  בריאות זאב רוטשטיין
פרופ' זאב רוטשטיין
(צילום: יעל פרידסון)
ברגישות, ואפילו בטיפת חשש, אני משתף את הציבור ב"אפשר גם אחרת", כאשר ברור לי שאיני בא למחות או להתלונן, ומקווה שאם דבריי יגיעו לאוזניים הנכונות אולי גם כאן נעשה את זה אחרת.
סגר הקורונה המושל בכיפה כבר שבוע שלישי מבוסס על ההנחה שככל שעם ישראל ייסגר יותר בבית וימעיט במגעים תרד רמת ההדבקה ונחווה פחות חולים בקורונה, ומכאן פחות לחץ על בתי החולים והקטנת התחלואה לממדים שעימם נוכל לקיים חיים מלאים לצד הקורונה, יחד עם הקפדה על כל מה שדרוש על מנת שלא נגיע לגל שלישי של קפיצה בתחלואה.
ירידה ברמת התחלואה למספרים סבירים תאפשר גם פעילות חקירתית אפידמיולוגית ועצירה של שרשראות ההדבקה, אבל בישראל, כמו בישראל, גם הכוונות הטובות נתקלות בסבך הפוליטי, ואז הציבור מוצא את עצמו תחת תקנות חירום, כפייה, אכיפה והתמרמרות ציבורית הגואה והולכת כך שאנו חווים גם הפגנות תכופות המהוות התקהלויות בעצמן והפרות של הסגר על ידי ציבורים מסוימים, וודאי שאם מסכמים את כל תופעות ה"אנטי" הללו אין מנוס מהמסקנה שהציבור אינו נותן אמון במנהיגיו, כולל במנהיגיו הרפואיים.
איך ניתן להסביר את הכלא הגדול והעוצר על נסיעות לחו"ל מהבחינה הרפואית? איך נוכל להסביר אי-פתיחת עסקים קטנים המקיימים את התו הסגול? איך נוכל להסביר את צמצום מספר הנסיעות בתחבורה הציבורית? הרשימה מאוד ארוכה, כאשר ברור לציבור שהגזירות אינן הכרח של המציאות הרפואית, ומי שמנסה להוסיף גם אלמנטים של שוויון ואינטרסים מקדיח את התבשיל.
איך ניתן להסביר את הכלא הגדול והעוצר על נסיעות לחו"ל מהבחינה הרפואית? איך נוכל להסביר אי-פתיחת עסקים קטנים המקיימים את התו הסגול?
רעיון "אפשר גם אחרת" מתייחס לזכויות בסיסיות של אזרחים חופשיים במדינה חופשית, בלי צווי חירום דרקוניים. הוא מדבר על סובלנות, הידברות, הענקת האחריות לשלטון המקומי שנבחר על ידי הציבור, ומכאן שרמת ההידברות ורמת האמון הן גבוהות. "אפשר גם אחרת" בהתייחסות של גורמי האכיפה, הנקרעים בין חובתם המקצועית למשימות האיומות שאליהן הם נשלחים בשם השלטון המרכזי, וכך נוצר חיכוך קשה.
אנו חייבים לחזור לשפיות ציבורית, וככל שנקדים תופעת האנרכיה תצומצם. השפיות המבוקשת מחייבת לוותר על כל הגזירות שאינן הכרח המציאות הרפואית, וכן הפסקת ההתעלמות של השלטון המרכזי מגורמי הבריאות, כי זה חלק מליבוי היצרים ואובדן האמון בו.
הקריאה "אפשר גם אחרת" היא זעקה לכולם להוריד אוקטבה, להקל גזירות לא חיוניות, להידבר, להסביר בשפה ברורה, והכי חשוב - להתאחד סביב מטרה אחת חשובה: ממדינה אחרונה במרוץ להכחדת המגפה לעבור להיות מדינה מתוחכמת וחכמה שתראה לעולם כיצד ישראל עוברת מהפך ומצליחה היכן שמדינות אחרות לא ממש הצליחו למגר את המחלה.
יש לנו חוקרים ורופאים מצוינים, יש לנו אמצעי טיפול מתקדמים שחלקם תקועים בצורה כואבת בשל קדושת הביורוקרטיה הנוראית שממנה כולם סובלים. יש לנו יכולות להתכוונן באופן מדויק לבידוד מפיצי-העל של המחלה בעל-כורחם, ואז נוכל לעשות נפלאות במניעת שרשראות ההדבקה, שהן בנות מניעה. יש לנו יכולות לפתוח את מערכת החינוך ולמנוע את השתוללות המחלה באותה טכניקה של גילוי מפיצי-העל וניטור התחלואה בהם, כפי שעשינו בהצלחה ב"מגן אבות ואימהות".
"אפשר גם אחרת" היא סדרה של צעדים חיוביים, שעונים על היגיון רפואי פשוט והימנעות מכל מה שנראה פוליטי או אינטרס זר. רק סדרה כזאת יכולה עוד להחזיר את גלגל האנרכיה לאחור. אפשר גם אחרת, וטוב שנתחיל בכך כבר בישיבת קבינט הקורונה היום.
  • פרופ' זאב רוטשטיין הוא מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com