ב-13 בנובמבר 1970, קצין חיל אוויר סורי צעיר החל בהפיכה הצבאית. זו הייתה אחת משרשרת של הפיכות צבאיות שחוותה סוריה מאז השיגה עצמאות מצרפת ב-1946, ולא הייתה סיבה להעריך שזו תהיה האחרונה. אבל 50 שנה לאחר מכן, משפחתו של חאפז אל-אסד עדיין שולטת בסוריה.
המדינה הרוסה אחרי עשור של מלחמת אזרחים שבה חצי מיליון בני אדם נהרגו, מחצית מתושביה הפכו לעקורים והכלכלה שלה נמחקה. באזורים מסוימים איבדה הממשלה את אחיזתה. אבל בנו של חאפז, באשר אל-אסד, עדיין שולט ללא עוררין ביתר האזורים.
שלטונו, חצי ממנו בתקופת מלחמה, שונה מזה של אביו בכמה דרכים - הוא תלוי בבני בריתו כאיראן וכרוסיה, בניגוד ללאומנות הערבית שקידם קודמו. ובמקום סוציאליזם לכאורה, סוריה הפכה לקלפטוקרטיה - מדינה שמתנהלת תחת שלטון מושחת, שפועל אך ורק לטובת עריציה.
כמו משפחת קסטרו בקובה או שושלת קים בצפון קוריאה, האסדים הפכו לשם נרדף לסוריה. לא ברור אם הממשלה מתכוונת לציין את יובל השנים לשלטון המשפחה. בשנים האחרונות, שנות מלחמת האזרחים, החגיגות השנתיות לציון ההפיכה היו מינוריות בהרבה.
אחרי ההפיכה ב-1970, חאפז אל-אסד ביסס את שלטונו. הוא מינה לתפקידי מפתח אישים מעדתו העלאווית, המהווה מיעוט בסוריה הסונית, והקים מדינת משטרה עם מפלגה יחידה בסגנון סובייטי. הכוח שלו היה אבסולוטי. המוחבראת, קציני המודיעין, נכחו בכל מקום.
אסד הפך את סוריה לכוח אזורי. בעולם הערבי הוא זכה לכבוד על העמדה הבלתי המתפשרת שלו בנוגע לרמת הגולן. את האמריקנים תסכל פעם אחר פעם כשלמרות שיחות השלום שבהן נטל חלק - לא הסכים לשום פשרה.
ב-1981, במלחמת איראן-עיראק, צידד אסד האב בעיראקים נגד כל העולם הערבי שתמך בסדאם חוסיין - והחל בברית שבסופו של דבר תסייע להצלת בנו. הוא תמך בקואליציה שהובילה ארצות הברית של ג'ורג' בוש האב במלחמת המפרץ הראשונה, לאחר פלישת סדאם לכוויית, ובכך קיבל קרדיט אצל האמריקנים.
"הוא היה אדם אכזר אבל חכם, שפעם מחק כפר שלם כמסר לאויביו", כתב באוטוביוגרפיה שלו נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, שפגש את אסד כמה פעמים. קלינטון התייחס לטבח חמה ב-1982, שם כוחות הביטחון של אסד האב הרגו אלפים כדי למנוע התקוממות של האחים המוסלמים.
"אלמנט חשוב בהישרדות של משטר אסד האב היה - בלי פשרות במדיניות הפנים, ניצול הזדמנויות אזוריות ועולמיות והמתנה שאויביך ימותו", אמר סאם דאגר, כותב הספר "אסד או שנשרוף את המדינה: איך תשוקה אחת של משפחה לכוח הרסה את סוריה".
בשאר אסד ירש את אביו אחרי מותו בשנת 2000, אבל מבקריו אמרו כי בניגוד לאב - הוא פספס הזדמנויות פעם אחר פעם. בשאר, רופא עיניים שלמד בבריטניה, כונה בתחילה רפורמטור ואפשר עימותים פוליטיים. אבל מהר מאוד הוא נסוג מההבטחות הראשוניות, כשהוא מתמודד עם עולם משתנה אחרי פיגועי 11 בספטמבר.
ב-2003 הוא התנגד לפלישה האמריקנית לעיראק, מחשש שיהיה הבא בתור. הוא אפשר ללוחמים זרים להיכנס לעיראק מתוך סוריה, מה שהוביל לזעם אמריקני. אסד הבן נאלץ לסיים את השליטה ארוכת השנים של סוריה בלבנון, לאחר שסוריה הואשמה בחיסול ראש הממשלה רפיק אל-חרירי. עם זאת, הוא הידק את הקשרים עם חיזבאללה.
האתגר הגדול ביותר של משפחת אסד החל כשהאביב הערבי הגיע לסוריה, במרץ 2011. התגובה של הנשיא הסורי להפגנות שהיו בתחילה לא אלימות הייתה קשה - אבל המחאות דווקא גדלו, והובילו בהמשך לעימות מזוין עם טורקיה, ארצות הברית ומדינות במפרץ. צבאו הלך והתפורר.
כשהצבא הסורי היה על סף קריסה, אסד אפשר לכוחות רוסים ואיראניים להיכנס למדינה. הערים נכתשו, ואסד הואשם בשימוש בנשק כימי נגד תושביו, ובהרג המוני של מתנגדים. מיליונים נמלטו לאירופה.
עבור רוב העולם, אסד הפך לאדם מנודה. אבל הוא הצליח באמנות לתאר את המלחמה כבחירה בין שלטונו שלו לבין שלטון האיסלאם הקיצוני, כולל דאעש. סורים רבים וגם מדינות אירופיות לא מעטות שוכנעו שהוא השטן הקטן יותר.
לבסוף, הוא הצליח להסיר את האיום הצבאי - וגם בבחירות לנשיאות בשנה הבאה הוא כמובן ינצח. ועדיין, דאגר אמר כי המלחמה שינתה את הסורים בכמה אופנים. הכלכלה המרוסקת והמצוקה הגוברת עשויות לשנות את המשוואה. "דור שלם של אנשים התעורר ובסופו של דבר תימצא הדרך להחזיר למדינה את העתיד שלה", אמר.
עם הגעת התוצאות בבחירות לנשיאות ארצות הברית, וניצחונו של ג'ו ביידן, תומכי האופוזיציה בסוריה פרסמו ממים ברשתות החברתיות שלפיהם בזמן שמשפחה אחת שולטת בסוריה - בארצות הברית כיהנו תשעה נשיאים, החל מריצ'רד ניקסון.
"במהלך חיי, חבריי הסורים בחרו ארבע פעמים את אותו הנשיא - חאפז אל-אסד. בנו עדיין הנשיא. אחרי שהיגרתי לארצות הברית, בחרתי בשישה נשיאים שונים", כתב זאהר שלול, ד"ר סורי-אמריקני שעזב את מדינתו ב-1989. "אני מקווה שיום אחד מולדתי תהיה עדה לבחירות חופשיות".
