(צילום: משי בן עמי)
שבעה נאשמים ושני תיקים סגורים בפרשה הביטחונית החמורה בתולדות המדינה: כמעט ארבע שנים לאחר תחילת החקירה בפרשת הצוללות (תיק 3000), הוגשו הבוקר (יום ב') כתבי אישום נגד שבעה מעורבים לכאורה בהטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות לחיל הים. במקביל, הפרקליטות הודיעה למפקד חיל הים לשעבר אלוף במיל' אליעזר מרום (צ'ייני) ולמקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד דוד שמרון, כי תיקי החקירה נגדם נסגרו.
- לעיון בכתבי האישום - לחצו כאן
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבי אישום נגד מיקי גנור (ששימש סוכן תאגיד טינסקרופ בישראל וחזר בו מהסכם עד מדינה), המשנה לראש המל"ל בתקופה האמורה תת-אלוף במיל' אבריאל בר יוסף, מנהל לשכת ראש הממשלה בתקופה האמורה דוד שרן, יו"ר קרן היסוד לשעבר והשר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג, איש העסקים תת-אלוף במיל' שי ברוש, היועץ הפוליטי בתקופה האמורה לשר יובל שטייניץ, רמי טייב, ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר.
פרשת הצוללות
- גנור מואשם בשורת עבירות של הצעות שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות מס שונות וכן בעבירה על חוק המפלגות. ארבע חברות בבעלות גנור מואשמות בעבירות מס.
- בר יוסף מואשם בבקשת שוחד, קבלת שוחד בצוותא ומרמה והפרת אמונים.
- שי ברוש מואשם בבקשת שוחד, קבלת שוחד בצוותא והלבנת הון וסיוע לעבירות מס.
- דוד שרן מואשם בלקיחת שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון ועבירות על חוק המפלגות.
- אליעזר (מודי) זנדברג מואשם בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.
- רמי טייב מואשם בתיווך לשוחד הלבנת הון וסיוע לעבירות מס.
- יצחק (צחי) ליבר מואשם בתיווך לשוחד, הלבנת הון וסיוע לעבירות מס.
תמצית האישומים
לפי כתבי האישום, בשנת 2009 ביקש בר יוסף לקדם את מינויו של גנור, עמו היה לו קשר אישי על רקע עברם בחיל הים, לתפקיד סוכן תאגיד טיסנקרופ בארץ. גנור היה אז איש עסקים בתחום הנדל"ן.
במשך השנים רכשה ישראל מהקונצרן הגרמני כלי שיט לצורך שירות בחיל הים. תפקידו של סוכן התאגיד בישראל הוא לפעול בארץ על מנת לשווק ולקדם את פעילותו של התאגיד בה. אם הסוכן מתווך בעסקה היוצאת לפועל, הוא זוכה לעמלה הנגזרת משווי העסקה. ככלל, מדובר בעמלות בגובה מיליוני אירו עבור כל העסקה.
בפרקליטות טוענים כי לצורך קידום התוכנית למנות את גנור, פעל בר יוסף מול מפקד חיל הים בתקופה זו, אליעזר מרום (צ'ייני), על מנת לשכנעו לסייע גם כן בקידום המינוי. בשנת 2009 פעלו בר יוסף ומרום, בין היתר מול נציגי המספנה, על מנת לקדם את מינויו של גנור. בין גנור ובר יוסף נרקמה הבנה, ציפייה והסכמה כי משיצמחו לגנור רווחים מעמלות מעסקאות עתידיות בין מדינת ישראל ובין התאגיד, יגמול גנור לבר יוסף. גנור פעל מול מרום על מנת לטעת בו ציפייה כי משיצמחו לו רווחים כאמור, הוא יגמול לו.
גנור, כך נטען, אכן מונה לסוכן התאגיד באופן רשמי בחודש אוקטובר 2009. עוד בטרם מונה גנור לסוכן התאגיד, וביתר שאת לאחר מינויו, פעל גנור על מנת לקדם עסקאות כלי שיט בין מדינת ישראל לבין התאגיד, תוך הסתייעות בנאשמים אחרים.
לפי כתב האישום, בתקופת כהונתו במל"ל, פעל אבריאל בר יוסף באופנים שונים לקידום עסקאות כלי שיט בין ישראל לתאגיד. בכל תקופה זו קיים בר יוסף קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור - במסגרתו מסר לגנור מידע וסייע לו לקדם רכש של כלי שיט מהתאגיד, ותוך הסתרת הקשר ביניהם מהממונים עליו, ובהתאם להסכמה כי בעתיד יתוגמל על ידי גנור עבור פעולותיו.
בשנת 2011 החל בר יוסף לפנות לגנור בדרישות שונות לקבלת תשלומים, באמצעות מקורבו שי ברוש, וכן בבקשות שונות מצדו של בר יוסף להשקעות של גנור בעסקאות נדל"ן אחרות, שמהן יתוגמל בר יוסף כמתווך בעסקה ובעסקאות אחרות. כאמור, כל זאת בעודו משמש בתפקיד בכיר ורגיש ועוסק באופן אינטנסיבי בקידום עסקאות שמהן גנור הפיק והיה עתיד להפיק עמלות. עד פרוץ החקירה העביר גנור תשלומי שוחד לברוש בסכום כולל של 420,000 שקל בעד פעולותיו של בר יוסף. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.
מיקי גנור בדיון בבית משפט השלום בראשל"צ
(צילום: יריב כץ)
עוד לפי כתב האישום, דוד שרן שימש כראש מטה שר האוצר, לאחר מכן כמזכיר חברת קצא"א ולבסוף כראש לשכת ראש הממשלה. שרן נאשם כי פעל במסגרת תפקידיו לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט ולמסור לו מידע, תוך הבנה שגנור יגמול לו עבור פעולותיו. בין השנים 2016-2013 גנור שילם באמצעות מתווכים (יצחק ליבר ורמי טייב) בשלוש הזדמנויות סכום כולל של כ-130,000 שקל לדוד שרן, כל זאת בעודו משמש כעובד ציבור בתפקידים בכירים.
אליעזר זנדברג, ששימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד, נאשם כי פעל במסגרת תפקידו כעובד ציבור לסייע לגנור בקידום עסקאות כלי השיט. בין השנים 2016-2012 שילם גנור לזנדברג שוחד בשבע הזדמנויות שונות בסכום כולל של 103,000 שקל. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.
עד פרוץ החקירה, שולמו לגנור על ידי התאגיד תשלומים בהיקף של כ-10 מיליון אירו - חלק מסכום העמלה על עסקאות כלי שיט שנחתמו בין ישראל לתאגיד. בגין קבלת סכומים אלה שמקורם בעבירות מיוחסת לגנור עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. בנוסף, גנור מואשם בשורה של עבירות מס.
התיק נחקר על ידי יאל"כ שבלהב 433 במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המסים. התיק מטופל על ידי עורכי הדין אלעד פנחס, טל תבור, דנה נקר-מונצ'יק ואיתי שהם מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
התיקים שנסגרו
כאמור, הפרקליטות הודיעה על סגירת תיקי החקירה נגד אלוף במיל' מרום ועו"ד שמרון. מרום נחשד בקבלת שוחד ממיקי גנור תמורת קידום עסקאות בעבור חיל הים עם התאגיד הגרמני טינסקרופ.
עו"ד ציון אמיר, סנגורו של מרום, אמר: "אני שמח מאוד שמסע הייסורים הגיע היום לסופו הטוב, כאשר פרקליטות מיסוי וכלכלה סגרה את התיק והוא נגנז. נעשה צדק מאוחר מדי, אבל נעשה צדק שיאפשר לו לחזור לחיים".
עו''ד אמירצילום: תמר מצפיעו"ד שמרון נחשד בעבירות הלבנת הון במסגרת פרשייה שאינה קשורה לכלי השיט. עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין שמייצגים את שמרון מסרו: "אנחנו שמחים ומברכים על החלטת הפרקליטות לקבל את טענותינו, ולסגור גם את הספיח האחרון בחשדות נגד עו"ד שמרון.
"היום כולם יודעים את מה שידענו כל השנים - עו"ד שמרון לא ביצע עבירה כלשהי והוא נקי מכל רבב. סוף סוף, אחרי שנים של הכפשות והתעמרויות, יכול עו"ד שמרון להתמקד במשפחתו ובעשייתו המקצועית והציבורית הענפה וארוכת השנים".
סנגוריו של בר יוסף, עורכי הדין ז'ק חן, אורנה פינטו גפסון ושרון ינוביץ, מסרו: "קיבלנו בצער את החלטתה השגויה של הפרקליטות. נשים יהבנו על בית המשפט ואנו בטוחים שלאחר שישטחו טענותינו - ייעשה סוף סוף צדק עם מר בר יוסף ובית המשפט יקבע את חפותו".
עו"ד ירון קוסטליץ, המייצג את מודי זנדברג מסר בתגובה: "מצער כי הפרקליטות החליטה להעמיד לדין את מר זנדברג. אנו משוכנעים כי במעשיו של לא נפל רבב וכי הוא יזוכה בדין. מצער שעינוי הדין לא ייחסך ממנו".
עורך דין יאיר רגב, פרקליטו של צחי ליבר: "אנחנו משוכנעים שההר יוליד עכבר. סוף סוף, לאחר כמעט ארבע שנים של עינוי דין, יוכל צחי להוכיח את חפותו בבית המשפט".
עורכי דינו של מיקי גנור, בעז בן צור, אורי קורב ומאיר ארנפלד, מסרו: "הודעת הפרקליטות משמעותה קריסת החלק המהותי של פרשת הצוללות. אי-הגשת כתבי האישום נגד שימרון וצ'ייני שומטת את הבסיס גם ביחס לחשדות שניסו לייחס לגנור והוכח כי אין בהם אמת. עמדת הפרקליטות גם מעלה שאלות קשות ביותר על נסיבות גיוסו הפסולות של גנור כעד מדינה והלחצים הקשים שהופעלו כנגדו בחתימה על ההסכם ולאחר החתימה. הוכח שדברי גנור היו דברי אמת, כפי שהתברר בשימוע, והגשת כתב האישום נגדו תתברר כתקלה חמורה".
