בשבועות האחרונים ניכר שיפור משמעותי במידת היענות הציבור למסירת מידע בחקירות האפידמיולוגיות, אולם מידת ההיענות לקריאה ללכת להיבדק עדיין נמוכה יחסית. כך אמרו היום (ה') בכירים בפיקוד העורף. מתוך כ-120 אלף גננות, מורות ומורים בבתי ספר יסודיים שנקראו להיבדק לפני פתיחת מוסדות הלימוד, רק כ-40 אלף עשו זאת. שיעורים דומים נרשמו במבצע בדיקות בישיבות.
בדיקת קורונהבדיקת קורונה
בדיקות קורונה וחיילות במפקדת אלון. "מנסים לשפר את מידת ההיענות להיבדק"
(צילום: שאול גולן, דובר צה"ל)
"מנסים לשפר את זה בהרבה הסברה ופעולה יותר אגרסיבית של השלטון המקומי", אמר בכיר בפיקוד, "אבל גם כשהלכנו לחברה ביטחונית ענקית ומסודרת, רק 50 אחוז באו להיבדק. זה מעורר מחשבות מה יהיה כשיגיעו החיסונים".
במקביל, בפיקוד העורף השיקו היום את מפת היישובים שמחולקת לפי צבעים, בהתאם לציון הרמזור של היישוב. בפיקוד מסבירים כי ההחלטות הדיפרנציאליות האחרונות של קבינט הקורונה, שבמסגרתן בין היתר נפתחו ועוד עתידות להיפתח הכיתות בבתי הספר ביישובים צהובים וירוקים בלבד, הובילו לפניות רבות מטעם אזרחים שתהו מה צבע היישוב שלהם, מתי הוא עשוי להשתנות וכיצד הוא משפיע עליהם.
המפה החדשה מאפשרת לאזרחים לחפש במנוע החיפוש את היישוב ולראות באופן עצמאי את צבעו, את צבעי היישובים הסמוכים לו, ואת ההנחיות הרלוונטיות לגביו. צבעי היישובים, נזכיר, משתנים אחת לשבוע על-ידי קבינט הקורונה ונקבעים בהתאם למדדי התחלואה. הצבעים נעים בין ירוק - שמייצג את רמת התחלואה הנמוכה ביותר ועד אדום - שמייצג רמת תחלואה גבוהה.
בצה"ל מאמינים: גם ניהול פרויקט החיסונים יופקד בידינו
בפיקוד העורף מציינים בנוסף שלאחרונה השלימו למעשה את הקמת "מפקדת אלון" שמנהלת את מבצע קטיעת שרשראות ההדבקה בפריסה ארצית, ומרוצים מהצלחת צמצום טווח הזמנים שבין איתור החולה ועד לבדיקת כל מי שבא עמו במגע לכ-30 שעות.
הפרויקטור לשעבר גמזו: צה"ל טוב יותר בחקירות
(צילום: לע"מ)

מפקדת "אלון" של פיקוד העורף ברמלהמפקדת "אלון" של פיקוד העורף ברמלה
נערכים לעבודה עד סוף 2021. מפקדת אלון של פיקוד העורף
(צילום: AFP)
הנחת העבודה היא שהמפקדה תעבוד בהיקפים דומים עד סוף 2021, "ואם נראה שאין בזה צורך, נעצור". בצה"ל מאמינים שינהלו גם את הפרויקט הלוגיסטי הגדול הבא – החיסונים, שעשויים להגיע לארץ החל מראשית השנה הבאה. דיוני הכנה ראשוניים בנושא כבר נקבעו.
בשבועיים האחרונים ניכרה עלייה משמעותית במספר המגעים הממוצע בכל חקירה אפידמיולוגית, שעלה מכשלושה, חצה את היעד של 10 והגיע ל-11.3. בפיקוד העורף מסבירים זאת בשלושה גורמים עיקריים: הראשון הוא שינוי בהגדרות, כך שכל בן משפחה של מי שנדבק מוכנס אוטומטית לבידוד (גם אם בחקירה האדם לא ציין אותו כמי שבא עמו במגע) – אלא אם הוא מוכיח שהם לא גרים יחד.
נתניהו הבוקר: יהיו לנו מיליוני חיסונים
(צילום: לע"מ)

הגורם השני הוא מהירות הפנייה לאדם שנדבק, שמולידה יותר שיתוף פעולה ומן הסתם גם מקלה על היזכרות במפגשים ובסדר היום. הסיבה השלישית לפי אנשי הפיקוד היא עלייה באפקטיביות החקירות, שילוב יותר גורמים רלוונטיים בחקירה – למשל פנייה של חוקר ערבי לאדם שנדבק ביישובו.
ההעברה למלוניות צומצמה משמעותית בתקופה האחרונה, ובצה"ל מתמקדים בתוכנית שמסייעת לאנשים ומשפחות בבידוד ביתי. לפי גורמים בפיקוד העורף, 176 רשויות כבר משתפות פעולה בתוכנית שמכונה "אנשי חיל", במסגרתה מופעלים אנשי מילואים למשל להעברת ציוד או קניית מצרכים עבור מבודדים.
ירושליםירושלים
"פתיחת בתי הספר והמסחר - אתגר". תלמידות בירושלים
(צילום: EPA)
בכיר בפיקוד העורף ציין כי הבדיקות המהירות מתוצרת "סופיה" שהוכנסו לשימוש לאחרונה תורמות במצבים מסוימים, כמו בסינון הנכנסים ל"איי התיירות" בדרום, אך אינן מתאימות למשל לחדרי מיון, שם סכנת התוצאה החיובית השגויה עלולה להוביל לאשפוז בעייתי מאוד במחלקות קורונה. תחום נוסף שהיה משפר את קטיעת שרשראות ההדבקה, לפי הבכיר, הוא שימוש נרחב יותר באפליקציות כמו "המגן 2", אך לפי שעה הגורמים המשפטיים לא אישרו הטלת חובה שכזו.
מהנתונים שזורמים למרכז השליטה, אומר בכיר בפיקוד, נראה ש"יש תחלואה סמויה, ככל שאחוזי החיוביים בבדיקות גבוהים יותר זה מעיד על תחלואה סמויה באותו יישוב". גורם נוסף טוען שמצב התחלואה הנוכחי מזכיר את זה של ספטמבר, "כרגע זה הרבה בצפון ביישובים ערביים, כשזה יירד למרכז ולמישור החוף מהר מאוד האזור ייצבע באדום. עם פתיחת בתי ספר והמסחר – זה יהיה מאתגר", אמר.