גורם בכיר באיחוד האמירויות: עסקת המטוסים היא חלק מההסכםגורם בכיר באיחוד האמירויות: עסקת המטוסים היא חלק מההסכם
בנימין נתניהו
(צילום: AFP ,חיים צח, לע"מ)
ישנן כמה נקודות יסודיות בתוך המשבר המדומה והמזויף שיצרה ישראל סביב מכירת מטוסי F-35 מארה"ב לאיחוד האמירויות שטעונות הבהרה. ראשית, ארה"ב מתעתדת למכור מטוסי חמקן F-35 לאיחוד האמירויות. זה חלק מהעסקה. את המטוסים מבקש מוחמד בן זיאד כבר כחמש שנים. אין מטוסים - כנראה שאין עסקה. זה לא הסיפוח אלא המטוסים. מי שמתכחש, טוען שלא ידע או לא סיפרו לו, או שזה בכלל לא חלק מהעסקה, מספר בדיות ומוכר מצג שווא קל להפרכה.
סביר שהמכירה איננה סעיף אינטגרלי בהסכם בין ישראל לאמירויות, משום שזה לא שייך להסכם בילטרלי בין מדינות ולא ישראל היא המוכרת. זה יופיע כנספח, או מכתב צד, או הצהרת כוונות כתובה. כך זה תמיד. מאחר שהמכירה כנראה מותנית בחתימה על ההסכם, היא בהחלט חלק מההסכם הרחב.
שנית, מר בנימין נתניהו לא יכול לאשר את העסקה, ולא יכול להטיל עליה וטו. סביר מאוד שהביע הסתייגות, הגיוני שביקש לדחות את היישום בכפוף לקיום ההסכם. ייתכן שארה"ב באמת שקלה את עמדתו ודחתה בנימוס.
ההבטחה שלו לקבינט "להיאבק באישור בקונגרס" חלולה מתוכן. עצם הליכה למאבק כזה משמעה שההסכם לא ייחתם. חמור מכך, לנתניהו אין באמת מנופי לחץ בקונגרס. את יחסיו עם המפלגה הדמוקרטית הוא הרס בשיטתיות ובמכוון משך עשור. כאן נשאלת שאלה פשוטה: מי חושב שנתניהו יילך לקונגרס נגד עסקת נשק של שלושה מיליארד דולר של חברת ענק כמו לוקהיד-מרטין, עסקה שטראמפ מבקש לאשר? באמת?
יש כאן אלומה ממוקדת על סגנון ודפוס הניהול של נתניהו. נטייה מובנית להפרזה פראית: כל מה שהוא עושה היסטורי, דרמטי, איכותי מכל מה שנעשה לפניו. הנה, שלום היסטורי, "שלום תמורת שלום" ולא "שטחים תמורת שלום" כמו השמאל הנרפה. הנה, שברתי פרדיגמות על העולם הערבי. הנה, הביטו וראו, במקום המודל הכושל וחסר ההיתכנות של "שתי המדינות", ישראל ומדינה פלסטינית, אני מציג בפניכם את "מודל 22 המדינות": נורמליזציה עם העולם הערבי.
שנית, ברירת המחדל שלו היא לא לומר אמת. סיפוח? ודאי שיהיה, רק נדחה קצת. מכירת F-35 לאיחוד האמירויות? מה? מה פתאום? אין דבר כזה בהסכם, התנגדתי, "פייק ניוז".
שלישית, אין צורך בעבודת מטה. אלו בסך הכל נושאי ביטחון לאומי. הוא יודע הכל. שני רמטכ"לים לשעבר, שר הביטחון גנץ ושר החוץ אשכנזי, עלולים חלילה להדליף. נמדר אותם מהתהליך ולא ניוועץ בהם לגבי הסוגייה.
נסיך הכתר של איחוד האמירויות בן זיאד, היועץ לביטחון לאומי תחנון בן זיאד, שר המדינה לענייני חוץ אנואר גארגאש והשגריר האמיראתי בארה"ב יוסף אל-עוטייבה הם אנשים מאוד רציניים. ללא שום סיבה וללא שום תועלת לישראל ולביטחונה, נתניהו מעמיד את רצינותם לגבי ישראל במבחן.
  • אלון פנקס הוא יועץ פוליטי, לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com