מאי גולן מיקי זוהר אוסנת מארק שלמה קרעימאי גולן מיקי זוהר אוסנת מארק שלמה קרעי
מאי גולן, מיקי זוהר, אוסנת מארק ושלמה קרעי
(צילום: מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי, אוסנת מארק, אבי מועלם)
זה קרה לפני כמה שבועות. בצד השני של הקו הייתה טלפנית מאחד המטות של בכיר בליכוד. "רק רציתי לספר לך שהוא עושה המון למען עם ישראל", אמרה. "אפילו בימים אלה הוא בונה תוכניות כלכליות למען כולם". לקח לי כמה שניות להבין מה היא רוצה ממני ולמה אני צריך את המידע הזה, ואז היא המשיכה: "אז האם אתה תומך בו?". תומך במה, שאלתי, אין בחירות, אפילו לא פריימריז. "תומך בו, בעשייה שלו", היא השיבה מדף המסרים וחיזקה ב"הוא גם מסייע מאוד לראש הממשלה".
תסריט השיחה של הטלפנית לא היה ייחודי. בשנים האחרונות חברי כנסת מהליכוד לא דנים בשאלה איך תזכור אותם ההיסטוריה ומה חושבים עליהם בציבור הרחב או בתקשורת. להם חשוב יותר לשמור על הכיסא והם יעשו זאת בצורה ברורה ופשוטה: כמה שיותר זמן מסך וחנופה לראש הממשלה, בנימין נתניהו.
התקשורת תדבר על הממ"ים של ז'בוטינסקי והם יענו לה בשלושת הכפי"ם של מיקי זוהר. הנסיכים לשעבר יזכירו הוד והדר בית"רי, ואוסנת מארק תענה ש"הקשית בתוך השקית". אתם תנסו להיזכר באיזה מקום ברשימה מאי גולן ומה תפקידה בכנסת, והיא מצידה תתגאה בכותרת ראשית אחרי מריבה עם קרן ברק ומארק.
כדי להבין את עוצמת הדציבלים שנשמעו בחודשים האחרונים ראוי לצלול פנימה אל שיטת הבחירה בליכוד. כל מי שהגיע לרשימה דרך המחוזות חייב להתמודד בבחירות שלאחריהן ברשימה הארצית. הסיכוי שיתברג ב-20 המקומות הראשונים קלוש, כי אחר כך מתחילים שיבוצי המחוזות, השריונים, המשבצת לעולה ועוד, שהופכים את המשימה להישאר בכנסת לקשה הרבה יותר. אז מה עושים? רעש. והרבה.
"נאמנות תמורת קביעות" קוראים לזה, וכשנתניהו רואה את החיילים הנאמנים שלו מתחזקת דעתו להקפיא שוב את הרשימה כדי לשמור עליהם ועליו. כל השאר סתם רעשי רקע
מי שלא רצה את אורן חזן בכנסת קיבל כמה "אורן חזנים", משודרגים ומשוכללים, שהבינו היטב איך זה עובד: דבר שטויות והרבה, עשה כותרות שחלקן יתאדו אחרי שעה או יום, שחק אותה אהבל ותצא מלך שכולם מדברים עליו ומזמינים אותו לאולפנים, או נותנים לו שער בעיתון. תתראיין בבוקר כדי לקבל ראיון בצהריים, שבו תחזור על אותם משפטים בדיוק, צור עימות מדומה עם המגיש בשידור, ואם זה לא יצליח - צייץ משהו מתריס על הראיון ותגרור עוד תגובות, ועוד אזכור.
בדרך תחמיא כמובן לראש הממשלה, תגן עליו, דקלם את המסרים שהנחיתו עליך מבלפור או תייצר אחרים ברוח דומה, ואל תשכח איכשהו לחבר לשם את היועמ"ש אביחי מנדלבליט.
עושים כותרות עם ח"כ מיקי זוהר
(מתוך 103fm)

את ההתנהלות הזו העתיקו חברי הכנסת של הליכוד במדויק מהכנסים והכינוסים בסניפי המפלגה לקראת פריימריז. גם שם הם היללו את נתניהו בשביל כפיים ואמרו כמה מילים בוטות על השמאל בתקווה שהמסר יעבור לראש הממשלה ואנשיו.
הקורונה ביטלה את אפשרות ההתכנסות ואילצה את חברי הכנסת לעשות את ההתאמות הנדרשות באמצעות העברת הזירה לתקשורת ולרשתות החברתיות. את מחיאות הכפיים של המרכז והפעילים החליפו הלייקים והריטוויטים, את המארחים בערים השונות, שנתנו להם את הבמה, החליפו עיתונאים צמאים לכותרת, גם אם היא סתמית, כדי שאחר כך יצייצו שנאמרה (גם) אצלם.
המטרה נשארה אותה מטרה: להבטיח מקום בכנסת הבאה, ולמי אכפת מתדמית הליכוד. את זה תשאירו ללימור לבנת ולדן מרידור.
נהוג לצייר את שלמה קרעי, מארק, גולן, זוהר ואחרים כטיפשים, אבל כל מי שמדבר עליהם משחק לידיהם ומשרת את מטרת העל שלהם. גם הם יודעים שבשתי מערכות הבחירות האחרונות נתניהו ביטל את הפריימריז, ושהמהלך הזה הותיר אותם בכנסת. במסגרת ההתאמות, הפסיקו חברי הכנסת להילחם על קולות המתפקדים החלו להילחם על קולו של נתניהו. ברצותו, ובטח בבחירות בזק, הוא שוב יקפיא את הרשימה והם יישארו בכנסת.
"נאמנות תמורת קביעות" קוראים לזה, וכשנתניהו רואה את החיילים הנאמנים שלו, מתחזקת דעתו להקפיא שוב את הרשימה כדי לשמור עליהם ועליו. כל השאר, סתם רעשי רקע במשחק מתוכנן מראש של מי שיודע איך לשמור על העבודה שלו במדינה שיש בה מיליון מובטלים.
  • שחר אמאנו הוא יועץ אסטרטגי ואיש תקשורת, מלווה מועמדים בתחום הפוליטי

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com