תחקיר "7 ימים" שיפורסם במלואו מחר (שישי) ב"ידיעות אחרונות" חושף כיצד קבוצת חיילים ששירתו במערכת כיפת ברזל וחלו בסרטן לקראת סוף השירות או זמן קצר לאחר השחרור טוענים שיש קשר בין השירות בסוללה לבין מצבם הרפואי. פרופ' אליהו ריכטר, הרופא המלווה של קבוצת החיילים אמר לאולפן ynet כי "יש סימנים שמעידים על קשר בין השירות למצב הרפואי. התקופה בין החשיפה לסוללה להופעות המחלות הוא מאוד מאוד קצר".
מחקר חדש מחזק את טענות החיילים וקובע כי אחוזי התחלואה מקרב חיילי המערך גבוה במיוחד. צה"ל מציג נתונים אחרים ומחקר משלו, ומתעקשים כי הנתון איננו חריג בשום קנה מידה. "זה מעיד על משהו שמעורר דאגה והגידולים שמופיעים קשורים על פי מידע קודם עם חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית", ציין פרופ' ריכטר.
לדבריו, המחקר מתבסס על מידע ממקומות ברחבי העולם, בין היתר מפולין, בלגיה, ארה"ב ומחקרים קודמים: "מה שמצאנו עכשיו זה פשוט המשך המגמות שראינו במחקרים. אני מדבר בעיקר על גידולי דם".
3 צפייה בגלריה
לוחמי כיפת ברזל שחלו בסרטן
לוחמי כיפת ברזל שחלו בסרטן
לוחמי כיפת ברזל שחלו בסרטן
(צילום: גבריאל בהרליה)
3 צפייה בגלריה
פרופ' אליהו ריכטר הרופא שמלווה את לוחמי כיפת ברזל שחלו בסרטן
פרופ' אליהו ריכטר הרופא שמלווה את לוחמי כיפת ברזל שחלו בסרטן
פרופ' אליהו ריכטר
(צילום: גיל יוחנן, אבי חי)
טענת צה"ל היא שמבדיקה שנעשתה על תחלואה בסרטן נמצא כי באופן סטטיסטי אין פער משמעותי. הפרופ' השיב: "אני לא אומר שאני מקבל את הטענה או לא, אני רוצה לראות את הנתונים שלהם. בזמנו ביקשנו גישה לנתונים על מנת לבדוק את זה ביתר עומק. אני רוצה לומר משהו חשוב - אני חושב שעלינו להגן על החיילים כמו שהם מגנים עלינו. אני מודה בכך שאין ודאות מוחלטת לגבי כל הנתונים אבל במצב כזה מוטב להיזהר ולנקוט באמצעי זהירות מפני שאמצעי זהירות אלו זמינים. יש אמצעי מיגון".
- אנחנו עדים למאבק ארוך כדי שהחיילים האלה בסוף יקבלו את הזכויות? "אני מקווה שלא. אני חושב שלא צריך להמתין לעוד יותר קורבנות כדי לנקוט באמצעי מנע, אמרתי את זה בוועדת שמגר בזמנו".
פרופ' ריכטר ציין שיש השפעה על תאי הגוף בשל קרינה אלקטרומגנטית. "יש השפעות מסרטנות ולא מסרטנות מקרינה אלקטרומגנטית. יש מספר רב של השפעות במערכות ובתאים. יש מחקר בסיסי במעבדות וניסויים בבעלי חיים ולא צריכים לעשות עוד יותר ניסויים בבני אדם".
לפי הנתונים, שיפורסמו במלואם מחר בתחקיר יחד עם עדויות החיילים, בשנת 2011, למשל, התגייסו שלושה מחזורי טירונות לכיפת ברזל, בכל אחד מהם כ-80 טירונים. מתוך 240 החיילים האלה לפחות שישה שידוע לנו עליהם חלו בסרטן תוך כדי או מיד לאחר השירות.
3 צפייה בגלריה
תמונתה של מערכת כיפת ברזל
תמונתה של מערכת כיפת ברזל
סוללת כיפת ברזל. ארכיון
(צילום: Shutterstock)
עו"ד יונתן שוב מייצג חלק מחיילי כיפת ברזל שחלו בסרטן. הוא מכיר היטב את המצב הפסיכולוגי הלא-פשוט שבו הם נמצאים, ואת העובדה שלא פעם הם מוותרים על זכותם לתבוע את משרד הביטחון. "באנלוגיה לפרשת צלילת לוחמי השייטת בנחל הקישון המזוהם", הוא אומר, "אי אפשר שלא להשוות שגם במקרה זה אותם לוחמי כיפת ברזל חשים מבוכה או בושה בבואם למצות את זכויותיהם. אני חושב שבימים אלה של חשבון נפש מטעם משרד הביטחון בכל הקשור לדרכי הטיפול והשיקום של מיטב בניו ובנותיו שנפגעו במהלך ובגין שירותם, יש לשנות את הגישה והיחס בטיפול בתביעה לשם ההכרה הנדרשת באותם נפגעים".
מי שעומדת מאחורי היוזמה לאתר חיילים שחלו בסרטן ושירתו בכיפת ברזל היא מורן דיטש, מנכ"לית ומייסדת עמותת "זוהר".

דרישה לכנס את ועדת חוץ וביטחון

בעקבות הפרסום הבוקר ב"ידיעות אחרונות", פנה ח"כ מוסי רז (מרצ) אל יו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית, ח"כ אורנה ברביבאי, בדרישה לכנס את הועדה בדחיפות ולדון בעדויות ובטענות שהועלו.
מטעם ח"כ רז נמסר: "פעם אחר פעם, עולים מקרים מצערים שבהם מערכת הביטחון מתייחסת בזלזול לטענות ותלונות של חיילים וחיילות ששירתו בצבא בשנים הכי יפות שלהם. ההתנהלות המזלזלת של גורמים וגופים במערכת הביטחון כלפי אוכלוסיות אשר מלינות על קשיים בריאותיים ותחלואה שקשורה לשירות הצבאי חייבת להיפסק, והתלונות חייבות להיבדק בכבוד ובכובד ראש".
דובר צה"ל מסר בתגובה לתחקיר: "צה"ל רואה בבריאות המשרתים חשיבות עליונה ופועל על מנת לשמור עליה ולאתר מקרי תחלואה חריגים. לאחר בדיקה מקיפה לא נמצא שיעור תחלואה חריג בקרב משרתי כיפת ברזל והגנ"א. עם פריסתה של כל סוללה בשטח ובאופן עיתי נבדקת העמידה בטווחים וברמת הקרינה בכל סוללה על ידי בודקים מוסמכים, אשר בוחנים את מאפייני האתר שבו נפרס המכ"ם בהתאם להוראת קצין הרפואה הראשי להגנה על חיילים מקרינה, אשר מחמירה על התקן הקבוע בחוק האזרחי".
עוד אמרו בצבא כי "במהלך הביקורת מנוטרת הקרינה הבלתי מייננת סביב המכ"ם ונבדקים אמצעי בטיחות, כגון שילוט או גידור. גורמי הרפואה בצה"ל, ובחיל האוויר בפרט, ערכו בדיקה מעמיקה על בסיס נתונים רחבים על מנת לבחון את הטענות שעלו בנושא ולבדוק את שכיחות התחלואה בקרב משרתי כיפת ברזל. בסיום התהליך לא נמצא הבדל בשכיחות או בסוג התחלואה בין משרתי כיפת ברזל לגדודי הביקורת בעלי מאפיינים דומים שנבדקו. סוגי התחלואה שנמצאו נפוצים בקרב מאפייני האוכלוסייה שנבדקה".