"כבר יותר משנתיים אני לא ישן בלילה, אני חייב לאנשים יותר משמונה מיליון שקל". כך מספר אהרון (שם בדוי), בעל תפקיד בקהילה חרדית גדולה, שנפל לטענתו קורבן לתרמית. אהרון מספר כי ב-2017 קיבל טלפון מעסקן מקהילתו, שהציע לו הצעה מפתה: לרכוש יחד מבנה בשווי מיליונים בשכונת גאולה בירושלים, שבו יוקם פרויקט מגורים. העסקן ושותפיו אמורים היו לשלם 6 מיליון שקלים, וכך גם אהרון, שהפעיל את קשריו בקהילה, ויחד גייסו את הסכום הנדרש.
לאחר כמה שבועות קיבל אהרון, לדבריו, שיחת טלפון משמחת מהעסקנים: "התחלנו כבר לשווק דירות בפרויקט. העסק הולך מצוין". זמן מה אחר מכן הם פנו אליו בהצעה נוספת: להשקיע שני מיליון שקלים להקמת בית הארחה ומוזיאון ביישוב חרדי בשפלה. גם כאן, כמו בהצעה הראשונה, הוצגו תוכניות והדמיות. הוא לא היסס - והשקיע שוב.
הדמיות פרויקט נדל"ן לא קיים בירושליםהדמיות פרויקט נדל"ן לא קיים בירושלים
הדמיות פרויקט המגורים בירושלים
חלפו כמה חודשים, ואהרון הופתע לגלות כי במקום שבו אמור לקום הפרויקט בירושלים לא קורה דבר. לא הכשרת השטח ולא הכנת תשתיות להקמת בניין גדול. הוא פתח בבדיקות ואז גילה, לדבריו, שתי עובדות מטרידות: השטח ביישוב החרדי שעליו היו אמורים לקום המבנים כלל אינו שייך לאנשים שאיתם חתם על העסקה, ובפרויקט בירושלים שאמור היה להירכש במשותף לא השקיעו העסקנים אפילו שקל, אך הנכס נרשם גם על שמם.
אמנם תהליך רכישת נכס דורש התייעצות עם עורך דין ובדיקה יסודית של הנכס, אך השתייכותם לקהילה החרדית, מעמדם של העסקנים ואי-בקיאותו של אהרון, הובילו אותו לשלם מיליוני שקלים לשווא.
אלא שאז גילה אהרון שהוא לא לבד, וכי אנשים נוספים במגזר החרדי נפלו באותו פח. אדם נוסף מהמגזר החרדי "קנה דירה" בפרויקט המגורים בשכונת גאולה מאותם גורמים - אותו פרויקט שמעולם לא תוכנן להיבנות - ושילם עבורה חצי מיליון שקלים. אפילו אחד מעורכי הדין שהיה מעורב בחתימת החוזים השקיע בפרויקט - והפסיד את כספו. היום הוא אומר: "זו קבוצה של רמאים ונוכלים, שומר נפשו ירחק מהם".
הדמיות פרויקט נדל"ן לא קיים בירושליםהדמיות פרויקט נדל"ן לא קיים בירושלים
הפרויקט המתוכנן לכאורה
הדמיות פרויקט נדל"ן לא קיים בירושליםהדמיות פרויקט נדל"ן לא קיים בירושלים
הדמיות פרויקט נדל"ן לא קיים בירושליםהדמיות פרויקט נדל"ן לא קיים בירושלים
השטח המקורי
אהרון מספר כי הוא ושני המשקיעים הנוספים פנו לעסקנים ודרשו את כספם בחזרה. לדבריו, הם איימו בתגובה כי אם ימשיכו ללחוץ – הם יפגעו במעמדם בקהילה. הוא פנה לבית דין רבני, ובדיון שהתנהל בו חויבה קבוצת העסקנים להחזיר לו את כספו. מאז עברה כמעט שנה, ואהרון עדיין לא ראה את שמונת המיליונים שבית הדין הרבני קבע שמגיעים לו. לפני כחצי שנה קיבל אישור מבית הדין הרבני לפנות למשטרה - אך התיק נסגר. "פניתי בתמימותי למשטרה שתחקור את המעורבים כדי לקבל את הכסף. עד היום לא נעשה דבר", טוען אהרון.
לטענת הנעקצים, השיטה עובדת כך: העסקנים מציגים תוכניות בנייה, חוזים מזויפים, אישור הפקדות ותשלומים פיקטיביים לבנקים, שיוצרים מצג שווא כאילו מדובר בעסקה לפי התהליך המקובל. כשביקשו המשקיעים לפנות לרשויות ולקבל את כספם בחזרה, איימו העסקנים בפגיעה במעמדם בקהילה.
כשהמשקיעים ביקשו לפנות לרשויות ולקבל את כספם בחזרה - העסקנים איימו בפגיעה במעמדם בקהילה
מבין הנפגעים רק אהרון פנה למשטרה. התיק נסגר בתחנה ללא בדיקה וחקירה, וביוני הוגש ערעור על סגירתו. אחרי הגשת הערעור הוחלט להעביר את התיק למחלק ההונאה שבמחוז ירושלים. עם זאת, המעורבים עדיין לא נחקרו, למרות שזהותם ידועה.
מוכרי הנכסים סירבו להגיב על הכתבה.
ממשטרת ישראל נמסר: "עם קבלת התלונה נפתחה חקירה שעודנה מתנהלת. במהלכה בוצעו ועדיין מבוצעות מגוון פעולות שמטבע הדברים לא נוכל לפרט על אודותיהן. משטרת ישראל תמשיך לחקור את התלונה במקצועיות וביסודיות על מנת להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם המעורבים".