זאת הייתה שנה של שיתוק עם שלוש מערכות בחירות, שהסתיימה בפריצת דרך מדינית דרמטית – הסכם שלום עם איחוד האמירויות ובחריין. ההישג המופלא הזה, שעומד בשורה אחת עם הסכמי השלום שנחתמו מול ירדן ומצרים, הובל ונבנה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שזוכה לנחת בצדק, אך יש פה גם משב רוח מעניין וחשוב שנוגע לתפקודו של משרד החוץ הישראלי.
חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות

האירוניה הגדולה טמונה בכך שהתיקון במצבו של משרד החוץ בא לידי ביטוי באופן הכי בולט, העשייה הנבנית מול המדינות במפרץ, בזכות הישג שהביא האדם שקבר את משרד החוץ במו ידיו – ראש הממשלה נתניהו.
בעבודה יסודית ומכוונת של שנים, שלו ושל אנשי צוותו שהפכו למנגנון חליפי למשרד החוץ, הפכו הדיפלומטים של מדינת ישראל לצל חיוור של אנשי מקצוע. הם הודרו מכל עשייה מדינית, גילו מפרסומים בתקשורת על כל התפתחות מדינית, ונוהלו בידי שלוחי-בלפור שכל מטרתם הייתה ריצוי של בני הזוג נתניהו.
אבל מהרגע שקיבל גבי אשכנזי את הובלת המשרד התעוררה לחיים העשייה, ובעיקר רוח המקצוע, ונדמה שאנשיו קמים כעוף החול.
גבי אשכנזיגבי אשכנזי
אשכנזי במשרד החוץ. מהרגע שנכנס המשרד התעורר לחיים
למרות שגנץ ואשכנזי מודרו מהסכם השלום עם איחוד האמירויות, ונתניהו השווה אותם לאיראנים שעלולים היו לטרפד את ההסכם, ראשי כחול לבן בלעו את הצפרדע ומיד עלו על העגלה. נציגי משרד החוץ, ובראשם המנכ"ל אלון אושפיז, צורפו למשלחת הרשמית ולקחו תפקיד מפתח במגעים עם האמירויות בגיבוש הסכם השלום. סוף סוף אנשי המשרד חזרו לקדמת הבמה וניכר שהצבע חזר ללחיים שלהם.
שר החוץ אשכנזי סימן את "גאוות היחידה" כיעד משמעותי כשנכנס לתפקיד. זה התבטא במהלך המהיר הראשון שהעביר למינויו של אושפיז, איש משרד ותיק השייך לגווארדיה הישנה של הדיפלומטים הדעתניים שצמחו במשרד, והמשיך במינויי שגרירים רבים שהוקפאו במשך תקופה ארוכה. הוא גם עורך שיחות רבות שבהן הוא מבקש מאנשי המשרד להרים ראש, ומוביל תהליכים שבמשך זמן רב הובלו בידי גורמים חיצוניים בראשות המל"ל.
אירוע משמעותי נוסף שהתקיים השנה וזקף את קומתו של משרד החוץ היה הכנס לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ, שיזם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין יחד עם יד ושם. הרכבת האווירית חסרת התקדים של מנהיגי עולם שהגיעה ארצה באותם ימים כללה 46 שועי עולם, בהם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, מלך ספרד ונשיא צרפת עמנואל מקרון.
טקס ביד ושםטקס ביד ושם
פוטין בכינוס הגדול של יד ושם. הפגישות התרחשו בזרימה נהדרת ולפי הלו"ז
ריבלין גייס את משרד החוץ לצו 8, ואלה התנערו מעפר והפכו לסיירת של ממש, שהרימה את כל התיאום הטכני והמעטפת הטיפולית שלה נדרשו המנהיגים. כל הפגישות והתיאומים התרחשו בזרימה נהדרת, ולפי הלו"ז המדויק, אל מול עיניהם המשתאות של אנשי משרד ראש הממשלה.
אפשר לחלום שהמומנטום הנוכחי יוביל לפתיחת שנה וברכותיה, וסופה של שנה וקללותיה בזירה המדינית. אין ספר שיש הרבה מה לשפר ולייעל בעבודת משרד החוץ שלנו, אבל בסופו של דבק מדובר בגרעין חזק של אנשי מקצוע עם אלפי שנות ניסיון מצטברות.
אם עבודת ההנהגה הנוכחית של המשרד תמשיך להוביל קו תקיף ואחראי של עבודה מדינית ולקיחת אחריות, ייתכן שסוף סוף ייפתח עידן של שירות חוץ רענן ומקצועי שיבצע מתיחת פנים נחוצה כל כך למדינת ישראל אדומת הקורונה.
ומה עוד היה לנו השנה בזירה המדינית? טראמפ הציג את עסקת המאה, שהפלסטינים דחו כצפוי עוד לפני שקראו פסיק בתוכנית עבת הכרס. בדרך חזרה מוושינגטון נתניהו עצר לכמה שעות אצל החבר פוטין בקרמלין, ועל הדרך הביא את נעמה יששכר וכך הסתיימה הפרשה המביכה של התעללות באזרחית הישראלית שכל חטאה היה ששכחה 9.5 גרם חשיש במזוודה מהודו.
בשנה הזו נתניהו עשה פליק פלאק מפואר ובגד בקהל בוחריו בימין, כשוויתר על הסיפוח ביהודה ושומרון בתמורה לפריצת הדרך עם איחוד האמירויות. נתניהו אומר שמדובר בוויתור זמני, ובאיחוד האמירויות הבהירו שאלמלא עצירת הסיפוח לא הייתה נורמליזציה.
השאלה הגדולה תהיה מה יקרה בבחירות לנשיאות ארצות הברית. אם טראמפ ינצח, לא מן הנמנע שהסיפוח יחזור בצורה כזו או אחרת. אבל אם ביידן ינצח אפשר לשכוח מהסיפוח. קיים גם תרחיש שלפיו אם טראמפ יפסיד בבחירות נתניהו יבצע מהלך של סיפוח, בהסכמת טראמפ, בתקופת התפר שבין הבחירות לחילופי השלטון. זאת תהיה הנקמה של טראמפ באובמה, שאחרי ניצחונו של טראמפ אפשר את העברת החלטת מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות.