2 צפייה בגלריה
 העליון קבע: היועמ"ש מוסמך לערוך הסדר ניגוד עניינים לראש ממשלה
 העליון קבע: היועמ"ש מוסמך לערוך הסדר ניגוד עניינים לראש ממשלה
העליון קבע: היועמ"ש מוסמך לערוך הסדר ניגוד עניינים לראש ממשלה
(צילום: מוטי קמחי, יואב דודקביץ')
בית המשפט העליון קבע היום (ה') כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מוסמך לערוך הסדר ניגוד עניינים לראש ממשלה בנימין נתניהו - וכי הוראות הסדר זה מחייבות אותו ועליו לנהוג על פיהן. הדיון בבג"ץ, בראשות הנשיאה חיות, עסק בעתירת התנועה לאיכות השלטון וכן של גורמים נוספים בסוגיית ניגוד העניינים של ראש הממשלה, שטענו כי "נתניהו מצוי בניגוד עניינים מובנה ועליו לקבל מיידית את הסדר ניגוד העניינים".
הנשיאה חיות ציינה כי "טוענים באי-כוחו של ראש הממשלה כי התחייבויותיו הקודמות התמקדו בעצם נכונותו לערוך הסדר ניגוד עניינים, וכי הוא לא הביע כל עמדה ביחס לסמכות היועץ המשפטי לממשלה לערוך אותו או ביחס למעמדה של חוות דעתו בהקשר זה.
"טענה זו מתעלמת מהסדרי ניגוד עניינים קודמים שנערכו לראש הממשלה וסותרת לחלוטין את העמדה שהוצגה מטעם ראש הממשלה עצמו בהליכים אחרים בדבר מעמדן המחייב של חוות דעת היועץ. התנהלותו זו של ראש הממשלה מעלה תהייה ביחס לכנות ההצהרות מטעמו בפני בית המשפט בעניין הרכבת הממשלה, אשר לא כללו כל הסתייגות ביחס למעורבות היועץ המשפטי לממשלה בתהליך גיבוש הסדר ניגוד העניינים", הוסיפה חיות.
ראש הממשלה חויב בהוצאות משפט בסך של 7,500 שקלים.
2 צפייה בגלריה
בית המשפט העליון בדיון האגודה לזכויות האזרח  נגד איכוני שב"כ במהלך התפשטות הקורונה
בית המשפט העליון בדיון האגודה לזכויות האזרח  נגד איכוני שב"כ במהלך התפשטות הקורונה
"התנהלות רה"מ מעלה תהייה ביחס לכנות ההצהרות על הרכבתה הממשלה"
(צילום: דוברות בתי המשפט)
תחילת הפרשה החלה כאשר מנדלבליט העביר לנתניהו את הנושאים שבהם הוא לא יוכל לעסוק, כדי שלא יוכל להשתמש בהם במשפטו. בין השאר מדובר במינוי יועמ"ש, פרקליט מדינה ומפכ"ל, וכן במעורבות במינוי שופטים למחוזי בירושלים ולעליון, החלטות הנוגעות לעדים במשפט, פעילות של משרד התקשורת וחקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי - כלומר ללא מינויים במערכת אכיפת החוק.
נתניהו, בתשובתו לבג"ץ, טען שיאומץ הסדר ניגוד עניינים שהוא עצמו מציע - ולא את זה שגיבש היועמ"ש. בתשובתם של הסנגורים לעתירות נטען כי אין לקבוע שחוות הדעת של היועמ"ש שהטיל עליו מגבלות שונות הוצאה בסמכות ומחייבת אותו. לטענתם, הכללים אינם מאפשרים ליועמ"ש לקבוע אם מתקיים עבורו "עניין אישי" בנושא מסוים, דבר שימנע מרה"מ לעסוק בו.
ראש הממשלה כפר בכך, ובתשובתו שנשלחה נכתב כי הוא מתנגד להטלת המגבלות שיוטלו עליו בנושאי חקיקה לגביהן ושיטת המינויים, היות שלטעמו "הדבר יפגע ברצון הבוחר". הוא טען, כדוגמה, כי "אין מניעה שהוא יוביל מהלך של פיצול תפקיד היועמ"ש הבא מראש התביעה הפלילית, כסוגיה עקרונית".
בתשובה לבג"ץ הודגש כי "ראש הממשלה הודיע מיוזמתו כי למען הנראות הציבורית לא יתערב במינוי יועץ משפטי לממשלה, מפכ"ל ופרקליט מדינה".
  • לקריאת ניגודי העניינים של בנימין נתניהו - לחצו כאן
  • לקריאת ניגודי העניינים של בנימין נתניהו - לחצו כאן
  • לקריאת רשימת העדים שצורפה לחוות הדעת - לחצו כאן
בהסתמכו על ההלכה הנוהגת בעניין זה מימים עברו, שב בית המשפט וקבע כי היועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של הדין עבור הרשות המבצעת, וחוות דעתו מחייבת את הממשלה וחבריה - כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. בכל הנוגע לחוות דעת בדבר ניגוד עניינים קבע בית המשפט כי היועמ"ש מוסמך לגבש חוות דעת בתחום זה עבור שרי הממשלה וראש הממשלה בכללם, וכי מסקנה זו מתחזקת בהינתן העובדה כי מדובר בתחום המצוי בליבת תפקידיו של היועץ כמי שפועל להגנה על שלטון החוק.
בית המשפט הוסיף וקבע כי כפירה בסמכות היועץ בהקשר זה כעת מנוגדת להתחייבויותיו והצהרותיו הקודמות של ראש הממשלה בפני בית המשפט וכי בעבר אף נהג ראש הממשלה על פי הסדרי ניגוד עניינים שנערכו לו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בנושאים אחרים. המשנה לנשיאה ציינה כי תיק זה מדגים שוב את הצורך באימוץ דו"ח ועדת שמגר לגיבוש כללי אתיקה לחברי הממשלה.

חרף עמדתו ביחס לסמכות היועץ וביחס למעמדה של חוות דעתו, ראש הממשלה הסכים לקבל על עצמו את מרבית המגבלות שנקבעו בהסדר, למעט שלוש: האחת נוגעת למעורבותו בנושאים הקשורים לשיטת מינוי בכירי מערכת אכיפת החוק ומעמדם; השנייה עוסקת לבחירת שופטים לבית המשפט העליון; והשלישית – למנגנון שלפיו תובטח הימנעותו מעיסוק בעניינם של עדים ונאשמים במשפטו.
בית המשפט דחה את שתי ההסתייגויות הראשונות, אך קיבל את עמדת ראש הממשלה לפיה הימנעותו ממעורבות בעניינם האישי של נאשמים ועדים במשפטו תחול רק מקום שבו הוא – או מי מהגורמים שמונו על מנת לסייע לו בהקשר זה – אכן ידעו בפועל כי אותו עניין נדון בפני אחד ממשרדי הממשלה.
בית המשפט דחה את טענת העותרים לפיה יש להחיל מגבלות מסוימות שקבע היועץ בהסדר ניגוד העניינים גם על השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, וציין כי הסדר ניגוד עניינים הוא הסדר אישי במהותו הנערך עבור אדם ספציפי – ובמקרה זה עבור ראש הממשלה – ולא ניתן להחילו באופן אוטומטי על אחרים. בית המשפט הוסיף עם זאת כי היועמ"ש הודיע לשר לביטחון הפנים וליתר השרים הנוגעים לעניין כי עליהם להימנע מלעמוד בקשר עם רה"מ בכל הנוגע לנושאים המפורטים בחוות הדעת, שבהם הוא מנוע מלעסוק.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה להחלטה: "אנחנו מברכים על פסק הדין החשוב המחייב ראש ממשלה החשוד בפלילים להסדר ניגוד עניינים, המוציא מתחת סמכותו כל אפשרות להשפיע על מערכת אכיפת החוק, או על משפטו התלוי ועומד".