(צילום: משי בן עמי)

כשתומר פירן פרץ טייל בחודש יולי כמו בכל יום אחר הצהריים עם העגלה שבה בתו גלי בת השמונה חודשים, בשכונת מגוריהם בפתח תקווה, הוא לא האמין שהטיול יסתיים כשחפץ פלסטיק כבד יפגע בה בראשה ויותיר אותה עם פגיעת ראש חמורה ובמצב שהיא תלויה בין חיים ומוות.
"טיילנו, ונעצרתי לרגע מתחת לבניין כי קיבלתי טלפון מאשתי מעיין שחזרה מהעבודה. באותו רגע משמיים נפל משהו ונחת בעגלה. לא הבנתי בהתחלה. גלי התחילה לייבב קצת ותוך שניות הראש שלה החל להתנפח. הבכי שלה היה שונה ממה שאנחנו רגילים", סיפר. מעיין, שהייתה בדיוק בדרכה לביתה ורצתה להצטרף לטיול של השניים, שמעה את הבכי ומיהרה להגיע למקום.
התינוקתהתינוקת
גלי הקטנה עם ד"ר אמיר קרשנוביץ'
( צילום: דוברות מרכז שניידר)
בתוך דקות ההורים הבינו שמשהו לא בסדר ומיהרו עם בתם למרכז שניידר לרפואת ילדים שהיה במרחק שני רחובות ממקום המגורים. "רצתי איתה לתוך המיון" משחזרת מעיין את רגעי האימה. "היינו המומים מעוצמת הפגיעה של החפץ בראש. חצי מהפנים של גלי היו משותקות, היא בקושי הזיזה את הגפיים בצד שמאל של גופה, היא גלגלה עיניים וצרחה מכאבים כפי שמעולם לא שמענו אותה. הגענו לשניידר המומים ומבוהלים מהאירוע המזעזע הזה. בתוך כחצי שעה כבר היינו בסי-טי ראש. אמרו לנו שיש לה חבלת ראש קשה והבהילו אותה לטיפול נמרץ".
גלי, כך התגלה, סבלה מדימום מוחי ופגיעת ראש קשה, פציאליס (שיתוק בעצב הפנים) ופרכוסים. בבדיקה נמצא כי היא סובלת משבר נרחב בצד ימין של הגולגולת ומדימום מוחי. גלי אושפזה מספר ימים ביחידה לטיפול נמרץ במרכז שניידר, בראשות פרופ' אלחנן נחום ונותחה על ידי ד"ר איוון נוביצקי, רופא בכיר ביחידה לנוירוכירורגיה. "במקרים של פגיעות טראומטיות בגולגולת, המוח מתנפח ולעתים יש צורך לנתח חלק מהגולגולת כדי לעשות מקום למוח המנופח על מנת שלא יסבול מלחץ מוגבר", אומר ד"ר אמיר קרשנוביץ', מנהל היחידה לנוירוכירורגיה במרכז שניידר.
"במקרה של גלי, השבר נוצר באופן כזה שהוא ניתק מהגולגולת בעצמו ולמעשה פינה מקום בשביל המוח הבצקתי שהתנפח ומנע נזק נוסף משני ללחץ. בניתוח ניקזנו את הדימום המוחי, הסרנו רקמה נימקית, שחזרנו את קרום המוח הקרוע ואיחינו מחדש את עצם הגולגולת של התינוקת הקטנה".
תיעודתיעוד
החפץ שפגע בגלי הקטנה
(באדיבות מעין ותומר פירן פרץ)
תיעודתיעוד
(באדיבות מעין ותומר פירן פרץ)
"כל צד ימין בראש שלה נפגע וצד שמאל של הגוף לא הגיב", מספרים ההורים. "צד שמאל היה משותק. אחד הדברים הכי מזעזעים היה שהיא הייתה עם מבט חלול בעיניים. מי שמכיר אותה יודע כמה העיניים הכחולות שלה בולטות ויש לה מבט סקרן בעיניים ולא היה לה את זה".

"הרגשתי שבמשטרה מנסים לנפנף אותי"

יום לאחר הפגיעה ההורים ביקשו מביה"ח ליצור קשר עם המשטרה על מנת להגיש תלונה. "הגיע שוטר לבי"ח וגבה עדות ולקח את החפץ שהושלך על ראשה. במקביל חקרנו בעצמנו והצלחנו לגלות שהחלק שייך למשאבת מים ביתית של INTEXA. צילמנו בעזרת רחפן את כל הבניין על מנת להבין מאיפה הושלך החלק, וגילנו שבצד בו עמד תומר עם גלי אין מרפסות למעט בקומה האחרונה, שבה ניתן לראות בבירור בריכת INTEXA. אין לנו ספק שמדובר בחפץ שהושלך מאחת המרפסות של הבניינים בשכונה. העברנו את כל המידע למשטרה", מספרת מעיין. מכאן הם היו בטוחים שהמשטרה תחקור ותעדכן אותם בממצאים אבל להמשך התנהלות המשטרה הם לא ציפו.
"מספר ימים לאחר מכן טרטרו את כל אחד מאתנו בנפרד לתת עדות נוספת, בה פשוט וידאו את מצבה הרפואי של גלי מלפני הפגיעה ואמרו לנו שחוקרים", סיפרה מעיין, שאומרת גם שכאשר קראו לה לעזוב את מיטתה של גלי הקטנה בעודה בטיפול נמרץ כדי לתת עדות במשטרה, החוקרת אמרה לה שכנראה הולכים לסגור את התיק. "אני כמובן מחיתי על זה ואמרתי לה שהם חייבים לחקור. זכור לי שבתמליל של העדות מצוין שאני אומרת שאני לא מוכנה שיסגרו את התיק, ובשום מקום לא מצוין שהחוקרת אמרה שהם יסגרו את התיק. אני הייתי בשוק שהחוקרת אמרה לי את זה, כי עברו רק חמישה ימים מהגשת התלונה. מה הם הספיקו לעשות בחמישה ימים, כשיומיים מזה היה סופ"ש? לכל אורך התהליך לא סיפקו לנו דברים בסיסים כמו לעדכן אותנו על מצב החקירה או אפילו לתת מסמך רשמי כלשהוא. המסמך היחיד שבידנו זה אישור בדבר הגשת תלונה שקיבלתי כאשר באתי לתת עדות".
כל הזמן הזה תוך שהם מטפלים וסועדים את בתם שעברה ניתוח קשה בראשה ולאחר מכן הועברה לשיקום, הם ניסו לברר מה קורה עם התלונה ואיך מתקדמת החקירה. "בשיחה האחרונה עם החוקרת ב-24 באוגוסט היא הודיעה לנו שהיא סיימה את החקירה והעבירה את התיק לפרקליטות ושמישהו משם כבר ייצור איתי קשר, ההרגשה הייתה שהיא בעיקר מנסה לנפנף אותי. הבנו שתהליך כזה לוקח זמן ולכן המתנו כמו אזרחים טובים". הניסיונות של ההורים לברר לאחר מכן מה קורה עם החקירה הגיעו למבוי סתום. רק לאחר פנייה של ynet גילו ההורים שהתיק נסגר ב-7 בספטמבר. "מתברר שהתיק נסגר עקב עבריין לא נודע, בנוסף אנחנו לא סומנו כנפגעי עברה אז לא היה ניתן למצוא אותנו במערכות השונות שאליהן הפנו אותי".

"מחכה עוד שיקום ארוך, לפחות שמחת החיים חזרה לעיניים"

בינתיים, גלי התאוששה מהניתוח ביחידה לטיפול נמרץ והועברה להמשך מעקב נוירוכירורגי במחלקה. שבועיים וחצי לאחר שהגיעה למרכז שניידר, שוחררה התינוקת והחלה תהליך שיקום ארוך וממושך במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין ברעננה. "גלי עברה אצלנו תהליך שיקום מוצלח מאוד בפרק זמן קצר מהצפוי והשיגה התקדמות משמעותית בתחומים רבים" אומרת ד"ר שרון שקלאי, מנהלת המחלקה לשיקום ילדים ונוער בלוינשטיין. "היא טופלה על ידי צוות רב-מקצועי שהעניק לה לצד טיפול רפואי וטיפול סיעודי, טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תקשורת וליווי רגשי. גלי תזדקק לתהליך טיפול ממושך בקהילה ואנו נמשיך לעקוב, לתמוך וללוות את המשפחה".
"זה מאוד משמח ומרגש לראות את גלי היום, לאחר התאוששות מדהימה מהפציעה הקשה. חשוב לזכור כי בפגיעות ראש אצל תינוקות וילדים קטנים, מכיוון שהמוח עדיין לא סיים את התפתחותו, יכול להתקיים תהליך הנקרא נוירו-פלסטיסיות, בו אזורים שלמים ויחידות תפקודיות בתוך מערכת העצבים והמוח, משנים את תפקודם ודפוס פעילותם, כתגובה לפגיעה מוחית. כלומר, המוח 'מפצה' אזורים שנפגעו ונעזר באזורים אחרים במוח לביצוע פעולות שונות". מוסיף ד"ר אמיר קרשנוביץ, "אנו לא יכולים לדעת במדויק מה היקף הפגיעה המוחית של גלי והאם יהיו השלכות ארוכות טווח, אנו מקווים שהפגיעה תהיה מינימלית ככל הניתן".
תומר ומעיין מספרים שמצבה של גלי אמנם השתפר, אך מחכה לה עוד שיקום ארוך. "לפני הפגיעה היא הייתה נעמדת, אוכלת לבד, והפגיעה גרמה לה לכך שהיא לא הייתה מסוגלת לשבת. לא הייתה תזוזה של צד שמאל במשך שבוע וחצי. הניתוח עבר בסדר והיא עברה שיקום במשך ארבעה חודשים, אבל אף אחד לא יכול להגיד לנו מה בדיוק הפגיעה העתידית", אומרים ההורים. "יש לה בעיה במוטוריקה ביד שמאל, כנראה תהיה בעיה בשדה הראייה, מבחינת דיבור ושפה יכול להיות שיהיו עיכובים. אנחנו שמחים שלפחות שמחת החיים חזרה לה לעיניים".
ממשטרת ישראל נמסר: "מיד עם קבלת הדיווח המשטרה פתחה בחקירה, במהלכה בוצעו מגוון פעולות ונבדקו כיווני חקירה שונים אשר נשללו. לאחר מיצוי מהלכי החקירה הוחלט על סיום החקירה".
רענן בן צור השתתף בהכנת הכתבה